השיר שלהם - ושלכם: פרויקט שבע ההקפות

בעוד שעות ספורות יתמלאו בתי הכנסת ברחבי העולם בחוגגים המבקשים לשמוח עוד מעט קט עם ספרי התורה, רגע לפני ששנת פרשיות אחת מסתיימת עם פרשת "וזאת הברכה" - וחדשה נפתחת מבראשית. לא בכדי זוכה שמחת תורה לאהדה מיוחדת: פעם בשנה הופך בית הכנסת לאולם חתונות תוסס, שבו מפזזים זה לצד זה חתנים בני שמונה-עשרה וחתנים בני שמונים, כשהם חובקים את ספרי התורה (ע"ע הכלות).

• רשימת השירים הבלתי נגמרת להקפות - גירסה להדפסה
  

אבל בין אם אתם משרכים רגליים במניין הצעירים של שיכון ותיקים ג', בצעד אחיד סביב הבימה - ובין אם אתם מקפצים מלאי עזוז עם החבר'ה בישיבה, בשלב כלשהו תיתקעו עם כמה רגעים של שקט מוזר.

עוד בערוץ היהדות  - קראו:

• הכל על שמחת תורה  
• ואל תשכחו לבקר בפייסבוק שלנו
  

זה קורה בהקפה החמישית בערך. רגע אחרי "האדרת והאמונה", אתם מגלים שאזלו השירים מהארסנל. אז אתם חוזרים על אותו הניגון, או מוצאים פסוק שטרם הולחן, ומדביקים לו את הלחן של הלהיט האחרון של שרית חדד. ובכן רבותיי - הקץ לגמגום. גם השנה ynet מציג את השירון המלא לשמחת תורה , בסיועה של חנה פתיה מאתר "הזמנה לפיוט"  

בפרויקט שנתי חגיגי במיוחד, בחרו בכירי הזמרים, מנצחים, כלייזמרים ומלחינים, שמכירים את בית הכנסת היטב מבפנים - את ניגון שמחת התורה שהכי מחבר אותם לחג, ומלהיב אותם על רחבת בית הכנסת - שם אין מקרופון; הבמה שמורה לקורא בתורה, והסלב היחיד הוא ספר התורה. 

אנחנו אספנו בעמל וייגע את השירים שכיף לשיר ביחד. אתם מוזמנים להתאמן ולשנן - וגם להדפיס את הרשימה לנוחותכם, ולקחת לבית הכנסת. אם אתם רוצים לדעת עוד על החג, מנהגיו - ובראשם ההקפות - אתם מוזמנים להיכנס לעמוד המיוחד שלנו על שמחת התורה. אז היכנסו לאווירה עם שלל ההמלצות, שישו ושמחו - והעיקר, תנו כבוד לתורה. 

הקפה ראשונה: שירי שישו ושמחו

מיטב הקלאסיקה החסידית ששום שמחת תורה לא שלמה בלעדיה

(צילום: אלדד רפאלי)

אוהד מושקוביץ: געגועים לשירים של פעם

בשמחת תורה אני מתחבר לשירים הישנים, הפשוטים והאהובים, אלה שבמשך השנה אף אחד לא מתייחס אליהם, והם מחכים לתורם עזובים ונשכחים. פעם בשנה אני משתדל לתת להם את הכבוד הראוי, ולהיזכר, תוך כדי ניגון, בילדותי בבלגיה, ואיך שהגויים היו מסתכלים עלינו בקינאה על השירה האדירה שהייתה בוקעת מחלונות בית הכנסת.

ככה זה נראה בבית הכנסת: "כי מציון תצא תורה"

מ"שישו ושמחו בשמחת תורה, ותנו כבוד לתורה" - ועד "תורת ה' תמימה": "הושיעה את עמך, וברך את נחלתך" הוא מסוג השירים שיכולים למלא הקפה שלמה רק משום שאף אחד לא ממש יודע איפה לעצור, וכך מושר השיר מדור לדור, ואנחנו זורמים עם הקצב ועם אברכי ואורחי ישיבת "הר המור", שייתכן ועדיין רוקדים את הפסוק עד עצם היום הזה. 

