הקלות הבלתי נסבלת של הקנסות
לא שילמת דו"ח תנועה? יעקלו לך את המשכורת וימכרו לך את הרכב. העירייה החליטה לגבות חוב למרות שעברו 10 שנים? תצטרך להתמודד עם מעקלים, ואפילו לשלם את שכרם. עורכי דין ואנשי רשות האכיפה והגבייה מספרים על העולם המופלא של הגבייה: "אנחנו יודעים שלא אוהבים אותנו, אבל זה החוק"
אם תתבוננו היטב, תגלו סביבכם אנשים נורמטיביים, אנשים מן היישוב, אולי אפילו אתם עצמכם, שבעטיים של דו"ח תנועה, דו"ח חנייה, או חוב ארנונה, גילו לתדהמתם שחשבון הבנק שלהם עוקל, והמעסיק שלהם קיבל צו המורה לו למסור את משכורתם לגובים. אם מדובר בעבירה פלילית עם ברירת קנס, ייתכן אף שיזרקו אותך לכלא, אם אין בידך כיצד לשלם.
ב-2010 התנהלו ברשות האכיפה והגבייה יותר מ-4 מיליון תיקים של חייבים. הוסיפו לזה את נתוני העיריות על הליכי הגבייה שהן מפעילות ותקבלו מספרים עצומים עוד יותר. מי הם אותם חייבים מסתוריים? כולנו.
לגבייה האגרסיבית, שכוללת ריביות ועיקולים, יש שתי מטרות: להחזיר חלק מהחוב ולייצר הרתעה. המקור של העיקולים הוא בימי קדם - המטרה אז הייתה למכור את הסחורה אפילו בהפסד, שלפחות סכום מסוים מהחוב, יגיע לנושים.
שוחחנו עם כמה מהעוסקים במלאכת הגבייה או במלאכת ההגנה מפני גבייה, כדי שינסו לקלף את הילת האימה מהמנגנון המפחיד והמורכב הזה, שנסמך על שלושה דברי חוק עיקריים: פקודת המסים גבייה, חוק ההוצאה לפועל החדש, וחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות.
כל העוסקים בתחום מדברים בגנות פקודת המסים גבייה. זו פקודה מנדטורית, שמשתמשת בשמות התואר "מפגר" (מי שלא שילם ביום הפרעון) ו"מוכתר" (ממונה על הגבייה) שמעידים על ענתיקותה; שמאפשרת לרשויות להשתולל בגבייה, ולאתר חייבים ב-2010 בגלל דו"ח חנייה מ-2001, בלי שהחייב יוכל לזעוק: "חלה כאן התיישנות"!, כי אין מול מי.
"גבייה לפי פקודת המסים זה פשוט משפט בכיכרות, אותו עורכות בעיקר עיריות שונות", אומרת מנהלת הקליניקה לסיוע משפטי אזרחי באוניברסיטת בר אילון, עו"ד יעל אדורם.
"מי שרוצה להתגונן נגד גבייה באמצעות הפקודה - אינו יכול. לפי הפקודה, קורה דבר בלתי יאומן: גוף אחד - העירייה, הוא גם מחוקק, גם שופט וגם מבצע, ואין מול מי לטעון".
כדי להתגונן מול עיריות ומד"א - צריך להגיש תביעה
מכוח פקודת המסים גבייה, אפשר לגבות מחייב במסגרת הליך חד צדדי, ואין לו בפני מי להלין, אלא אם יגיש תביעה בביהמ"ש. הפקודה מאפשרת לרשויות לפתוח בהליכי גבייה משל עצמן, בשם היעילות. "אולם זה פותח פתח גדול לשרירותיות", מסבירה אדורם, "כי אין מי שיפקח על ההליך ואין מסגרת בה אדם יכול להתגונן ולהשמיע טענותיו.
"אנשים מספרים שלא היה להם מקלט טלוויזיה בתקופה המצוינת בהודעת הגבייה, שהם עברו כתובות ולא קיבלו הודעות, או לבקש: 'תפרסו לי', אבל אין ממי לבקש. אתה שבוי בידם.
