איקיוטק: "100 אלף לקוחות חייבים לנו כסף"
האם גם אתם קיבלתם לאחרונה מכתב מעו"ד על חוב ישן של כ-2,000 שקל על שם הילד שלכם ואין לכם מושג מי החברה ששלחה אותו? הבעלים של החברה, שמספקת שירותי אודישנים ותוכן בסלולר: "יש לנו הוכחות לכל מקרה ומי שגורם לחייבים לא לשלם - מטעה אותם". מה עושים אם מקבלים מכתב כזה?
אם קיבלתם לאחרונה ממשרד עורכי-דין מכתב התראה לפני נקיטת הליכים משפטיים מטעם חברת איקיוטק (iqtech) , על שמכם, או גרוע מכך – על שם הילד שלכם – יתכן שנדהמתם ובטח שתהיתם במה מדובר. המידע באינטרנט על החברה הזאת ועל מבצע הגבייה שפתחה בו - רב ומבלבל. החלטנו לעשות סדר בעקבות זרם המכתבים שמגיע לצרכנים ברחבי הארץ בימים אלה.
כרגע מדובר במאות מכתבים, אולם בסופו של דבר, אם זה תלוי במי ששולח אותם: בן אופק, הבעלים של החברות "במרום הפקות" ואקיוטק, בחצי השנה הקרובה יגיעו מכתבים כאלה ללא פחות מ-100 אלף לקוחות. המכתבים בדרך כלל כוללים דרישת תשלום של 2,000-1,000 שקל בממוצע + ריבית שיכולה להגיע למחצית מהסכום המקורי + דמי טיפול של כ-250 שקל + שכר טרחה לעו"ד של 300-200 שקל.
הילדה נרשמה בגיל 3 חודשים?
רבים מהלקוחות לא מבינים מי זו איקיוטק ומאיפה נחתה עליהם המכה הזאת. ב' סיפרה ל-ynet: "קיבלתי היום מכתב על שם הבת שלי, שכיום היא בת 7. 'הנדון: התראה לפני נקיטת הליכים משפטיים'. לפי המכתב, ע' בתי חייבת 2,127 שקל וזו הזדמנות אחרונה לשלם תוך 7 ימים ואם לא – לא תהיה התראה נוספת ופונים להליכים משפטיים. התקשרתי למשרד עורכי-הדין להבין במה מדובר בכלל. פקידה אמרה לי שזה חוב מ-2006. שבתי נרשמה אז לאתר שאפשר לראות בו תאריכים של אודישנים וברגע ההרשמה מקבלים שם משתמש וססמא לאתר ומשלמים 20 שקל לשבוע. הסברתי לה שאנו גרים בקריית-מוצקין ואין לנו שום קשר לאודישנים ולא קיבלנו דבר והבת שלי רק נולדה ב-2006. היא אמרה: אברר ויחזרו אלייך."התקשר אלי עו"ד מהמשרד הגובה, שדיבר אלי בגסות: 'ניפגש בביהמ"ש. אוכיח שאת עשית את זה'. הוא צחק ואמר שנכנסתי לאתר בעת הרישום ושוב ב-2011. על שתי כניסות לאתר אני חייבת 2,127 שקל? ואם אני חייבת כל כך הרבה כספים, למה אף פעם לא פניתם אלי לגבות את זה? הוא אמר לי: גבינו ממך כספים ב-2009 וב-2011, אך נציגת פלאפון בדקה עבורי אונליין - לא היה לי מעולם אף חיוב מהם. העו"ד אמר לי: 'את והנציגה יכולות להגיד מה שאתן רוצות - לי יש הוכחות וראיות'. מאוד חמור שיש להם פרטים של ילדה בת 7. אם יש חוב - שלחו חשבונית - כל חודש, שלחו משהו".
בחור בשם כפיר כן השתמש בשירותי החברה. הוא סיפר ל-ynet: "בשבוע האחרון, אקיוטק חברת אודישנים ניצבים שחקנים, דייטים, מנסה לגבות מאלפי אזרחים, שנרשמו אף בלא מתכוון לשירות".
