הכנסת הגבינה לפיקוח תפגע במעמד הביניים

עם כל הסמליות שיש בהחזרת הגבינה הלבנה לפיקוח , לא ברור האם מי שירוויחו הם הצרכנים או היצרנים. הצרכנים לא ירוויחו הרבה כי משפחה ממוצעת בעשירונים התחתונים מוציאה על גבינה לבנה בממוצע כ-40 שקל בחודש. מחיר המטרה שנקבע מיועד להוזיל את המחיר ב-20%, כך שהחסכון שיושג למשפחה ממוצעת הוא כ-8 שקלים.

גבינה לבנה ושמנת מתוקה הוכנסו לפיקוח; יוזלו ב-20%

בעיה בפיקוח: כשהגבינה הלבנה "מועשרת"

הגבינה הצהובה של טרה: מצליחה לנגוס בתנובה?

צרכן ממעמד הביניים לא ירצה להיראות עני

גם אם למשפחה במעמד הנמוך חסכון של 8 שקלים בחודש יכול להיות משמעותי, את המחיר עשויות לשלם משפחות ממעמד הביניים. עד היום, הגבינה הלבנה הייתה מוצר של כולם. הכנסת הגבינה הלבנה לפיקוח תמתג אותה כמוצר לעניים. כל מי שלא ירצה להראות כעני, יקנה גבינה לבנה מועשרת בוויטמינים או עם אחוז שומן נמוך. כך שחלק מהמחיר שהעניים ישלמו על קניית גבינה לבנה הוא מבט מרחם מהקופאית שתבין מייד מה ההכנסה שלהם. לעומתם, המחיר שישלמו הצרכנים ממעמד הביניים הוא על קנייה של גבינה לבנה מהסוג שמחירו לא יירד, ואפילו יעלה.

הכנסת הגבינה הלבנה לפיקוח אולי מיועדת לסייע לצרכנים אך התוצאה של המהלך יכולה להיות הגדלת הרווחים של היצרניות הגדולות כי ברגע שיש פיקוח על המחיר אין טעם בתחרות. כך קרה גם במקרה של הלחם האחיד והביצים בתפזורת. ברגע שלא יהיה טעם בתחרות, נמצא בכל סופרמרקט רק מותג אחד, דבר שיגדיל עוד יותר את כוח השוק של המותגים הגדולים.

בשוק כמו שוק החלב שבו העוצמה של יצרן תלוייה בכמות החלב שהוא רוכש, התוצאה תהיה שכוח השוק של המחלבה שתשלוט בייצור הגבינה הלבנה יתחזק עוד יותר. את הכוח הזה היא תנצל כאשר היא תחליט איזה מוצרים לייצר, איזה מחירים לקבוע ואיזה תנאים לדרוש במשאים ומתנים שהיא מנהלת עם רשתות השיווק.

גבינה לבנה - לעניים בלבד?

יצרניות הגבינה הגדולות ירוויחו גם בגלל שמעתה והלאה לא ניתן יהיה להאשים אותן במחירים הגבוהים בשוק החלב. במחאה של קיץ 2011 היו הפגנות נגד תנובה ושטראוס, הפגנות שאילצו אותן בסופו של דבר להוריד את המחיר של חלק מהמוצרים. את המחאה הבאה יצטרכו להפנות אל הממשלה, כי גם אם המחלבות ינצלו את תנאי השוק ואת הכוח המונופוליסטי שלהן כדי להעלות מחירים, לא ניתן יהיה להפנות אליהן את התלונות כאשר הממשלה קובעת את המחירים של מוצרי הבסיס.

ייתכן שהיצרניות יתלוננו על כך שהכנסת המוצרים לפיקוח מונעת תחרות ופוגעת ברווחיהן ובפועל סביר מאוד שהן ירוויחו פחות על גבינה הלבנה, אבל ימכרו הרבה יותר גבינות שלא בפיקוח. כיוון שצרכנים ממעמד הביניים לא ירצו להיראות כעניים, הם יאלצו לעבור מגבינה לבנה לגבינות מועשרות ויקרות. כך שגורלה של הגבינה הלבנה עשוי להיות כגורלו של הלחם האחיד.

לפי הנתונים של המאפייה הגדולה בישראל, אנג'ל, ההוצאות על לחם אחיד ירדו ב-13% בין 2008 ל-2010 והן ממשיכות לרדת. כיום, ההוצאה החודשית הממוצעת של משפחה בעשירונים הנמוכים על לחם אחיד שווה למחירה של כיכר אחת. בעוד זמן לא רב עשוי להתברר שאפילו משפחות עניות מסתפקות גם בקופסה אחת של גבינה לבנה בחודש ושעל הלחם הלא מפוקח שהן קונות הן מורחות גבינה יוקרתית יותר.