הפסוק "והביאותים אל הר קודשי" מוזכר במחזור תפילות החגים, והפך לאחד מקטעי התפילה המושרים (והאהובים) ביותר, ולפריט חובה בהקפות. כאן בביצוע המצוין של "שעת נעילה".

וכמובן, "האדרת והאמונה למי ולמי" - הרגע שכל ילד מחכה לו, כדי לעלות ולהתחזן (והמהדרין שרוצים לעשות נחת לסבא, מוסיפים ביידיש: וועמען און צו וועמען) - וזוכים בשאגת הקהל: לחי עולמים!

עוד ברפרטואר: מה אהבתי תורתך, טוב לי תורת פיך, כי מציון תצא תורה, וטהר לבנו (או: הקב"ה אנחנו אוהבים אותך), אמת אתה הוא ראשון, מצווה גדולה להיות בשמחה תמיד, אמת מה נהדר (מראה כהן), כיצד מרקדין, אור זרוע לצדיק, אחת שאלתי מאת השם, שישו את ירושלים גילו בה, עוצו עיצה ותופר, השיבנו השם אליך ונשובה, ותן בנו יצר טוב, וקרב פזורינו מבין הגויים, ברוך הגבר, עורה כבודי, מקימי מעפר דל, דוד מלך ישראל חי וקיים, הנה אנוכי שולח לכם את אליהו הנביא, צווה ישועות יעקב, אשרי יושבי ביתך, ימים על ימי מלך תוסיף, חמול על מעשיך, ושמחת בחגיך (באינספור לחנים), הרחמן הוא ישלח לנו את אליהו הנביא (גם הוא מולחן לרבבותיו), הרחמן הוא יקים לנו את סוכת דוד הנופלת, אור זרוע לצדיק, עושה שלום במרומיו - וכל העולם כולו גשר צר מאוד.

• (עשה לכם חשק? רשימת השירים להקפות - מהמדפסת לבית הכנסת)
  

הקפה שנייה: אשורר שירה

מיטב הקלאסיקה המזרחית ששום שמחת תורה לא שלמה בלעדיה

חיים ישראל: אין אדיר

אני אוהב את הפיוט הזה, בעיקר משום שכל עם ישראל מכיר אותו, שר ומתחבר אליו. יש בו המון הוקרה והמלכת הקדוש ברוך-הוא: "אין אדיר", גיבור, נשגב, עוזר וכן הלאה. כך אני מתחבר גם לה'.

הסלסולים שמוטמעים בו הופכים אותו לידידותי ועממי אצל כל העדות והחגים. תמיד הלהיב אותי ההבדל בין השמחה של שמחת התורה - לשמחה של קבלת התורה בשבועות. בשמחת תורה הספרים סגורים וכולם רוקדים עמם. בשבועות לומדים את התורה ושמחים בה רק הלומדים. הבדל של ספר תורה "פתוח" וספר תורה "סגור".

בנחלאות, מגיעה תמיד סבתא עזיזה, שמצליחה פעם אחר פעם להתגנב אל תוך בית הכנסת ולנשק את הספר. אהבת התורה חוצה מגזרים. הנשיקה של סבתא עזיזה לספר התורה חרוטה בלִבי עד היום.

אודי דוידי: בגלל הרב-עדתיות

בבית הכנסת שלנו מתפללים כולם יחד: ספרדים, אשכנזים ותימנים. זה מה שמיוחד ביישוב קטן, שמצליחים ביחד לטעום מכל ניגוני העדות. אחד הניגונים שזוכה ל"רייטינג" גבוה במיוחד, הוא "מפי אל" בתימנית(!)

כש"ישמח משה במתנת חלקו" פוגש את "אשורר שירה לכבוד התורה", בביצוע אחד מגדולי פייטני זמננו, הרב חיים לוק

עם השנים גם האשכנזים למדו להגות אותו כמעט כמו תימני אוטנטי מראש העין. אז מעבר לניגון המיוחד, מרגש אותי גם את שילוב הידיים המיוחד לא פחות, שללא ספק מקרב אותנו עוד צעד לעבר הגאולה.