אתה עצמך השתמשת בשירותים האלה?
"קראו לי לאודישנים מדי פעם, אבל ביטלתי את הודעות ה-SMS דרך יוניסל ואורנג'. משום מה ביקשו ממני עכשיו 1,466.77 שקל איימו בהוצל"פ. סגרתי איתם על 1,300 שקל ושילמתי. למרות שביטלתי כאמור את השירות, אקיוטק טוענים שצריך היה לבטל איתם באתר לפי התקנון ועוד טענו שהם לא חייבים להתריע על פרק הזמנים שעבר. כך שהציבור לא מודע לזה שלמרות הכל - הוא ממשיך לשלם".
בחברה מכחישים את טענות ע' וכפיר >>
"אנחנו בסך הכל רוצים את מה שמגיע לנו"
מאז החל מבצע הגבייה, מתחולל מחול שדים באינטרנט. "זה עוקץ גדול", טוענים לקוחות זועמים ועורכי-דין שהתגייסו לסייע להם בהתנדבות. בשוק הסלולר טוענים: "גם אם החובות מוצדקים - זה מבצע התאבדות שישרוף אותו אצל הלקוחות".
בן אופק דוחה את ההאשמות נגדו חד וחלק. "מתנהל קמפיין נגדי. אלו שמובילים אותו, עשויים לגרום לאנשים רבים לטעות ולזרוק לפח את הפנייה שקיבלו ופתאום יופעלו נגדם הליכי הוצאה לפועל", אמר ל-ynet.
"אני מאוד בטוח במעשי. מאחורי כל מכתב כזה יש לנו את כל ההוכחות, כולל חתימה דיגיטלית כפולה, תיעוד ממוחשב של האגריגטורים שמעבירים את המידע מאיתנו לחברות הסלולר, תיעוד של IP וכניסות וחיובים דרך חברות הסלולר. אנחנו חברת תוכן של 150 איש. סיפקנו כתבות וידיאו וגישה למידע על תאריכי אודישנים ומוצרים רבים נוספים ואני חושב שמגיע לנו שכר עמלנו. עבדנו מאוד קשה, סך הכל אנחנו רוצים את הכסף שמגיע לנו. זה כל כך מקומם".
כמה זמן יימשך המבצע הזה? נראה לך שהוא יצליח?
"הוא יצליח ויימשך לפחות חצי שנה. נגיע ל-100 אלף חייבים".
למה עכשיו אתם יוצאים במבצע גבייה על חובות מ-2006 והלאה?
"כי בסוף 2011 היתה החלטה של משרד התקשורת שמסדרת את התחום וכיוון שעמדתי במילא בכל הקריטריונים שלהם - נוח לי יותר לגבות את החוב כעת. למדנו את הנושא, ראינו לאן השוק הולך, גיבשנו מהלך. זה לוקח זמן".
התביעה הייצוגית נגד החברה - כשלה
מה זו בכלל החברה הזו? הסיפור של איקיוטק בגילגוליה השונים החל ב-2004, אז בן אופק הקים את המרכז לאודישנים תחת השם "במרום הפקות 2004 בע"מ", שהיה לה גם גלגול קודם כ"במרום הפקות בע"מ". הוא פנה לחברות הפקה שהחלו לקיים אודישנים במרכז וביקש מהן את לו"ז מבחני הבד שלהם. או אז הוא פנה לצרכנים שמעוניינים להגיע לאודישנים לפרסומות, תוכניות וסרטים וביקש מהם 7 שקלים להודעת סמס וכיום: 20 שקל בחודש לרוב דרך חשבון הסלולר ולעיתים דרך כרטיס אשראי. התמורה: גישה חופשית למאגר האודישנים של ישראל.
