שתף קטע נבחר

תרשיחא: עיירה שהפכה לכפר שהוא גם עיר

במורדות הרי הגליל המערבי נמצאת תרשיחא, שמציעה מפגש מרתק בין מסורות עתיקות ומקצועות הולכים ונעלמים ומנגד חיים מודרניים ובתי מידות מפוארים. טיול ישן-חדש

בליל תרבויות, מלאכות, מטעמים, צבעים וצלילים - אלה הם מרכיביה של תרשיחא. נטועה היא במורדות הרי הגליל המערבי, נוגסת אט-אט בטרסות שנשקו פעם את בתיה, ובין קול קריאת המואזין, לצלצול פעמוני הכנסייה ורעש צופרי מכוניות חולפות ניתן עוד לחוש בתרשיחא של פעם.

 

שאלו את זקני הכפר וייאנחו אלה אנחת זכרון ילדות: "הוי תרשיחא תרשיחא...." ומבלי להתאמץ תוכלו לחוש עד כמה רבים געגועיהם לימים עברו, כמו קשורים הם בנימי נפשם אל קולות הקורנס שבקעו מרובע חרשי הברזל, לריחות הקובנייה הלבנונית שפשטו ברחוב ג'ובראן, או לעגלת הירקות שחלפה עם בוקר בשכונה והעגלון קורא לעקרות הבית לקנות ממרכולתו.

 

עוד טיולים באזור בערוץ התיירות:

 

הטיול בתרשיחא מזמן לנו מפגש מרתק של ישן וחדש. של מסורות עתיקות וחיים מודרניים,

בתי אכסדרה מהודרים בסגנון המזכיר את בתי העשירים בסוריה ולבנון מסוף המאה ה-19 וממולם בתי מידות מפוארים שאינם מביישים את האצולה היושבת היום בציון.

 

בשכונה הבדואית מנסים להפנים את תרבות הכפר המודרני אחרי שבאו ממרחבי נדודיהם בהרי הגליל, זקני הכפר מהלכים לעת ערב באצילות גילם, לבושים א-לה-פראנג'י מצוחצחים ומגולחים למשעי ומגלגלים את המסבחה מאחרי גבם למול שפע שלטי הרחוב המצביעים ומכוונים למרפאה של ד"ר דקוואר או למשרדו של הארכיטקט שהין ואחרים. כל אלה ועוד מסתתרים בסמטאות.

 

היום תרשיחא היא חלק מהעיר 'מעלות-תרשיחא' ותושביה מקבלים את כל השירותים מהעיר הגדולה.

 

פתוח לביקורים. המסגד הגדול בתרשיחא (צילום: עדי אדר) (צילום: עדי אדר)
פתוח לביקורים. המסגד הגדול בתרשיחא(צילום: עדי אדר)

 

תרשיחא על שום מה?

ארבע טעמים לשמו של הכפר:

  • בתקופה הצלבנית נקראה תרשיחא tarsa או tarsia - והשם נשאר בשינוי קל.
  • תור שיחא - "הר השיחים". "תור" בשפה הסורית הקדומה משמעו הר ו"שיח" בערבית זהו שמה של הלענה השיחנית, או בשמה השגור יתר בפינו  - "שיבא", שיח כסוף שתפרחתו צהובה שגדל באזור (על פי הסברה, השיבא הובאה לאזור מאירופה על-ידי הצלבנים).
  • לטענת הנוצרים, השם ניתן בהשאלה משום שבמקום היה בעבר מנזר על שם שיחא ובערבית מנזר הוא 'דייר' (בסגול) ומכאן 'דייר שיחא' ובשיבוש קל - תרשיחא.
  • אגדה מספרת, שכשהצלבנים כבשו את תרשיחא נתפס הגיבור המוסלמי שיחא ג'מאל א-דין וראשו הותז. כשראו זאת תושבי הכפר קראו "תר - שיחא" (בעברית: תר = עף, מלשון 'טייארה' = עפיפון).