"גם מד"א מתנהגים באכזריות. הם מצילים חיי אדם מחד גיסא ומאידך גיסא, אין לעורכי הדין שלהם רחמים. הם גם לא עושים מאמצים לוודא שההתרעות הגיעו, אבל כשמתחילים תהליכי הגבייה הם פתאום מאתרים את החייב.
"בקליניקה, הסטודנטים מסייעים לחייבים שמד"א, ביטוח לאומי ועיריות מאיימים עליהם בגובים חיצוניים, שמגיעים לבתים עם צוי עיקול, ואומרים לחייב 'או שאתה נותן צ'ק או שאנחנו מעקלים לכם את הבית'. אז אנשים רועדים נותנים להם צ'ק, אפילו אם יש כאן גבייה מפוקפקת, כי הם רק רוצים שילכו.
"אנחנו מבקשים עבורם עיכוב הליכים מיידי ושוטחים את הטענות של החייב. לפעמים זה עוזר לפעמים לא. אנחנו לא תמיד מייעצים לעמוד על הזכויות כי המחיר גבוה, אתה צריך להגיש תביעה, זה לא שתובעים אותך ואתה מתגונן".
עו"ד אילן חזני מתמחה בלקוחות שטובעים בים של חובות והחלו הליכי חדלות פירעון כמו פשיטת רגל. הוא מסדר להם הסדרי תשלום כאלה ואחרים.
"העיריות עובדות עם גופים פרטיים שמעקלים בלי חשבון, ואיש לא מפקח עליהן. לא מזמן ניתן פס"ד לפיו עיריית הרצלייה נתבקשה לפצות חייב ב-50 אלף שקל. משרד עו"ד חיצוני ניסה לגבות חוב שהתיישן והתעלמו מפניות החייב. ביהמ"ש קבע שהם פעלו ברשלנות".
מה לגבי מקרים בו הבקשה לתשלום פשוט לא מגיעה לבית החייב?
"ישנה פסיקה סותרת. יש פסיקה שאומרת שמספיק שהעירייה מוכיחה ששלחה דואר רשום ויש פסיקה שאומרת שיש להוכיח שהחייב אכן קיבל את דבר הדואר. יש גם אשם לנמענים – אם הוא לא שינה את הכתובת בת.ז הוא לא יכול לטעון שהמכתבים לא מגיעים אליו, כי חזקה שזו הכתובת הנכונה. אבל פעמים רבות עיריות שולחות לכתובת הישנה גם אם שינית אותה בת.ז.
"ואז גם אם אתה טוען נגד הגבייה, אין מי שישמע אותך והדרך היחידה היא לפנות לביהמ"ש, ואם יש לי דו"ח של 200 שקל אלך עכשיו לעו"ד? אז קל לתפוס את הקטנים. לכן הנפגע העיקרי הוא דווקא אלה עם החובות הקטנים".
גם עו"ד חזני וגם עו"ד אדורם מדברים אחרת על הגבייה דרך הוצל"פ או המרכז לגביית קנסות. "זו גבייה אכזרית פחות, אבל יכולה גם היא להרחיק לכת מאוד", אומר חזני. "לפחות בהוצל"פ יש מול מי להתגונן", מסבירה אדורם. "הכל עובר פיקוח של רשם ההוצל"פ. אפשר לבטל או לצמצם את העיקול. גם המרכז לגביית חובות של הנהלת בתיהמ"ש, נוח יחסית. יש מנגנון לפריסה, והם פחות אכזריים. אין פה שיקאגו".
בהוצל"פ אי אפשר לפעול בלי שהחייב יודע
דוד מדיוני, מנהל רשות האכיפה והגבייה מסביר: "פקודת המסים גבייה היא פקודה מיושנת מאוד שיש עליה הרבה מאוד ביקורת, אבל אין מספיק אומץ ותעוזה לשנותה כי היא חשובה לתקציב המדינה. אנחנו אחראים לגבייה מתוקף חוק ההוצל"פ, וחוק המרכז לגביית קנסות.
