מכשולים בדרך לארוחת הערב: המשפחה האחרת מפריעה

בעידן בו הורים רבים מתלוננים על כך שילדיהם ספונים בחדריהם עם המחשב, ארוחת ערב היא הזדמנות פז להוציא את "עכברי המחשב" המתוקים שלנו מחוריהם וללכד את המשפחה סביב השולחן.

בין השאלה "מי רוצה ביצה עין ומי מקושקשת?", אפשר להשחיל גם: "אז איך עבר עליכם היום? וכן להחליף חוויות, ללבן עניינים לא פתורים, ובכלל ליצור הווי משפחתי ותחושת שייכות. מחקרים אף מראים שהארוחה המשותפת חיונית לתחושת הביטחון של הילדים, להקניית הרגלי אכילה נכונים ושמירה על משקל, למיצוי פוטנציאל הגדילה שלהם, ובכלל ליכולתם לתפקד טוב יותר.

ממדגם שערכו לאחרונה מינה צמח ומנו גבע בקרב 500 בתי אב ישראלים, עולה שלמעלה מ-90% מהנשאלים אכן רואים חשיבות בקיום ארוחה משפחתית משותפת, כשבפועל מסתבר שפחות ממחציתם מצליחים לקיים ארוחה כזאת כל יום, או אפילו פעמיים שלוש בשבוע.

לשאלה מדוע אינכם אוכלים יחד ארוחת ערב לפחות פעמיים בשבוע היו תשובות הנשאלים מגוונות: "לא יוצא", "אין זמן", "אנחנו עובדים בערב", "כל אחד אוכל בשעה שלו", "הילדים אוכלים ארוחת צהריים מאוחרת", ואפילו ו"אצלנו בבית מדלגים על ארוחת הערב כדי לשמור על המשקל".

מסלול מכשולים בדרך לארוחה המשפחתית

אז בואו נעשה סדר בבלגן וננסה להבין מהם המכשולים שעומדים בפני המשפחה הישראלית הממוצעת בדרכה לארוחת הערב המשותפת, ומה שיותר חשוב, איך מתגברים על המכשולים האלה? לצורך כך אספנו את צוות חיים בריאים של אסם- עדי הרפז, מאמנת משפחתית; פז שוסטר- דיאטן קליני; איילת הירשמן- שפית, שייתנו עצות כיצד מתגברים על המכשולים בדרך לארוחת הערב המשפחתית.

• יוצאים למסלול המכשולים: זמן ואיסוף המשפחה לשולחן
  

המכשול השלישי: המשפחה האחרת

בישראל של ימינו המשפחה הגרעינית לא תמיד מורכבת משני הורים וכמה ילדים. יש הרבה משפחות חד הוריות ומשפחות לאחר גירושים. במשפחות האלה הישיבה לארוחה משפחתית כאילו מדגישה את השוני. על כך אומרת הרפז, שדווקא משום שהיום יש המון סוגים של משפחות, זה כבר פחות יוצא דופן, ומכל ממקום ההמלצה שלה היא "לשים פחות דגש על השוני ועל החוסר ולבחור לראות את מה שיש. ליצור את ה'ביחד' עם המיוחדות. עדיף שארוחת הערב תתקיים, בכל פורמט מאשר שלא תתקיים בכלל. בבתים בהם יש רק הורה וילד, למשל, אפשר להזמין מדי פעם את הסבתא או חברים, זוגות פרודים, שנמצאים ביחסים טובים, יכולים לארגן אחת לכמה זמן ארוחות משותפות, הדגש צריך להיות על מה שיש, לא על מה שאין".

תתמקדו במשפחתיות שיש - אפילו אם זה רק עם אמא או רק עם אבא(צילום: shutterstock)

המכשול הרביעי: הפחד להיכנס למטבח

לארגן ארוחת ערב משפחתית זה אומר לחשוב על תפריט, לגוון, לערוך שולחן, להגיש. המעמד מחייב! ארוחה משפחתית זה לא משהו ששולפים מהמותן, צריך להתכונן לקראתה, וכדאי מאוד שהיא תהיה טעימה ושהאוכל יראה מזמין, ולמי שלא בקי ברזיי המטבח זה עלול להיות מפחיד.

"הפחד מתפוגג, כשיודעים שיש במקרר ובמזווה כמה דברים שתמיד יעמדו לצדנו ברגע האמת", אומרת השפית, איילת הירשמן. אין ברירה, אי אפשר להכין ארוחה יש מאין, חובה להתארגן. מה שכן, הירשמן מצהירה שהפריזר מציל אותה. "כמעט כל מה שאני מבשלת בסוף השבוע, אני מכינה בכמויות גדולות ומקפיאה", היא אומרת.

מאידך, אין מנוס מהכנת דברים טריים, וכאן היא מציעה לערוך שיחה עם הילדים מדי פעם , לשאול מה הם אוהבים, ולהחליט על תפריט בסיסי שמגוונים לפרקים. "כמובן שהתפקיד שלנו כהורים הוא לבדוק שהתפריט הזה יהיה הגיוני מהבחינה הבריאותית וגם כייפי לאכילה. השיטה שעובדת בשבילי מאז שיש לי ילדים, היא להפוך את הכנת ארוחת הערב ולא רק את האכילה לחוויה משפחתית משותפת מההתחלה.

"מחליטים: פעם בשבוע מבשלים יחד. אני מאמינה ששיתוף הילדים בהכנה תורם לחינוך שלהם לעצמאות. נכון, צריך יותר סבלנות כשמבשלים עם הילדים, וגם צריך להכיר בעובדה שייקח יותר זמן לנקות, אבל זה שווה את זה. השיחות הכי טובות שלי עם הילדים היו כשלשנו יחד בצק, או כשחתכנו סלט".

תנו להם לעזור - זה עובד לטובת כולם(צילום: shutterstock)

"אגב, זה עובד גם עם מבוגרים. משהו בעבודה המשותפת במטבח פותח אנשים. את כולם. עוד דבר, משחקים באוכל זה דבר מצוין. ארוחה שבה הופכים את שולחן האוכל לאזור יצירה ואכילה. מניחים על השולחן חומרי גלם כמו ירקות, גבינות, קרקרים ולחמים. מכינים דבר בסיסי כמו חביתה ונותנים לילדים להרכיב ממנה פרצוף עם אוזניים מגזר ושערות מפטרוזיליה וזיתים בתור עיניים. הגבינה הצהובה יכולה להיות שמש וכן הלאה".

צוות חיים בריאים של אסם (מימין): איילת הירשמן, פז שוסטר ועדי הרפז(צילום: צביקה טישלר)

בכתבה הבאה נציג לכם עוד מכשולים על פתרונותיהם כדי שלכולם יתאפשר לאכול ארוחת ערב משפחתית