במקביל, הוא החל לפתח שירותים נוספים באותו פורמט של תשלום שבועי או ב-20 שקל להודעת SMS (תלוי בשירות). אלה שירותים שנמשכים לנצח. ההתנתקות - ביוזמת הצרכן. בה בעת הוא הפעיל גם שירותים נוספים – שאינם קשורים בהתחייבות סלולרית, כמו סוכנות הניצבים xtraz, בית-ספר תגליות ואופק טאלנטס. ב-2010 הוא פיצל לפי חוק את חברת "במרום" לחמש חברות. איקיוטק היא אחת מהן ויש לה 15 שירותים שונים שהלקוחות החייבים, לכאורה השתמשו בהם ולא שילמו בשלב מסוים, כך לטענת אופק. בין היתר מדובר בשירותים: "ספורטיפ" -שירותי מידע בתחום הספורט, "כרטיסון" - אתר דרכו אפשר לקנות כרטיסים מוזלים להצגות, "ממותגים" – חברה שמוכרת מותגים במחיר נמוך, "דייט מאסטר" - שירות סרטונים שאמור לסייע להתחיל עם בנות, ו"ספייסר", חברה דרכה אפשר לצפות בסרטוני רכילות ובידור.
ב-2009 הוגשה תביעה ייצוגית נגד במרום – במסגרתה טען התובע הייצוגי שקיבל חיובים על שירותים בסלולר - ללא רשותו. ההגנה הוכיחה שהתובע קיבל את השירותים אחרי שאישר אותם וכך גם העדים האחרים. התובע הייצוגי התבקש לשלם 75 אלף שקל הוצאות – ופסק הדין הזה לטובתו, (השופט כתב שלא הוכח בפניו כי קיימת קבוצה של צרכנים שנרשמו לשירותי תוכן בטרם ניתנה הסכמה מפורשם לקבלם בתשלום) נתן גושפנקא לבן אופק לפצוח במבצע גבייה שאפתני.
התשוקה לאודישנים - שני מבצעי גבייה
בעצם מדובר בשני מבצעי גבייה שקשורים לשני סוגי עסקים שאופק מחזיק. המבצע הראשון שנגמר לפני שבועיים, הקיף כמה מאות לקוחות שלטענתו נרשמו לסוכנויות שלו מ-2008.
לאחרונה פתח במבצע הגבייה השני, שמקומם רבים. כאן הנמענים הם 100 אלף לקוחות אקראיים, שהשתמשו בשירותי הסלולר של החברה. לפי אופק הטענה של הלקוחות שאינם מכירים את החברה קשורה בכך שיתכן "שהשתמשו באחד ממוצרי החברה והם מכירים אותו בשם אחר. קורה פעמים רבות ששם של חברה בפירוט כרטיס האשראי שונה משם המוצר שהיא מספקת".
מה סכום החוב הממוצע של לקוחותייך?
"כשאנשים הפסיקו לשלם, נתנו לחוב שלהם להגיע עד אלף שקל בלבד. לא המשכנו הלאה בחיוב. יכול להיות שלקוח צבר חוב בשלושה מוצרים שונים ואז הוא הגיע ל-3,000 שקל. יכול להיות שיש לו תוספת סכום – שכר טרחה של עו"ד".
"רק רק נראה כאילו אנחנו פונים רק לילדים"
לפי אופק, במבצע הגבייה משתתפים כמה עשרות משרדי עורכי-דין, "בהם המכובדים ביותר - מהעשירייה הראשונה", אמר ל-ynet. "הם לא היו משתתפים אם היה בנו רבב. אני האדם הכי מסודר שיש".על החייבים לשלם גם ריבית והצמדה?
"מי שישלם ב-30 ימים הקרובים - ישלם בלי ריביות".
זו דרך לעודד אנשים לשלם, למרות שאולי הם כלל לא חייבים.
"לא נתקלתי במקרה שאדם לא צריך לשלם, למעט מקרים מיוחדים מאוד של אדם שנפטר, לדוגמא. חוץ מזה שזה שאם את משלמת – לא אומר שאת לא יכולה להתווכח אחר-כך ואף לתבוע. פסק הדין בעניין שלנו יצא לפני 4 חודשים והוא חד משמעי: הצלחנו להוכיח שאנשים חייבים לנו כסף".