עם כל הכבוד ל"שישו ושמחו" שפשט בקרב כלל עדות ישראל - מקום מיוחד שמור ל"שמחו נא, שמחו נא, בשמחת התורה" שמקורו בכלל בבגדד, אך נחשב בקרב כלל עדות המזרח לאחד הפיוטים המרכזיים לחג. וככה זה נראה בהקפות השניות (הנערכות במוצאי החג ברחבי הארץ. שווה לכם לחפש את האירוע הקרוב לביתכם, או לצפות בשידור החי כאן, ב-ynet, מחר, יום ה', ב-21:00):

ועוד בארסנל: כירי רם, אל אליהו, שמחו ושמחו בשמחת התורה, יה אל אדיר ונורא, תורת אמת נתן לנו, תנו כבוד לתורה, נורא במרום, יום שמחה לישראל, שמחו אהובים, יא אל שא, אנא ואנא, הללויה הללו עבדי השם, צורי גואלי יה, ארוממך לכבוד שמך, א-ב (אמירת אותיות על פי הקבלה – מיוחס לבן איש חי, כאן בביצור ניצן חן רזאל והאשכנזים), אלי אלי למה, איומה קומי התנערי - וגם אנא ואנא הושיעה נא. 

הקפה שלישית: שמחם

קבלו את ההקפה שעושה כבוד למוזיקה החסידית ממזרח (אירופה) ועד צפון (אמריקה), אך מושרת גם בבתי הכנסת של עדות צפון (אפריקה).

עדי ארד: ניגון פוגש תזמורת

ימי חג הסוכות של ילדותי בעיר בני ברק, היו ספוגים בחוויה לראות את כל הסוכות המוארות והצבעוניות, ולשמוע את הניגונים החסידיים המופלאים הבוקעים מתוכן. אחד הניגונים שאף מושר בהקפות, הוא ניגון מופלא של חסידות בעלז.

הניגון הוא ללא מילים והמנגינה סוחפת, מרוממת נפש ומדבקת. אי אפשר להפסיק לשיר, ואי אפשר שלא לרקוד. זה הניגון שבו כל לב עייף מתעורר לחיים, וכל אדם שנעצב יורדת עליו השמחה. אחד האומנים האהובים עלי ביותר, יונתן רזאל, כתב עיבוד מדהים לתזמורת סימפונית עבור ניגון בעלז הידוע: ניגון פוגש תזמורת.

יובל סטופל: מה לניגון ליטאי בחצר חסידית?

יש דעה רווחת "שניגון" הוא בהכרח "ניגון חסידי", ופעמים רבות זה אכן מגיע יחד. אך השיר הזה שובר את המיתוס. הוא מושר רבות בעולם הישיבות, ומחברו הוא ככל הנראה הרב רפאל שפירא, חתנו של ראש ישיבת וולז'ין. בסופו של דבר, ליטאים, חסידים, סרוגים וכל יהודי באשר הוא - יכולים להתחבר ללחן הסוחף של השיר שבעצם מסכם, בתמציתיות, את היום הזה: "ברוך אלוקינו שבראנו לכבודו".

במיוחד אני אוהב את הביצוע של אברהם פריד, שהכניס את השיר הזה - ועוד כרצועה הפותחת - באלבום ניגוני חב"ד שלו, "יענקל יענקל". צריך הרבה אומץ ותעוזה לשים שיר כזה בתוך דיסק של ניגוני חב"ד, ועוד כפתיח. אבל פריד ששמע את השיר בחב"ד, בחר לשלב את הלחן הזה. ובעניי דווקא ההחלטה הזו מרמזת יותר מכל, על האחדות והשמחה שבקבלת התורה - כמכנה משותף אמיתי.

איציק אשל: איך אפשר שלא לאהוב?