 

במקורות, אין כל רמז לטענת הנוצרים ולאגדות הכפריים, מה שבטוח הוא ששם הכפר בא לו משמו של הלוחם שיחא ג'מאל אלאדין בן השושלת האיובית (מאה 13) הקבור במקום.

 

הכניסה לזאוויה של השאזלים - מקום התפילה של הדרווישים הסופים (צילום: אמנון גופר) (צילום: אמנון גופר)
הכניסה לזאוויה של השאזלים - מקום התפילה של הדרווישים הסופים(צילום: אמנון גופר)

 

איפה מתחילים ומה כדאי לראות

את הטיול נתחיל בראש הר מעונה, שיאו של הכפר תרשיחא ובצמוד לקבר השייח. משם ברום של 560 מ'' ניתן לראות מלוא העין את מה שנטעם בהמשך.

 

זוהי תצפית ייחודית המאפשרת מבט אל הגליל המערבי ושולי הגליל העליון. ממפרץ חיפה ומישור החוף עד ראש הנקרה ורכס סולם צור (גבול ישראל-לבנון) במערב, ורכסי החרמון המושלג והר מירון בצפון מזרח.

 

את המשך הטיול ניתן לעשות רגלית במגמת ירידה דרך שכונותיו וסמטאותיו של הכפר, זאת בתנאי, שהשארנו רכב שיחזירינו אל ההר, או לבחור שניים שלשה אתרים ולדלג ברכב ביניהם.

 

קבר השייח - זהו מבנה אבן בעל כיפה עגולה קברו של שיחא ג'אמאל א-דין. על פי המסורת בכוחו של שיחא להביא מזור לחלשים וגבורה למפחדים ולכן המקום מהווה אבן שואבת למאמינים הזקוקים לכוחו של הגיבור. יש המשאירים פרטי לבוש ותכשיטים על הקבר. בסמוך למבנה מצוי בית קברות מוסלמי - אנא שמרו על כבוד המקום.

 

הגינה של חושי - בלב השכונה הבדואית בחצרו של בית פרטי מצוי גן עדן של שפיות. זוהי הגינה של חושי היב. מזרקות מים, בריכות דגים, עצים אקזוטיים ופרחים נאים מקיפים אנדרטה לזכרו של יצחק רבין עם תמונתו החקוקה בסלע.

 

הביקור בגינה אפשרי, אך לא לשכוח שזהו בית פרטי. שמרו על השקט ועל הנקיון ואם תבקשו בנימוס אפשר שיפעיל גם את המזרקות. (המבקרים מתבקשים לא "להתנחל" במקום ולא להפכו ל"הפסקת שירותים").

 

בתי תפילה

הכנסיה האורתודוקסית - הכנסייה מרשימה מאד בקישוטיה הפנימיים שכולם בהשפעה נוצרית מזרחית. הוקמה ב-1903 על חורבותיה של כנסייה צלבנית בת כ-800 שנה וניתן לבקר בה בתיאום בלבד.

 

מרשימה מאוד מבפנים. הכנסייה האורתודוקסית (צילום: אמנון גופר) (צילום: אמנון גופר)
מרשימה מאוד מבפנים. הכנסייה האורתודוקסית(צילום: אמנון גופר)

 

הכנסייה הקתולית - השלט על קיר הכנסייה מצביע על מועד הקמתה - 1865 למרות עדויות על כנסייה קטנה יותר במקום כבר ב-1839. בחזיתה חצר רחבת ידיים ומגורי נזירות, המשמשות בקודש ועוסקות בחינוך הבלתי פורמאלי של הנוער בכפר.

 

שער חצר הכנסייה היוונית-קתולית (צילום: אמנון גופר) (צילום: אמנון גופר)
שער חצר הכנסייה היוונית-קתולית(צילום: אמנון גופר)

 

המסגד בתרשיחא - מתנתו של עבדאללה פחה, שליט עכו, לאמו האהובה בראשית המאה ה-19. המסגד פתוח לביקורים (להקפיד על לבוש הולם).

