שיא בתלונות המוצדקות על אגרת רשות השידור

ב-2012 נרשם שיא של תלונות הציבור על רשות השידור: 2,944 תלונות - 1,183 בעניין תוכן ו-1,761 בעניין אגרה, זאת לעומת לעומת 2,638 תלונות על אגרת הטלוויזיה ב-2011, כך לפי דו"ח תלונות הציבור השנתי ל-2012 שפרסם נציב תלונות הציבור, דדי מרקוביץ'. לפי הנציב, 52% מהתלונות שעסקו בנושאי האגרה נמצאו מוצדקות, זאת לעומת 48% ב-2011.

בדו"ח כתב כי "הנזק התדמיתי של רשות השידור בעקבות גביית אגרת הטלוויזיה הוא עצום, וספק אם ניתן לשקמו. השיח הציבורי עוסק ללא הפסקה בחוסר הלגיטימיות של תשלום האגרה וזונח הלכה למעשה את ההתעוררות בענייני התוכן בערוץ הראשון, את השקעת עשרות המיליונים בהפקות מקור ואת לוח השידורים המשודרג שהושק בתחילת שנת 2013".

הנציב מתאר את הכתבות, הסטטוסים, והעצומות נגד האגרה. "באווירה הציבורית הקיימת ולנוכח ההתפתחויות הטכנולוגיות יש לחתור למציאת חלופות טובות יותר למימון השידור הציבורי", כתב. "אין מחלוקת שאגרת הטלוויזיה נחוצה להמשך פעילות השידור הציבורי, בלעדיה אין זכות קיום לרשות, שמחצית מתקציבה בנוי על אגרה זו, אולם נראה כי רשות השידור נוהגת להסתתר מאחורי חוק מיושן ומאבדת בכך את הלגיטימיות שלה לגביית האגרה ולטיפול אדיב והוגן ביותר מ-2 מיליון לקוחותיה".

מתוך דו"ח נציב קבילות הציבור של רשות השידור

יותר מ-90% התלונות על חוסר מענה טלפוני מוצדקות

לפי הנציב, קבילה מוגדרת כמוצדקת רק אם אנשי אגף הגבייה הורו לבטל לצרכן לחלוטין את התביעה הראשונית לתשלום. במקרים רבים, גם הדרישה להפחתת קנס או להסדר תשלומים המתקבלת על-ידי האגף מסווגות כמוצדקות בחלקן, וכמותן כל התלונות העוסקות בניסיון להתקשר לאגף הגבייה - במקרים רבים במהלך השנה, המשימה להשיג נציג טלפוני של אגף הגבייה היתה כמעט בלתי אפשרית.

"נכון לכתיבת הדו"ח, עדיין לא קיים מוקד טלפוני רציני לאגף הגבייה", כתב הנציב. "יותר משני מיליון לקוחות, 3,000 שיחות ביום ורק 15 שעות מוקד שבועיות העומדות לצורכי הציבור. התוצאה הרת אסון.. כמעט שאין תלונה שלא מביעה רצון לדבר עם נציג שירות. יותר מ-90% מהתלונות הללו מוצדקות". 

בתחום התוכן רק 24% מהתלונות נמצאות מוצדקות. רוב התלונות בתוכן עסקו בריבוי חסויות, חסימת השידור לחו"ל באתר האינטרנט, בתקלות תוכן והבעת דעה אישית. 

לקריאת הדו"ח המלא >>

על מה מתלוננים הקובלים נגד האגרה?

לנציג הגיעו תלונות רבות ומגוונות בעניין תשלומי האגרה, בדומה לתלונות שמגיעות ל-ynet ולגופי תקשורת נוספים. למשל: זוג שאינו נשוי מקבל מדי שנה מכתבים לתשלום כפל אגרה, כלולל מכתבי התרעה מעו"ד. תלונתם נמצאה מוצדקת.

תלונה שכיחה מאוד היא של אזרחים הטוענים כי לא קיבלו את דרישתה אגרה הראשונה בדואר וכי הדרישה הראשונה שנחשפו אליה לוותה בקנס של עשרות אחוזים או במכתב מעו"ד עם איום להוצאה לפועל. זאת בשל מבנה חוק רשות השידור, לפיו תשלום האגרה צריך להיות יוזמה של האזרח ולא של רשות השידור.

תלונה נפוצה נוספת, כידוע, היא זו של אלה שאינם מחזיקים במקלט טלוויזיה אך מקבלים דרישות לתשלום אגרה. אזרח שלא מחזיק מקלט ונפתחו נגדו הליכי גבייה של משרד עורכי דין מטעם רשות השידור, פנה לנציב בחודש דצמבר 2012 אחרי שמכתב רשום ששלח לאגף הגבייה לא נענה במשך כמה חודשים.

גם אנשים הפטורים מאגרה, כמו אם חד הורית הוטרדו על-ידי מערך הגבייה. אותה אם זכתה לעיקול חשבון הבנק זאת למרות שהיא מקבלת הבטחת הכנסה מהביטוח הלאומי וזכאית לפטור.

ומה לגבי המבחן הפונקציונלי? לפי החוק גם מי שיש ברשותו מקלט שלא עובד ולא קולט שידורים חייב בתשלום אגרה, אך יש כאלה שטענו בפני הנציב כי שני נציגי הרשות שהגיעו לביקור בית דרשו מהם כאופציה לביטול האגרה להרוס את רכיב הטיונר בטלוויזיה כדי שהמקלט שברשותם לא יהיה מסוגל לקלוט שידורי טלוויזיה. הנציב הסכים עם המתלוננים שזו בריונות.

אחרים התלוננו על תשלומים כפולים, על גבייה למרות שהם גרים עם ההורים ועל גבייה למרות שירדו מהארץ. רבים התלוננו גם על משרדי עורכי-הדין העובדים כקבלני גבייה ומאתרי חייבים מטרם רשות השידור. התלונות נסבו סביב השירות, היחס לחייבים, גביית שכר טרחה מוגזם, ביקורי הבית המאיימים והעובדה שאינם פועלים על פי אמות המידה שעליהן התחייבו כשזכו במשרד. למשל, אזרחית התלוננה שאחרי 3 חודשים של עיכוב בתשלום הפעילו נגדה הליכי הוצאה לפועל, זאת למרות שדרישת האגרה נשלחה לכתובת הלא נכונה. ב-2012 עבדה הרשות עם 14 משרדי עו"ד כשב-2013 צומצם מספרם ל-5 בלבד, בעקבות התלונות.

במסקנותיו, הנציב ממליץ לשנות את החוק ש"ממלכד" את רשות השידור. בינתיים יש לצאת בקמפיין תקשורתי והסברתי מקיף בכל אמצעי התקשורת ולא רק באלו הממלכתיים שיידע אזרחים על חובת תשלום האגרה. יש לשים דגש על מתן שירות אדיב , שדרוד מערך המחשוב המיושן של אגף הגבייה ושדור מערך התשלומים בטלפון ובאינטרנט. יש לגלות חוסר סבלנות כלפי משרדי עורכי-הדין שלא עומדיםב אמות המידה שהציבה להם הרשות".