חוק ההוצל"פ, זה חוק הרבה יותר מסודר ומפוקח. זה הליך מובנה בחקיקה, מתחילתו ועד תומו, שמונע פגיעה בחייבים והוא אף מבדיל בין אדם שיש לבין אדם שאין לו כסף לפרוע את חובו.
"מצד שני צריך לזכור שכיוון שמערכת ההוצל"פ כה חברתית יש את התחמנים שיכולים להעלים את כל הכנסותיהם על שם משפחותיהם ולהראות שהם לא שווים גרוש. אבל בשלטון חוק עדיף לעבוד בשיטה קשה ומתוחכמת יותר".
ההוצל"פ מיישמת פסקי דין בסדר דין אזרחי - למשל, כשביהמ"ש קובע פס"ד בנושא מזונות, או חוב לכבלים, וכן גובה עבור כביש אגרה, ארנונה עבור העיריות ומשכנתאות.
"בהוצל"פ אין הפתעות", אומר מדיוני. "החייבים יודעים שיש להם חוב לחברה הסלולרית, או שלא שילמו משכנתא, אבל החוק אומר: עד שלא תתקשר לחייב, והוא חתם על האזהרה, אסור לך להתחיל לפעול נגדו.
"רק אז מתחילה ההתגוששות בהוצל"פ, כשבתווך יש רשמים, שהם שופטים בכירים ובלתי תלויים, והם צריכים להפעיל את שיקול דעתם השיפוטי בהתאם להגדרות המפורשות מאוד של החוק.
"זה בניגוד לעיריות, אותן לא מעניין החייב, אלא רק לקבל עוד ועוד כספים. כי בפקודת המסים, די לשלוח התראה בלי לבדוק אם נתקבלה או לאו".
יש עונשי מאסר?
"לסרבני מזונות. לפי החלטת הרשם, סרבנים מועברים לכמה ימים בכלא, ואז הם מתרצים ומשלמים".
איך מקלים על החייבים?
"אם אדם מפונה מדירתו בגלל משכנתא, הבנק חייב לתת לו דיור חלופי. ישנם סוגי מטלטלין שאי אפשר לקחת לחייב: מחשב, מקרר וכן הלאה. וקיים גם מסלול מקוצר לגביית חובות, שמי שגובה אותם הוא לא עו"ד או חברות גבייה, אלא עובדי מדינה מפוקחים.
"זה הליך יעיל, זה מהיר, זה זול כי לא צריך להפעיל חברות גבייה, או לשלם שכ"ט לעו"ד. בתיק הוצל"פ אתה משלם על כל פעולה. במקוצר, אתה משלם אחוז מהחוב, ועוד אגרה של 60-40 שקל ובזה תם העניין".
חוק המרכז לגביית קנסות
החוק השלישי שאוכף עמידה בקנסות, הוא חוק המרכז לגביית קנסות אגרות והוצאות, ורסיה משופרת של פקודת המסים גבייה, ואנשי המרכז, אף מייחלים שיחליף אותה בבוא היום.
החוק גובה עבור המדינה, למשל במקרים של עבירות תעבורה, קנסות פליליים, קנסות שיש להם חלופת מעצר: שלם קנס או שב שנה בבית הסוהר. "כולל קנסות על החזקת עובדים בלתי חוקיים", אומר דוד. "לו אהוד ברק היה נקנס, למחרת אנחנו היינו גובים את הקנס ממנו".
החל מ-2009, המרכז, שקיים כבר 15 שנה, מוסמך לגבות את כל חובות משרדי הממשלה, למעט חובות לרשויות מקומיות. הן מעדיפות להשתמש בשיטה הפרועה יותר.
