רשות השידור גובה ריבית מחייבים שלא כדין?

שיא בתלונות המוצדקות על אגרת רשות השידור

לפי הבקשה, אותה הגישו עורכי-הדין דורון רדעי וניצן גדות ממשרד רדעי-גדות, תקנה 6 לתקנות רשות השידור קובעת סנקציות שאגף הגבייה של רשות השידור יכול להפעיל נגד חייבים, במקרה של פיגור בתשלום האגרה. לפי חוק פסיקת ריבית וגם לפי חוק ההוצל"פ, אי אפשר להוסיף ריבית במקרה בו קיים בחיקוק סעד אחר כפיצוי על פיגור בתשלום.

בבקשה לתביעה נטען שלמרות שרשות השידור אינה זכאית לקבל ריבית בגין חובות אגרת הטלוויזיה, משום שיש לה סנקציות מוגדרות שהיא יכולה להפעיל על פי חוק שנוצר במיוחד בשבילה, היא בכל זאת מוסיפה ריבית לחובות.

קיבלתם מכתב כזה?

ה"קרן" שהתבקש לשלם האזרח שהגיש את הבקשה לתביעה

מה אומר החוק? אין כפל ריבית

לפי תקנות רשות השידור, אם עבר חודש מהתאריך שנקבע לתשלום האגרה - החייב ישלם קנס של 10% מסכום האגרה ופיגור של חודשיים יגרור קנס של 20% מהסכום. כשמדובר באיחור של 3 חודשים ומעלה, יתווספו הפרשי הצמדה לקנס, בגובה 30% מסכום האגרה. אחרי 4 חודשי איחור - יתווסף לחוב קנס בשיעור 40% מסכום האגרה וכן הפרשי הצמדה על סכום האגרה. אגרה שלא שולמה בתוך 5 חודשים, תגרור קנס בשיעור של 50% מסכום האגרה וכן הפרשי הצמדה על סכום האגרה והקנס.

חוק פסיקת ריבית והפרשי הצמדה קובע בסעיף 6(א)(2), כי במקרה וקיים בחיקוק סעד אחר כפיצוי על פיגור בתשלום, לא ניתן לחייב את החייב לשלם בנוסף גם ריבית. סעיף 81א3 (ד) (2) לחוק הוצל"פ חוזר אף הוא על העיקרון הזה. "נקבעו בחיקוק שמכוחו הוגשה התביעה על סכום קצוב, תשלום ריבית, הפרשי הצמדה או סעד אחר כפיצוי על פיגור בתשלום וכל עוד ניתן להעניק אותו סעד, או נקבעה בחיקוק כאמור הוראה בדבר שלילת תשלום הפרשי הצמדה, בין מלאה ובין חלקית מבחינת השיעור או התקופה - תיווסף לסכום התביעה הריבית הקבועה באותו חיקוק".

הסנקציה העונשית במילא דרסטית. למה להוסיף ריבית?

בבקשה לתביעה נטען כי: "לנוכח הוראות החוק הללו ברור לגמרי כי רשות השידור אינה זכאית לקבלת ריבית בגין חובות אגרת טלוויזיה, וזאת הואיל והמחוקק העניק לרשות השידור סעד אחר כפיצויי על פיגור בתשלום – קנס בשיעור 50% מסכום האגרה וכן הפרשי הצמדה למדד על סכום האגרה והקנס". עוד נטען כי מדובר במילא בסנקציה עונשית דרסטית, שמסבירה מדוע לא ניתנה לרשות השידור סמכות לגבות גם ריבית.

את הבקשה לתביעה הגיש אזרח, שרשות השידור הגישה נגדו ונגד אשתו תביעה על סכום קצוב ללשכת ההוצל"פ בת"א, בגין חוב אגרת טלוויזיה. הבקשה הוגשה ב-24 במרס 23. ב-1 ביולי 2013, שילם האזרח את מלוא הסכום שנדרש ממנו וכתוצאה מכך נסגר התיק שנפתח לו בהוצל"פ. במסגרת תיק ההוצל"פ, חוייב האזרח בריבית בסכומים שונים שהגיעו ל-28.83 שקל. החיוב בריבית נעשה, כך נטען, אחרי שהאזרח כבר חויב בקנס בשיעור של 50% וכן בהפרשי הצמדה שנתווספו על סכום חוב האגרה המקורי והקנס. לפיכך, האזרח טוען שמדובר בחיוב שאינו כדין, בהיותו עומד בניגוד להוראות החוק.

מי עשוי להיות זכאי להחזר?

המבקש לתבוע מבקש לכלול בתביעה הייצוגית את כל חייבי האגרה אשר שילמו לרשות השידור במהלך השנתיים האחרונות סכומים שונים בגין ריבית, וזאת בנוסף לסכום החוב המקורי של אגרת הטלוויזיה, הקנסות והפרשי ההצמדה. בשלב זה אין אפשרות להעריך את מספר המדויק של חברי הקבוצה, אם כי בנסיבות העניין סביר להניח כי מדובר בקבוצה של עשרות או מאות אלפי אנשים, ולפיכך היקף הגבייה הבלתי חוקית הוערך בתביעה בסך של כ-4.5 מיליון שקל.

בתביעה קודמת שהגישו עורכי-הדין רדעי וגדות נגד רשות השידור הביאה להפסקת גביית שכר טרחת עו"ד בגין משלוח מכתבי התראה לחייבים, לפני נקיטת הליכי הוצאה לפועל.  עד אז, חייב החב חוב הנמוך מ-500 שקל וקיבל מכתב התראה, חוייב בשכר טרחת עו"ד של 100 שקל + מע"מ (116-117 שקל תלוי בתקופה). חייב החב חוב הגבוה מ-500 שקל, חוייב בשכר טרחה של 209 שקל + מע"מ (כ-244.5 שקל) על מכתב ההתראה. בעקבות פניית שר התקשורת, רשות השידור אף הפסיקה את התקשרותה עם משרדי עורכי דין חיצוניים כדוגמת פרנקל את קורן, שעסקו בגבייה מחייבים.

יחד עם זאת, למרבה הצער, הצרכנים החייבים בתשלום אגרה, שכבר שילמו שכר טרחה לעורכי הדין, לא קיבלו את כספם בחזרה. הסיבה לכך היתה שרשות שידור הודיעה לבית-המשפט ב"הודעת חדילה", שהיא מפסיקה לגבות מחייבים שכר טרחה לעורכי-הדין ולכן המקרה לא המשיך לתביעה ייצוגית ולפסיקה.

בעקבות בקשה אחרת לתביעה ייצוגית, שהגיש עו"ד אסף פינק, הרשות הודיעה ב"הודעת חדילה" שתפסיק לגבות אגרה ממי שאין לו ממיר ואף החזירה כסף ל"חייבים" שהודיעו לה שאין להם ממיר ובכל זאת נדרשו לשלם אגרה, במשך תקופה מסוימת. לא ברור מדוע האזרחים צריכים לפנות שוב ושוב לבתי-משפט כדי להפסיק את מה שנראה כמו שיטות מצליח ונהלים שלא שונו.