המכתבים מאוד מבהילים. "שלמו תוך 7 ימים". החשש הוא שזו שיטת מצליח שאנשים יבהלו וישלמו.
"השיקול של מה לשלוח ומה לא, זה שיקול של עורכי-הדין. מדובר באותם משרדים שגובים את הארנונה ואת רשות השידור".
עברנו לעורכי-דין כי שלחנו סמסים על החוב - התגובות היו מעטות
לשאלה: איך זה יכול להיות שילדה בת 3 חודשים מקבלת חיוב על שמה, עונה אופק: "הורים כותבים לנו: 'הילדה מהממת צוחקת שרה ורוקדת'. ואז אתה מגלה שהיא בת 3 חודשים. יש כל מיני סוגים של אנשים. רוב ההורים רוצים להגשים חלום, אז הם רושמים את הילד לשירות הזה. זה נכון שנראה עכשיו כאילו אנחנו פונים לילדים, אבל זה כי מטעמים פרקטיים, התחלנו את המבצע עם המקרים הכי ישנים. תוך שבוע שבועיים התמונה תשתנה. זו התעסקות עם מאסות אדירות של אנשים".
מאלו שכן מכירים את השירותים שלכם – יש הטוענים שביקשו להתנתק מהשירות ובכל זאת נצבר להם חוב.
"יש כאלה שכשהם ביקשו לעצור את זה - כבר נצבר להם חוב. יש כאלה שאמרו לחברת הסלולר לעצור והיא לא אמרה לנו לעצור. יש כל מיני מקרים".
איך יתכן שלאנשים יש חוב אם היתה גבייה בסלולר? הרי זו גבייה מסודרת.
"10% מהלקוחות החייבים הם לקוחות פריפייד -70 אלף איש. יש אדם שניתקו לו את הקו, יש כאלה שצברו חוב לחברת הטלפון, יש כאלה שעברו חברה ונוצר חוב. יש לנו רישום מסודר של כל התקופות - מתי התחיל החוב ומתי הסתיים.שלא יהיה פה ספק. אנחנו לא גובים מה שכבר שולם. איפשרנו התנתקות ברורה: בשירות הלקוחות, באמצעות מייל וב-SMS. עמדנו בכללים של משרד התקשורת עוד לפני שהוא ניסח אותם. גבינו דרך הטלפון הנייד כי קל לגבות כך וקל להתנתק".
זה שהצלחתם בתביעה הייצוגית לא אומר שיש לכם לגיטימציה ציבורית לשלוח המוני מכתבים כאלה. גם אם יש חובות.
"בתחילה יצאנו לפיילוט שלא הביא לתוצאות. שלחנו סמס לאנשים שיש להם חוב כזה וכזה ונתנו מספר טלפון ואיפה אפשר לשלם בלי שכר טרחה ואחוז ההיענות היה זניח. התחושה היתה שצריך להוציא מכתב רציני כדי שיתייחסו אליו ברצינות. יכול להיות שדווקא לאור הרעש שיש כרגע, אולי נחליט לחזור על הפיילוט, אולי תהיה לו תגובה יותר חיובית ואולי נפתח קו לתשלום באינטרנט".
יש כעס מאוד גדול נגדכם. גם אם הצדק עמכם – בגלל סוג התכנים שסיפקתם, אנשים לא מבינים למה הם צריכים לשלם אם הם בקושי השתמשו בשירות ועכשיו הם חייבים אלפי שקלים.
"אני רואה את האווירה הזאת ומרגיש אותה. אני מתחבט איך לנהוג נכון. מצד אחד, אני בעלים של חברה שעשתה עבודה קשה. אני מאמין בתכנים שברובם הם תכנים מאוד איכותיים שהשקענו המון כסף ליצור אותם. זה כמו חדר כושר – אם אתה עושה מנוי כדאי שתתאמן. אף אחד לא מקים עסק כדי לפגוע באנשים".