רק הקשיבו למילים: "על ידי ניגונים ומחיאת כף, מתמתקים כל הדינים", כך כתב רבי נחמן - והמילים הם גם הסיבה לאהבת השיר, ולא רק בשמחת תורה, אלא בכל השנה.

באגף המודרני יותר שוכנים להיטי הפופ החסידי שהנפיקו במהלך השנים אברהם פריד, מרדכי בן דוד ולהקות ה"פרחי" למיניהן, ולמען האמת חלקם כבר הפך לנכס צאן ברזל ששום אירוע איננו שלם בלעדיו - ועל אחת כמה וכמה ההקפות. 

גם הרבי מלובביץ' תרם את חלקו לשמחת התורה, כששר את הניגון שחיבר אביו, רבי לוי יצחק שניאורסון, וזכה לכינוי "ניגון ההקפות". אנחנו מעדיפים את הגרסה של יצחק מאיר:

עוד ברשימה: פתח שערי שמים, אשריכם ישראל, עוד יישמע בהרי יהודה, לבנימין אמר, שמח תשמח רעים אהובים, פתחו שערים ויבוא גוי צדיק, עוז והדר לבושה (או בגרסת הנוער: עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה), מהרה השם אלוהינו, ירושלים אורו של עולם, ונשגב השם לבדו ביום ההוא, הוא יגאל אותנו בקרוב, זכרני נא וחזקני נא, רחמנא דעני, כי לא ייטוש השם עמו, וידעו כי אתה שמך השם בכל הארץ, שמחם בבניין שלם, ותגביה קרננו למעלה, אשריכם תלמידי חכמים, וכל אשר יעשה יצליח, לך אתן את הארץ הזאת, שומר ישראל, כשם שאני רוקד כנגדך, סימן טוב ומזל טוב יהא לנו, יהי החודש הזה (בשלל מנגינות), יערב נא שיחי עליך, שמחנו השם אלוקינו, אשרי מי שעמלו בתורה, והיו למשיסה שוסייך, וקווי השם יחליפו כוח, ואנחנו עמך וצאן מרעיתך נודה לך לעולם, כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא, ופדויי השם ישובון, לב טהור ברא לי אלוהים, הכל יודוך, כי אתה הוא מלך מלכי המלכים, ואני נתתי לך שכם אחד על אחיך, אנחנו מאמינים בני מאמינים, יודו להשם חסדו ונפלאותיו לבני אדם, הודו להשם כי טוב, ובא לציון גואל, כי נחם השם ציון, ועל ידי זה יושפע שפע רב, ויידע כל פעול ("מלך מלך"), איש את רעהו יעזורו ולאחיו יאמר חזק, אין שום ייאוש בעולם כלל, ועננו בורא עולם במידת הרחמים, משה אמת ותורתו אמת, מי ייתן לי אבר כיונה, זה השם קיווינו לו, והתענג על השם, וכולם מקבלים עליהם עול מלכות שמים, הוא יפתח לבנו בתורתו, וייתן לך אלוקים מטל השמים, וברית אבות לבנים תזכור, ברכה והצלחה, נגיל ונשיש וגם  אין עוד מלבדו.

הקפה רביעית: מזרחית

אם אין לכם ספר תורה בידיים, תוכלו לתת בכפיים

פותחים עם "ה' מלך ה' המלך ה' ימלוך לעולם ועד", וממשיכים לעשות שמח עם "חביבי, יה חביבי" הפופולארי, שמושר בכל אירוע (ולא רק בבתי הכנסת של עדות המזרח) - כאן בביצוע מעניין ורב-גוני של שי גבסו וקובי אוז.

את "אדיר כבודו הוד והדר" שרים בעיקר בשמחת תורה, ובעיקר בקרב עדות המזרח, אבל תודו: זה מדבק.

מי לא מכיר את "שבחי ירושלים"? השיר חצה כבר מזמר את מחסום המגזר (כל מגזר), והוא מוגש כאן בביצוע נהדר של יואב יצחק, אם תצליחו לשרוד את הפתיח הבלתי נגמר (1:15!) מזל שבבית הכנסת אפשר להגיע לעיקר בלי הקדמות.