 

הבית של השאזלים - החסידות והמיסטיקה לא פסחו על תרשיחא ובבית מידות, הסמוך למסגד, מצוי מקום תפילתם וכינוסם של הדרווישים הסופים, בני ה'שאזליה', שמרכזם הרוחני וקבר מייסדם נמצא בעכו והבית בתרשיחא הוא השני בחשיבותו עבור בני המסדר. טל' 04-9973573.

 

מקצועות הולכים ונעלמים

שכונת חרשי הברזל והשוק הישן - טובי הנפחים בגליל מתרשיחא באו, ורחבת השוק העתיק (מול בית הספר למוסיקה) הכילה בימים טובים שבעה נפחים איש ליד רעהו.

 

נפחים "של פעם" יצרו כמעט את כל כלי המלאכה לבית ולשדה: הסאג' לאפיה, כלי הקלייה, חרמשים, מגלים, פעמוני משכוכית ופרסות סוסים.

 

הנפחייה של שהין - במשפחת שהין לא מתרחקים מהברזל גם היום. כאן מייצרים סכינים. דורות על דורות של נפחים מייצרים דורות על דורות של סכינים. ההתמחות היא בייצור סכינים עם קת מקרן אייל או תיש. בנפחיה עדיין עומד ופועל תנור המפוח מהמאה ה-19 (ניתן לבקר במהלך היום). טל' 04-9975454.

 

דורות על דורות של נפחים. שאהין והסכינים שלו (צילום: אמנון גופר) (צילום: אמנון גופר)
דורות על דורות של נפחים. שאהין והסכינים שלו(צילום: אמנון גופר)

 

מגדלי הטבק - טרסות האבן שבשולי הכפר מספרות סיפור עצוב על מלאכה נכחדת. עד תחילת שנות ה-70 של המאה ה-20 הביא הטבק פרנסה בכבוד למגדליו עד שתנודות הכלכלה בארץ ויבוא זול הביאו לחיסולו.

 

כיום נותרו בכפר שתי משפחות המגדלות טבק לצריכה פרטית בלבד. את הטבק תראו בימי הקיץ תלוי לייבוש על הגגות. בית אחרון בתרשיחא בדרך לכפר ורדים.

 

רבים בתרשיחא התפרנסו מהטבק (צילום: אמנון גופר) (צילום: אמנון גופר)
רבים בתרשיחא התפרנסו מהטבק(צילום: אמנון גופר)

 

טבק מיובש על גג בית בימי הקיץ (צילום: אמנון גופר) (צילום: אמנון גופר)
טבק מיובש על גג בית בימי הקיץ(צילום: אמנון גופר)

 

מוסיקאים ובוני כלי נגינה - מוזיקה היא חלק מתרבותה של תרשיחא. אמנים ידועי שם, תזמורת סובבת עולם ומורים למוסיקה שרבים משחרים לפתחיהם עדיין חיים בסמטאותיה.

 

הידועים שבנגנים הם חכמאת שאהין, יוצר וכותב קומפוזיציות, בנו המלחין נגן הכינור והעוד', סימון שאהין. הזמר אברהים עזאם נולד בתרשיחא ומתגורר בלונדון, ושמו חוצה יבשות ונחשב לאחד מטובי הזמרים בעולם הערבי.

 

אם תרצו העמקה, הרצאה ואולי מפגש מוסיקלי - מומלץ ליצור קשר עם ד"ר תייאסיר חדאד, חוקר מוזיקה, יוצר, מלחין ומרצה. טל' 04-9570937.

