קונים מים בחצי אגורה לליטר, ומוכרים ב-5 ש'

הכנסות חברות המים המינרליים ומשווקי הבקבוקים מגיעות עד פי 1,000 מהתשלום שהן מעבירות למדינה עבור חומר הגלם. נתון זה עלה היום (ב') בוועדה לביקורת המדינה מדיון שנערך על דו"ח המבקר שבדק את הכנסות המדינה מהתמלוגים תמורת ניצול משאבי הטבע. בישיבה נמסר, כי תמלוגי החברות כמי עדן, נביעות ועין גדי הם חצי אגורה לליטר בעוד שהמחיר לצרכן מגיע לפחות לכ-5 שקל (לבקבוק של ליטר) ואפילו ליותר כשמדובר בבקבוקים הקטנים של חצי ליטר.

כתבות נוספות בעניין ועדת ששינסקי

• מנכ"ל כיל מזהיר: נשקיע מחוץ לישראל
• מי עדן: שלמי 3,000 שקל על אי החזרת כדים
• נביעות תחליף בקבוקי תכלת לבקבוקים חסרי צבע
  

עם זאת, מנכ"ל רשות המים, אלכסנדר קושניר, ניסה לשפוך "מים קרים" על הנתון הלוהט כשאמר כי "אכן יש פער, בגלל השרות, אבל הוא לא מגיע אפילו למאות אחוזים. המצב כיום לא בריא ואנחנו ממתינים להמלצות ועדת ששינסקי ב'", בבודקת את התמלוגים שמקבלת המדינה מניצול משאבי הטבע. לגבי איכות המים המינרליים גילה קושניר, כי החברות מי עדן ונביעות שואבות אותם מאותו מקור ממנו שותה מחצית האוכלוסייה בישראל.

סך התמלוגים שנגבו ב-2012: 900 מיליון שקל

צבי ורטיקובסקי ממשרד מבקר המדינה ציין, כי דו"ח המבקר שבחן את נושא התמלוגים מעריך כי משאבי הטבע היו יכולים להכניס למדינה עד כ-16 מיליארד שקל ב-2012, "אבל המדינה מסתפקת בסכומים לא-ריאליים. חברות המים המינרליים משלמות לפי תעריף המים לתעשייה (כ-5 שקל למ"ק - 1,000 ליטר, צ"ל) ומוכרות אותם לצרכן לפי תעריף גבוה בהרבה".

לדבריו, "בעבר המדינה חשבה שאין לה די משאבים ולכן לא הושקעו מחשבה, משאבים וכוח-אדם ובעיקר תשומת לב לעניין שיעור התמלוגים וגבייתם. המדינה לא עדכנה את התמלוגים ולא הקפידה על אכיפתם. האחריות מוטלת לפתחו של משרד האנרגיה והמים, אבל יד ימין לא מתקשרת עם יד שמאל".

ד"ר מיכאל ישראל, הכלכלן הראשי והממונה על הכנסות המדינה באוצר, הגיב כי הוא מקבל רוב מסקנות המבקר, ואמר שהן  היו הסיבה להקמת ועדת ששינסקי ב'. "המדינה צריכה לגבות את מלוא חלקה במחירי שוק, ככל הניתן, והמשקיע צריך לדעת כי התשואה שיקבל מהשקעתו שווה את המאמץ. המיסוי מאוצרות טבע צריך לחשב גם את הפגיעה בסביבה ואת שיקומה, ושיקול זה יקדם שימוש בטכנולוגיות מזהמות-פחות".

עוזי שר מהחשב הכללי באוצר הוסיף כי ב-2012 ניגבו תמלוגים בסך כולל של כ-900 מיליון שקל, "אבל אין לדעת כמה היינו יכולים לגבות בפועל. בשנים האחרונות שונו הנהלים בעניין, ואנו מנהלים כעת תביעות ובוררות נגד חברות כמו מפעלי ים המלח".

רוצים דירות? אל תעלו התמלוגים על החצץ

עו"ד דרורה ליפשיץ, היועצת המשפטית של משרד התשתיות, האנרגיה והמים, ציינה כי בהסכם עם שדה הגז תמר נכנס סעיף מפורש לפיו התמלוגים ישולמו "כפי שייקבע החוק מזמן לזמן" בהערכה שהם יעודכנו ויעלו בהדרגה. נכללה גם האפשרות לדרוש פיצוי בגין פגיעה בסביבה ובבריאות הציבור".

יוסי וירצבורג, ראש מינהל אוצרות טבע במשרד, הוסיף כי משרדו אחראי היום רק על תמלוגי הפוספטים והגז ואילו גביית תמלוגי האשלג באחריות משרד האוצר. "אנו בודקים ביקוש והיצע של משאבי טבע, כמה יישאר לשנים הבאות וכמה יחסר בעתיד, עד שנת 2040".

יוסי בר ניב, מרשות מקרקעי ישראל, אמר כי אם רוצים לשווק יותר דירות לא ניתן להעלות את התמלוגים על כריית החצץ. כיום נכרים כ-40 מיליון טון חצץ לשנה, כאשר כמחצית הכמות משמשת לתשתיות והשאר לבניין. לדבריו, בחודשים האחרונים הוכן דו"ח הממליץ על העלאת התמלוגים על החצץ – אך הוא טרם אושר.

"החברות מנצלות את חוסר הידע של הרשויות"

ח"כ מיקי רוזנטל (העבודה) הדגיש כי בדרישת גובה התמלוגים, המדינה מסתמכת על חברות פרטיות, ואיננה בודקת בעצמה. "מתשובות פקידי הממשלה אני מוטרד יותר ויותר. כל עסק פרטי בודק קודם-כל את המחיר בשוק, כמה מוצרים יש לו וכמה הוא יכול לגבות – ומאומה מכל זאת איננו שומעים מנציגי הממשלה. כל נציג ממשלתי מטיל את האחריות על חברו. כבר עשור עוסקים בנושא – ורק עתה האוצר מתעורר".

יו"ר הוועדה ח"כ אמנון כהן (ש"ס) אמר כי שר האוצר שואל איפה הכסף בשעה שהמדינה לא מעדכנת ביד אחת את מלוא התמלוגים המגיעים לה, וביד השנייה מקצצת בתקציבי הרווחה, הבריאות והחינוך. "המדינה סומכת על פקידיה שידעו לגבות את מה שמגיע לה, אבל מתברר כי שוררת בתחום הפקרות. גופים גדולים מנצלים את חוסר-הידע של הרשויות וגורפים הון רב".