ועוד בז'אנר המזרחי והים-תיכוני לצהלוליו: לכבוד חמדת לבבי, ישמח חתני, חננו יה חננו בזכות משה רבינו (פיוט המיוחס לבן איש חי, ומושר בקהילת יהודי עיראק), אנא בחסדך, אל תירא ישראל, נגילה הללויה נגילה, כי להשם המלוכה ומושל בגויים, מי שמאמין לא מפחד (לא יכולנו להתאפק), מזמור לדוד הבו להשם בני אלים, עת דודים כלה, שלום לבן דודי, ברכנו ה' אלוהינו וברך את שנתנו, יגל יעקב ישמח ישראל, הללויה הללו עבדי השם - וכי בשמחה תצאון ובשלום תובלון.

הקפה חמישית: קרליבך

לרבי שלמה קרליבך מגיעה הקפה משלו (אחרי הכל, הוא כבר קיבל כמה בתי כנסת).

כולם קלאסיקות, כולם נכסי צאן ברזל - וכולם היו בניו. הנה רשימת הלהיטים ששום מניין קרליבך אינו שלם בלעדיהם. מתחילים עם "מזמור לדוד" בביצוען המופלא של דין דין אביב, מורן טלמור וליאת ציון, ובליווי הרכב "פיוט & רול". אגב, במקור נקרא השיר "מקולות מים".

אהרן רזאל וקובי אפללו עם "אשא עיניי אל ההרים, מאין יבוא עזרי". הכינו את הדגלים! (דגלי שמחת תורה, כמובן).

עוד פנינים מהרבי המרקד: אין כאלוהינו, יחד יחד, אתה בחרתנו מכל העמים, ויאתיו כל לעבדך, בגלל אבות, ובאו האובדים, שמחה לארצך, צמאה נפשי, שומרים הפקד, עם ישראל חי, ניגון קראקוב, טוב להודות להשם, כי בא מועד, לא תבושי, ממקומך מלכנו תופיע, דוד מלך ישראל - ואשר ברא ששון ושמחה.

הקפה שישית: אח, איזה טוב השם

המוזיקה היהודית נמצאת במגמת עלייה והתפתחות מתמדת, וכוללת את כל מה שהוא לא הלחנת פסוקים למקצב הפופ, הרוק, הסווינג ודומיהם.

מילים יהודיות, קשר למקורות והרבה ניחוח עתיק שפוגש את המקומי מאפיינים את השירים והניגונים (השונים למדי) בהקפה הזו. רגע לפני שאתם זועקים איכה לא הכנסנו את השיר ה-כי פופולארי בישיבת מעלה יהושפלץ ג' - אנו שבים ומזכירים: רק שירים מוכרים, ורק כאלה שאפשר לשיר גם בלי ליווי של חמת חלילים, מצאו את מקומם בפרויקט. למשל, "עבדו את השם בשמחה" - (וכאן בביצוע של אביתר בנאי ויונתן רזאל.

ליפא שמעלצר: הולך עם האמת

מוזיקה יהודית אלטרנטיבית זה לא רק חמת חלילים וניגונים מהלב והמעיין, וגם לאמנים המזוהים בטעות (אבל ממש בטעות) עם המוזיקה החסידית, יש מה להגיד בתחום.

ה-להיט של השנה האחרונה, ללא ספק, שייך לאהרן רזאל עם שיר הנושא מאלבומו האחרון: "קבעתי". אל תשאלו אותנו איך רוקדים את זה במעגלים. אבל היי, הקפה אלטרנטיבית לא מיועדת לרקדני ההורה.

אם כבר יצאנו מסוכות ישר להקפות ולמוזיקה היהודית אלטרנטיבית - אי אפשר בלי "אתה קדוש" של עדי רן, שיר הנושא של הסרט "אושפיזין".

