קריסת הבורסה - בגלל המדיניות בשטחים

בתקופה האחרונה שילמו היו"ר והמנכ"לית של הבורסה בתל-אביב בכיסאם את המחיר על כך שהיא אינה אטרקטיבית. אבל אם הדרישה מהמחליפים שלהם היא שהם יהפכו את הבורסה לאטרקטיבית, ספק אם ניתן למצוא מועמדים מתאימים.

• ועדת הכספים: אם צריך נתערב בבורסה בת"א
• סם ברונפלד: "זה מלחמות היהודים, למה אני צריך את זה?"
• "הפער בין S&P 500 לת"א-25 לא ייסגר בקרוב"
  

קיומה של בורסה אטרקטיבית דורש שמספר המשקיעים יהיה גדול, שכל אחד מהמשקיעים יהיה קטן ביחס לשוק ושהבורסה תציע למשקיעים ולחברות מגוון רחב של עסקאות. הבורסה בתל-אביב אינה עומדת באף אחד מהתנאים הללו, וספק אם החלפת המנכ"ל או היו"ר ישנו את המצב.

הבורסה לני"ע בת"א

כדי להרחיב את מספר המשקיעים כך שכל משקיע יהיה קטן ביחס לשוק, יש צורך להביא כמות גדולה של משקיעים מחו"ל. אבל משקיעים מחו"ל מעוניינים להגיע לשווקים יציבים ובטוחים ומנקודת המבט של משקיעים מחו"ל, השוק הישראלי יהיה יציב ובטוח רק כאשר יהיה שלום עם הפלסטינים.

מנקודת המבט של משקיע מחו"ל נראה ששלום יביא לישראל לגיטימיות אזורית, יצמצם את היכולת של מטיפים איסלמים לנצל את הסכסוך הישראלי-פלסטיני כדי להטיף לאלימות ויאפשר התפתחות של מסחר בין חברות ישראליות ולקוחות במדינות המפרץ.

מעבר להשפעה הישירה שלו על החברות הישראליות, שלום עם הפלסטינים ישפיע גם על האופן שבו משקיעים מחו"ל רואים את ישראל. כיום, בתי השקעה גדולים נמנעים לעתים מלהשקיע בשוק הישראלי גם אם חברות ישראליות נותנות תשואה טובה מכיוון שהשוק הישראלי הוא קטן, ולכן ניתן להרוויח בו רק סכומים קטנים ביחס למחזור שלהם.

עבור חברות כאלו, הרווח ממסחר בשוק ההון הישראלי פשוט אינו מכסה את המחיר של הפרסום השלילי שנלווה אליו. כך שכל עוד מדינת ישראל ממשיכה להגדיר התנחלויות מבודדות כאזורי עדיפות לאומית ושרים בממשלה מצהירים על כך שבקרוב יהיו התחלות בנייה נוספות בהתנחלויות, המחיר של הענקת עדיפות לאומית להתנחלויות מבודדות הוא לא רק אי הענקת אזור עדיפות לאומית לאשקלון, הוא גם הקטנת היכולת של חברות ישראליות לגייס הון במחירים אטרקטיביים בשוק ההון של תל-אביב.

מעבר לכך, הממשלה לא עוזרת לשוק ההון כאשר היא משנה חוקים ומטילה מגבלות באופן רטרואקטיבי. ההחלטה לשנות את המיסוי על תגליות גז ולהגביל את ייצוא הגז היא אולי החלטה צודקת וחברתית. אבל כאשר החלטה כזאת מוכלת באופן רטרואקטיבי על תגליות שכבר נמצאו כאשר התנאים היו אחרים, היא גורמת למשקיעים בחו"ל לחשוש מלסחור במדינה שבה לא ניתן לדעת מראש מה יהיו הרווחים.

כנ"ל לגבי הדיון הציבורי ולעתים הפופוליסטי בשאלת המסים הכלואים שגורמת לחברות לחשוש מלהגיע למדינה שעשויה לשנות את חוקי המיסוי שלה באופן פתאומי.

בשורה התחתונה, החלפת ראש או יו"ר הבורסה לא תשנה הרבה. רעיונות חדשים ומבורכים יוכלו לעזור לשוק ההון הישראלי בשוליים. כדי ליצור היקפי מסחר גדולים ולהגיע למספר גדול של משקיעים ממספר גדול של מקומות, נדרש שינוי שיגיע באופן שבו הממשלה מקבלת החלטות לגבי המבנה והמגבלות על שוק ההון, לגבי המצב הפוליטי באזורנו ולגבי הוודאות בביצוע עסקאות בישראל.

אביחי שניר, המכללה האקדמית נתניה