זה נכון שיצאתם למבצע כזה כי המצב שלכם פחות טוב מבחינת לקוחות? בעקבות התיקון של משרד התקשורת שאוסר פתיחה אוטומטית לשירותים כאלה וכן מפני שבסמארטפונים יש אינטרנט ואפליקציות דומות בחינם.
"אני לא חושב שזה סוד שהרפורמה בענף התקשורת, בדגש על חברות הסלולר, גרמה לשחיקה מאוד גדולה ברווחיות של כולנו. כתוצאה מכך, כל עסק במצב כזה נדרש להדק לחגורה: מצד אחד להיות יצירתי ולפתח מוצרים חדשים וליישר את השורות לטפל בגבייה".
היו פרסומים שיש לך רישום פלילי ושהשתמשת בסלבריטאים כדי לקדם את עסקייך ללא רשותם.
"אין לי שום תיק במשטרה. השתמשו בסכסוך משפחתי נגדי וכל אחד מהשחקנים המדוברים עבד אצלי ויש לי את ההוכחות לכך".
מי מסייע לצרכנים? עו"ד: "מכתבי הגבייה מאיימים"
עו"ד גונן בן-יצחק התגייס לטובת החייבים שהתארגנו גם בקבוצת פייסבוק. "מהמכתבים של משרדי עורכי-הדין לא תמיד ברור על מה ולמה החוב. יתכן שאנשים חתמו ולא ידעו במה מדובר. שלחנו 145 מכתבי תשובה למשרד עורכי הדין דודי רד משום שלא כללו במכתב ממתי החוב (במשרד רד מסרו בתגובה: "פרטים אלה ניתנים לכל החייבים בעת בירור החוב. מי שמבקש - יוכל לקבל אליו את פירוט החוב") בנוסף, יש משרדים שנתנו רק 7 ימים לתשלום, למרות שהם חייבים לתת 30 יום לפני פנייה להוצאה לפועל. אנחנו פונים עכשיו למשרדי עורכי הדין ודורשים מהם שורה של מסמכים. שיסבירו על מה הם מבססים את החוב שלהם. שיוכיחו באמת שיש חוב. כי אולי יש חוב, אני לא מנהל מסע צלב נגדם. חובות צריך לשלם.
"אם המשרדים לא יגיבו אפנה לביהמ"ש לקבל סעד הצהרתי – בהליך משפטי שנקרא המרצת פתיחה. ביהמ"ש נותן במסגרתו הצהרה שהליך הגבייה לא חוקי, משום שלא הוכח שנצבר חוב".
מה העצה שלך לצרכנים שמקבלים?
"שיתנו לי ייפוי כוח ואני אשלח מכתב בשמם למשרד עורכי הדין. יש לי נוסח קבוע והפרטים משתנים מאדם לאדם. אני ושותפי עושים זאת בהתנדבות".
עו"ד זאב פרידמן ועו"ד יעל כהן שוואט, היועצים המשפטיים של המועצה הישראלית לצרכנות (ליחצו כאן כדי להתלונן) אמרו ל-ynet שניתן לפנות גם למועצה לצרכנות: "אם יש חברה שאלפים מלקוחותיה לא יודעים שהם חייבים לה כסף, או חושבים שהם לא צריכים לשלם את הכסף, או לא מודעים לתנאים שלה, זה מראה שיש לחברה בעיה של ממש, מבלי לקבוע ערכית שמדובר בעברה. מבחינה צרכנית – החברה כשלה במשהו. מבחינת הנהלים - משהו היה לא בסדר. הם לא יידעו את הצרכן מספיק".
כיצד על אדם שקיבל מכתב כזה לנהוג? יועצי המועצה לצרכנות מסבירים:
1. לא לטמון את הראש בחול: "אם מקבלים מכתב בדואר רשום – לאסוף אותו. אם מקבלים מכתב התראה מעו"ד לא להתעלם כי 'יהיה בסדר'. קיבלת מכתב התראה מעו"ד - תבדוק מה יש כאן. אם החוב שלך תפח ל-30 אלף שקל – משהו כאן לא תקין. לכן תבקש את כל הפרטים. אתה טוען שאני חייב? תראה לי את הבסיס החוקי לתביעה שלך. תראה לי את החוזה, את ההוכחות. את התאריכים.