עוד מקפיצים על הגבעות: אם אין אני לי מי לי, הגיע זמן הגאולה, נעלה לבית המקדש (במקור של יהודה גלאנץ). אהבת ישראל בנשמה, תחשוב טוב יהיה טוב, איזה טוב השם, יהא רעוא קדמך, אנא עבדא דקודשא בריך-הוא, שיר המעלות אשא עיניי אל ההרים, אשריכם ישראל, ייבנה המקדש, למען יזמרך כבוד (הודו), וגם ובכן צדיקים.

הקפה שביעית: נשמה

אחרי שקפצנו והזענו, זה הזמן למעגל שכולו שירי דבקות ואמונה.

מירל רזניק: השיר שמייצג בעיניי את החג

"אֵלִי אַתָּה וְאודֶךָּ. אֱלהַי אֲרומְמֶךָּ", הוא אחד מעשרת הניגונים של האדמו"ר הזקן מחב"ד. מילותיו הלקוחות מתהלים (קי"ח, כ"ז), נאמרות אף בתפלת ההלל הנאמר בשמחת התורה.

עבורי, משמש הלחן המפעים הזה כמקור השראה בלתי נדלה לרבדי ההודאה לקדוש ברוך-הוא. הלחן הייחודי הזה מעניק ביטוי מקסימלי לפרשנות הטקסט, ומשלב בין מוזיקאליות גבוהה לבין חיבור לרגש היהודי האנושי והחם. החיבור שלנו עם התורה בחג הזה, הוא מתוך הודאה לקב"ה על העבר, על רוממותו ועל מה שהוא נותן לנו. חג שמח.

בבתי כנסת רבים נוהגים לעשות "הקפת ילדים", ובה שרים את "המלאך הגואל אותי" - להיט בלתי מעורער, שזכה לאינספור ביצועים מרגשים, הנה הגרסה הנשית של הרכב "אשת חיל" (וכאן בגרסה הווקאלית והמצוינת של Six13).

השנה הצטרף להיט חדש למוזיקת הנשמה, לאחר שעשה זאת עם "והיא שעמדה" - יונתן רזאל מגיש את "קטונתי" המרגש. 

איך יודעים ששיר "עשה את זה" במוזיקה החסידית? כשמתלבטים איזהו הביצוע הטוב ביותר: זה של אברהם פריד, מרדכי בן דוד או יעקב שוואקי. שלושת ענקי הזמר החסידי מבצעים את "ענווים הגיע זמן גאולתכם" (ובעקבותיהם זמרים נחשבים נוספים בז'אנר). אנחנו בחרנו בזה שבו משתתף מי שהלחין את הלהיט, יוסי גרין, מאותו מופע ששם את רזאל (מהלהיט הקודם) על מפת הזמר היהודי.

עוד במעגל (ובביצועים שונים כמעט לכל שיר): וזכני לגדל, תהא השעה הזאת, טוב להודות, ועתה בנים שירו למלך, אוחילה לאל, אנא בכוח, מכניסי רחמים, תניא, אדרבא, למה נקרא מוריה, מהרה השם אלוהינו, קול ברמה נשמע, אחינו כל בית ישראל, וזכיני לגדל, ישימך אלוהים כאפרים וכמנשה, ארומימך השם כי דיליתני, רבונו של עולם, מה אשיב להשם, כאייל תערוג על אפיקי מים, אין ערוך לך השם אלוהינו, התנערי מעפר קומי, ועתה כתבו לכם (תורה הקדושה), רחם, פיה פתחה בחוכמה, כה אמר השם זכרתי לך חסד נעורייך, למען אחי ורעיי, ואני בחסדך בטחתי, חסד ואמת נפגשו, שירת העשבים, אלוהים צבאות שוב נא, אני מאמין - וכמובן (חוזרים לקצב): לשנה הבאה בירושלים הבנויה.

הגעתם עד הלום וטרם הדפסתם את שירון ההקפות המלא לבית הכנסת? רוצו להדפיס

בהכנת הכתבה השתתף: אלי מנדלבאום

• היכונו היכונו: במוצאי החג (יום ה') נעביר כאן בשידור חי - הקפות שניות