ועדת האתיקה של לשכת עוה"ד תחקור את תיק איקיוטק

לפי עדכון שהובא בפני מערכת האתר ביום 30.1.18, תלונות שהוגשו נגד עו"ד קוריס לוועדת האתיקה הארצית בלשכת עורכי הדין נגנזו. מלשכת עורכי הדין נמסר: "פרשת איקיוטק נסגרה אצלנו. מאז לא קיבלנו מידע מהפרקליטות בנוגע לחקירה בעניינו של עו"ד נועם קוריס".

לשכת עורכי-הדין בישראל מפסיקה לעמוד מנגד? כמעט שנה עברה מאז החלה איקיוטק לרדוף אחר "חייבים" לכאורה ולשכת עורכי-הדין החליטה סוף סוף לבדוק את שליחיה של איקיוטק: משרדי עורכי-הדין שפעלו בשמה, לעיתים, כך נטען, באגרסיביות.

• בעקבות איקיוטק: הצעת חוק נגד גבייה אגרסיבית של עורכי-דין
• מה הקשר בין כ.ל.י תקשורת וניהול לאיקיוטק?
• במקום איקיוטק: מכתבים מגרין דיזיין וספינגו
  

מההודעה של הלשכה, לא ברור מה המשמעות של חקירה כזאת, כמה זמן היא תארך, אלו אלמנטים היא תכלול והאם יש בכלל אפשרות שיישללו רישיונות של עורכי-דין שנהגו בצורה לא אתית לכאורה. מהלשכה נמסר כי: "ועדת האתיקה הארצית בלשכת עורכי הדין מרכזת בימים אלה את כל התלונות שהתקבלו נגד עורכי-דין בוועדות האתיקה של מחוזות הלשכה, ובשבועות הקרובים היא צפויה להגיע להחלטה בנושא. אין מסמכות ועדת האתיקה הארצית לשלול רישיון של עו"ד, היא רשאית לבקש - בהתאם לממצאים - מבית הדין המשמעתי הארצי של הלשכה לשלול רישיון של עו"ד".

הפגנה נגד איקיוטק ליד משרד עו"ד נועם קוריס(צילום: ירון ברנר)

הפיתוי שבגבייה מ-100 אלף "חייבים"

בהודעת הלשכה נכתב כי "פרשת איקיוטק עוסקת בשליחתם של אלפי מכתבי חוב מטעם איקיוטק על-ידי כ-20 משרדי עורכי-דין במהלך אוגוסט-אוקטובר 2013. בדרישות החוב נדרשו אזרחים רבים בישראל בתשלום מיידי על שירותי תוכן (סלולרי ואחר מ.ק) שלכאורה הזמינו (דרך אתרי אינטרנט מ.ק) והשתמשו בהם במהלך העשור הקודם.

משרד המשפטים קבע שיש אי דיוקים במכתבים ששלחו עורכי-הדין

מתלונות ה"חייבים" עולה כי יש חשש שיש משרדים שגבו עבור איקיוטק, שלכאורה ערכו פעולות גבייה באגרסיביות, איימו בפעולות שלכאורה לא יכלו לבצע, רק כדי להפחיד חייבים ולגרום להם לשלם חוב שיתכן שאינם חייבים, או לכל הפחות, לא קיבלו עליו מספיק מידע ולכאורה שיתפו פעולה עם מסע גבייה שלכאורה לא היה לו בסיס איתן מספיק.

כבר תקופה ארוכה שידוע שהמשרדים שלחו מכתבים בשם איקיוטק שיש בהם אי דיוקים, כך לפי משרד המשפטים. רבים מהמשרדים ניתקו את קשריהם עם החברה, אחרים המשיכו לכאורה למרות הידיעה הזאת (חלקם לא הסכימו עם הקביעה). 

משרד המשפטים קבע כי החתימה הדיגיטלית שאיקיוטק שולחת כ"הוכחה להרשמה" אינה תקפה ואינה כוללת אישור של הצרכן. גם הקלדת ססמא אינה יכולה להוות חתימה או חתימה דיגיטלית. כמו כן, איקיוטק ציינה דף המידע שלה: "חוק מסחר אלקטרוני", שלא קיים.בנוסף, איקיוטק לא יכולה לפנות להוצאה לפועל על סמך רישום של צרכן לאתרי אינטרנט, משום שברישום באינטרנט לא מתקיימת דרישת הכתב ולפיכך היום לא ניתן לפתוח נגדם תיקים בהוצל"פ מבלי לפנות בתביעה קודם לבית-המשפט.

מיהם משרדי עורכי-הדין שגבו וגובים עבור איקיוטק?

את מסע הגבייה של איקיוטק מוביל משרד עורכי-הדין נועם קוריס (נ.קוריס) שעד היום שולח מכתבים לחייבים. 

משרד דומיננטי נוסף במסע הגבייה היה משרד עו"ד דודי רד (RAD עורכי-דין), שבלט בסבב הראשון של הגבייה. לא ברור אם המשרד הזה עדיין גובה עבור החברה. 

בדיון בכנסת ייצגו את איקיוטק משרד עורכי-הדין גדעון פישר ושות' והשופט בדימוס אליהו וינוגרד. עוד ברשימה של הגובים: משרד נסים את כהן-ניסן החיפאי שממשיך לשלוח במרץ מכתבים ל"חייבים", איילת אפיק חכמון, טיין טנא ובן ברוך. 

בין המשרדים שגבו בעבר עבור איקיוטק וחדלו: שרון סויסה, תומר שזר, אלכסנדר כהן, תבור גולדמן, איתמר כהן, מ.ג.ע.ר, ירדנה אסייג, ליבונטין, דב שילנסקי, יוסף וייצמן וקונפורטי.

ראש לשכת עורכי הדין, עו"ד דורון ברזילי מסר: "לשכת עורכי-הדין בישראל אינה עוסקת רק בענייניהם המקצועיים של עורכי-דין ובתנאי עבודתם, אלא גם מטפלת בציבור הרחב שנעזר בשירותי עורכי הדין ועל כן אני מברך על החלטתו של יו"ר ועדת האתיקה עו"ד מיכאל טאוסיג, לחקור את פרשת איקיוטק ולקבל החלטה בנושא".

מאיקיוטק נמסר בתגובה: "איקיוטק מברכת על הודעת לשכת עורכי-הדין ומשוכנעת שלשכת עורכי-הדין תצטרף לדעתו של בית המשפט לפיה איקיוטק ובאי כוחה פועלים בהתאם לדין. נכון להיום מייצגים את חברת איקיוטק כ-25 משרדי עורכי-דין וכל יום פונים משרדי עורכי-דין נוספים בבקשה להצטרף לצוות המשפטי של איקיוטק".