2. לתעד: "צלם את המכתב ששלחת לעו"ד, תפנה לעו"ד בדואר רשום או לפקס שמשאיר אישור קבלה שמראה שפנית לעו"ד, כך שאם הוא ירוץ להוצל"פ כשבסך הכל ביקשת לראות את התיק זה יכשיל את ההליך".
"יש לנו דוגמאות של מקרים לפיהם אדם מקבל מכתב דרישה פעמיים: פעם על שם ההורים ופעם על שם הילד כשאין קשר בין הסכומים. יש לשאול תמיד: 'על מה אתה דורש ממני לשלם? מה המקור החוקי שלך?'. הבירור הוא שלב קריטי. מישהו בא ודורש משהו - אל תתעלם".
3. טופס גילוי נאות: "לפי סעיף 14 ג (ב) לחוק הגנת הצרכן כל עסקת מכר מרחוק מחייבת משלוח טופס גילוי נאות. לא משנה מה אתה קונה, בין אם אלה שירותי תוכן ומנוי לסמסים - בית העסק חייב לשלוח לך טופס שכולל הרבה מאוד פרטים: עם מי אתה מבצע העסקה, מה המהות של העסקה, מה קנית, מה תנאי התשלום, האם יש התחייבות או אין התחייבות ולכמה זמן היא תקפה? זו הבעיה הראשונית בהתנהלות החברה. כיוון שלא קיבלתי טופס גילוי אני יכולה לטעון להטעיה, לא דיברו איתי על השירות רכשתי שירות שאני לא מודעת לפרטיו, לא מודעת שהוא שירות לטווח ארוך בכלל".
ואם הדברים הללו היו כתובים באתר האינטרנט של החברה בבירור?
"זה לא בא במקום טופס גילוי נאות, במיוחד כשמדובר בקטינים שלא בודקים בתקנון".
4. חסמת את השירות? אל תשלם "אם חסמתי את שירות התוכן בטלפון הסלולרי כדת וכדין אפשר לדרוש את הכסף מעסקה שלא הייתי מודע אליה. יש פה גם את זכות הביטול וגם את זכות ההשבה".
5. שיהוי -זו גם טענה שאפשר לטעון. זה שהתחייבתי ולא שילמתי ואתה כעוסק נשארת בצד ולא עשית כלום כל כך הרבה שנים, כך שהיום אני לא זוכרת אפילו את שם החברה ולא זוכרת שהתקשרתי עם החברה - יש פה התנהגות לא הגיונית. השיהוי גורם לי נזק ולעיתים בתיהמ"ש מסכימים שהשיהוי בא לטובת הגובה".
6. לפי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות - עסקה בכרטיס אשראי בטלה אם קטין ערך אותה. "זה תקף גם לגבי עסקה בסלולר כי זו עסקת אשראי לכל דבר ועניין. עסקאות כאלה בטלות לחלוטין, בטלות מיסודן. יתכן שיש עסקאות שלא בטלות – משום שההורים חתמו על הטופס, אך עדיין זכותם של ההורים לבטלן כל עוד לא נמסר טופס גילוי".
7. האם העסקה חוקית? "בנוגע למבצע הגבייה הקודם – שקשור בחברת הניצבים והשחקנים של החברה – זו עסקת תיווך בתחום הפרסום שאסורה אם מדובר בילדים בני פחות מ-15. החוזה הזה בטל לפי תקנות עבודת הנוער. אלינו הגיעו הרבה תלונות על מכתבי התראה בגין חוב שנוצר עקב חוזה שנחתם בין הורה לקטין בגיל 15, לבין חברת במרום 2004. אסור לגבות כספים מההורים על פעולות תיווך".
לפנייה לכתב/ת 