 

מוזיקה היא חלק מהתרבות. בית מלאכה לכלי נגינה של בשארה (צילום: אמנון גופר) (צילום: אמנון גופר)
מוזיקה היא חלק מהתרבות. בית מלאכה לכלי נגינה של בשארה(צילום: אמנון גופר)

 

שוק השבת - מארגז העץ הישן והטוב עד ארגז הקרטון חסר האופי - את כל אלה כבר אסף ואוסף אליו השוק הוותיק, הנפתח מדי שבת בבוקר ברחבה גדולה שבה שוטחים סוחרים מכל הארץ את מרכולתם. משמעט'ס בנוסח שוק רמלה-לוד ועד עולש, פטרוזיליה, מיני מתוקים וכלי בית.

 

סוחרים מציגים את מרכולתם. פירות יבשים בשוק השבת (צילום: אמנון גופר) (צילום: אמנון גופר)
סוחרים מציגים את מרכולתם. פירות יבשים בשוק השבת(צילום: אמנון גופר)

 

ולסיום הפתעה: ביקור במשטרת מעלות

ביקור בתחנת משטרת מעלות, שהפכה למוזיאון חי אחרי עבודת שיחזור בניצוחו של מפקד התחנה סנ"צ איתן רז, יחזיר אתכם אל ימי המנדט הבריטי עם הקמת שרשרת מצודות הטגארט ולראשית ימי המשטרה בארץ.

 

בעבודת נמלים שוחזר שלט הקרמיקה בחזית התחנה, מעשה ידיו של אמן הקרמיקה הארמני, דוד אוהנסיאן, נוקו ושופצו אורוות הסוסים המנדטוריות, מגדלי השמירה הוחזרו לימי בחרותם וקירות התחנה מכוסים בתמונות הסטוריות המנציחות את עברה.

 

נושא מעניין בביקור, הוא עניין אגירת המים בתחנה, כנראה לקראת ימי מצור והבאתם מהר אגר הסמוך במבצע הנדסי ייחודי, המשלב איסוף מי נגר בהר, הובלתם בצינור תת קרקעי ואחסונם בבריכה תת קרקעית בחצר המשטרה. ביקור בתחנה וסיור מודרך לקבוצות בלבד ובתיאום. טל' 054-654-9191.

 

ומה עם לשים משהו בבטן?!

מסעדות ונשנושים כפריים

אלומה: מסעדה ים תיכונית אנינה ואיכותית, עם קריצה אירופית ותפריט יצירתי לתפארת. טל' 04-9574477.

אל-חייט: הדודות מבשלות והילדים מגישים. טעים להפליא. בקצה השוק מדרום. טל' 04-9974448.

חומוס עאטף: אל תחפשו תפריט. חומוס, חומוס ורק חומוס שעובר מפה לאוזן באיכותו. רחוב מעל השוק. טל' 04-9971713.

אל-עמיר: מסעדה חביבה ועממית בלב השוק. טל' 04-9979059.

קרנבל: מאפים מסורתיים בטאבון חצי פתוח עם אופה לבנוני.מומלץ 'מנקיש תרד'. בכיכר המרכזית מרכז כאן זאמאן.

קונדיטוריה אבו ג'ימי: מרפסת גדולה באמצע השוק. כנאפה מעולה, מיני מתוקים והמולת שוק.

פאלאפל יוסף: ברחבת השוק. על מרפסת עץ קטנה מכניסים באהבה לפיתה יותר ממה שהיא מסוגלת להכיל.

כמון: פיצה מעולה ובר לאוהבי הטיפה המרה.

בוזה: גלידה איטלקית מעשה אמן - ללקק על המרפסת ולהסתכל על ההמון בכיכר השוק.

 

אמנון גופר, מורה דרך, המתמחה בטיולי נושא בגליל ומחבר ספרי הטיולים, יוציא טיול של סיפורי פולקלור לעת ערב בתרשיחא, וטיול יין וגיאופוליטיקה במהלך סוף שבוע של תרבות, קולינאריה ויין שיחול ב-10-8 באוגוסט מטעם עמותת "זמן גליל מערבי "

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: עדי אדר
תרשיחא המסגד הגדול
צילום: עדי אדר
מומלצים