חרם אינו איום על ישראל - התדמית דווקא כן

בישראל מדברים על הנזקים שיגרמו כתוצאה מחרמות שיוטלו ומוטלים על חברות ישראליות ועל מדינת ישראל. אבל הנתונים מראים שהבעיה של ישראל כרגע היא לא חרמות. למרות כל הרעש התקשורתי, מדינות אירופה אינן מתכוונות להחרים מוצרים מישראל באופן מיידי. הבעיה המיידית של ישראל היא השחיקה בתדמית של מדינת ישראל.

הכנסת הגבינה לפיקוח תפגע במעמד הביניים

קריסת הבורסה - בגלל המדיניות בשטחים

עוד סיפורים חמים - בפייסבוק שלנו

מקום אחד שבו ניתן לראות את ההשפעה של השחיקה הזאת הוא בנתוני התיירות. מספר התיירים בארץ אולי נמצא בעלייה, אבל סך מספר התיירים בעולם גדל הרבה יותר מהר. בין 2010-2013 מספר התיירים בישראל עלה בכ-3% בעוד שבעולם הוא גדל בכ-10%. מספר התיירים במזרח התיכון גדל בשנה שעברה בכ- 6% למרות המשברים בסוריה, מצרים ועיראק וההשפעות שלהם על המדינות השכנות. כך שגם אם מספר התיירים בארץ עלה, ישראל בעצם מפסידה יותר ויותר תיירים לטובת יעדים כמו מדינות המפרץ, תורכיה ומדינות הבלקן.

בחינה סטטיסטית מראה שאפשר להסביר חלק מהקיטון הזה בעזרת בחינה של האופן שבו ישראל נתפסת בעולם. סקרים בינלאומיים שמודדים את הדימוי הציבורי של מדינות מראים שהדימוי הציבורי של ישראל היה בשפל בתקופה שמייד לאחר סיום האינתפאדה השנייה, עלה עד 2010 ומאז הוא חזר להדרדר. ב- 2010, מעט לאחר שנתניהו נכנס לתפקידו כראש ממשלה, ישראל נהנתה מדימוי חיובי בחלק גדול ממדינות אירופה ובארה"ב. ב- 2013, השנה שבה נתניהו נבחר לכהן כראש ממשלה בפעם השנייה, ישראל נהנתה מדימוי חיובי רק בארה"ב.

בכל מדינות אירופה, ובעיקר באנגליה ובמדינות סקנדינביה, מרבית הציבור חושב שישראל משפיעה על העולם באופן שלילי. המדינות היחידות שנתפסות כבעלות השפעה שלילית יותר על העולם הן המדינות המסתיימות ב-"נ": איראן ופקיסטן.

את הקשר הזה אפשר לראות בגרף. הקו האדום של מדד העמדות כלפי ישראל מציג את הפער בין אחוז האנשים שנסקרו ושהשיבו שלישראל יש השפעה חיובית על העולם לבין אלו שהשיבו שלישראל יש השפעה שלילית. ב-2010 הפער בין אלו שחשבו שלישראל יש השפעה שלילית לאלו שחשבו שלישראל יש השפעה חיובית היה כ-20%.

עד 2013, חלק מהאנשים בעולם שחשבו ב-2010 שלישראל יש השפעה חיובית שינו את דעתם, כך שב-2013 הפער בין אחוז האנשים שחשבו שישראל משפיעה על העולם באופן שלילי לאלו שחשבו שישראל משפיעה באופן חיובי על העולם גדל לכ-30%.

במקביל, כפי שניתן לראות בקו האדום שמתאר את מדד אחוז התיירים שהגיעו לארץ ביחס לאחוז התיירים בעולם, חל קיטון באחוז התיירים שהגיעו לארץ. בחינה סטטיסטית של הקשר הזה מראה שהירידה באופן שבו ישראל נתפסת בעולם בין 2010 ל- 2013 מקושרת עם קיטון של 350 אלף במספר התיירים שהיו מגיעים לו הדימוי של ישראל היה נשאר באותה רמה כפי שהוא היה ב-2013.

הבדיקה הסטטיסטית גם מראה שהקשר הזה בין הקיטון במספר התיירים לבין השינוי בעמדות כלפי ישראל הוא מעבר להשפעות של שינויים במחיר של חופשות בישראל או בהוצאות על פרסום של המדינה. כאשר בוחנים את המחירים של בתי מלון בארץ ביחס למחירים של מלונות בעולם מוצאים שהמחיר של מלונות לא עלה ואפילו ירד מעט ביחס למחיר של מלונות בעולם בין 2010 ל-2013.

גם ההוצאות של משרד התיירות על פרסום ככל הנראה לא קטנו, שכן התקציב של משרד התיירות גדל באופן משמעותי בין 2010 ל-2013. לכן גם אחרי שמבודדים באמצעים סטטיסטיים את ההשפעה של העמדות כלפי ישראל מההשפעות של המחירים היחסיים של בתי מלון ושל תקציב משרד התיירות, עדיין מוצאים שהפגיעה בתדמית מקושרת עם ירידה של 350 אלף תיירים.

אז אפשר לטעון שהייצוא הישראלי ימשיך להסתדר גם אם הדימוי של ישראל ימשיך להדרדר. אפשר גם לטעון שמי שרוצה לקנות ימצא דרכים לקנות סחורה ישראלית גם אם ינסו להטיל על ישראל חרמות. אבל מי שרוצה לטעון שלהצהרות על הרחבת ההתנחלות אין מחיר, צריך לזכור שאנחנו חיים בעולם שבו לתמונות בטלוויזיה ובאינטרנט יש השפעה לא מבוטלת על מה אנשים בוחרים לעשות. לכן להצהרות של מנהיגים ישראלים על ההתנחלויות ועל יחסים בינלאומיים יש מחיר. חלק מהמחיר הזה הוא 1.7 מיליארד שקלים שלא באים עם התיירים מגרמניה ומאנגליה.

הכותב הוא כלכלן בכיר בקבוצת ההשקעות אינפיניטי, וחוקר לכלכלה מבית הספר לבנקאות ושוק ההון, המכללה האקדמית נתניה