"משרד השיכון ביקש מאיתנו לגבות עבורו את כל הקנסות המנהליים שהוא משית על קבלנים שלא נוהגים לפי התקנות שהותקנו אחרי פרשת חפציבה", מסביר דוד. "כך, בהדרגה המרכז לגביית קנסות הופך להיות הגובה העיקרי".
המרכז גובה גם פיצויים שפסק ביהמ"ש לנפגעי עבירה בפסקי דין אזרחיים, וזה המקרה היחיד בו במסגרת החוק הזה, סכום הגבייה עובר לנפגע ולא למדינה. "אנחנו גובים עבור נפגע עהעבירה כדי שהוא או משפחתו לא יצטרכו להתגושש עם התוקף שלו", מסביר דוד.
"אנחנו חושבים שככל שהמרכז יהיה אפקטיבי יותר, יותר משרדים וגופים יתחננו לנטוש את פקודת המסים גבייה. אנו גובים בצורה מפוקחת ודרך גוף מפוקח ולא באופן פרטיזני".
ביום ה-91 החוב תופח ב-50%
מיכל קריספין, מנהלת המרכז לגביית קנסות, מסבירה כיצד מתנהל הליך הגבייה. אדם שמקבל דו"ח תנועה, יכול לשלם את הקנס תוך 90 יום או לבקש להישפט. אם לא נקט בשום חלופה, ביום ה-91 החוב צובר פיגורים, מגיע למרכז, ותופח ב-50%. כל חצי שנה הוא תופח בעוד 5%, משום זו הריבית בתיקי תעבורה. בתיקים אחרים חל חוק פסיקת ריבית והצמדה. ולאגרות יש ריביות והצמדות אחרות.
"ברגע שהחוב מגיע אלינו, אנו פונים בדרישה ראשונה לחייב, שנשלחת בדואר רגיל. תוך 45 יום שולחים דרישה שנייה - בדואר רשום, תוך שאנו מבררים את הכתובת במרשם האוכלוסין. אם העתיק את מקום מגוריו אנחנו משתמשים בקבלני מסירה ומשיתים את ההוצאה הזאת על החייב. בניגוד לגופים אחרים, אנחנו מוודאים שהחייב קיבל את דרישת התשלום מאיתנו, הכל נעשה עם אישור מסירה ואמצאה מלאה שהחייב חתם על דבר הדואר.
"פתאום הם משיגים את הכסף, מאמא, מסבתא"
לא שילם? הליכי הגבייה הולכים וכבדים. "עוברים לעיקול רכב ברישוי", מסבירה קריספין. "לא מאפשרים לו למכור את הרכב. מכאן עוברים להליך גבייה אגרסיבי יותר - מעקלים חשבונות בנק, מאתרים את המעסיק ושולחים צו עיקול משכורת, וגם תופסים את הרכב. במידה והוא לא מראה נכונות לשלם - מוכרים את הרכב.
"בתיקים פליליים שיש בהם ימי מאסר בתמורה, כמו למשל תאונת דרכים רשלנית או חריגות בנייה, אנחנו דורשים: שלם את הקנס, או לחילופין, רצה תקופת מאסר. בימים אלו קיבלנו שוטרים שעומדים לרשותנו מ-1 ינואר. אנחנו מוציאים גם עיכוב יציאה מהארץ – אם השתכנענו שזה יסכל את גביית החוב".
אם אין לו כסף - מה יכול החייב לעשות?
"לחייבים עומדת הזכות להגיש בקשה להפחתת ריבית פיגורים עד 20 אלף שקל, או להגיע להסדר".
אם הוא מתנגד לחוב?
"מפנים אותו למי שהפיק את החוב למטיל הקנס. אם מדובר בתיק משטרה, מקפיאים הליכי הגבייה לחצי שנה. אם כעבור חצי שנה אם לא קיבלנו ביטול חוב ממשטרת ישראל ממשיכים בהליכי גבייה. אפשר גם להגיש בג"ץ נגד ההחלטות שלנו".
עיקול משכורת או חשבון בנק נעשה עד גובה החוב?
"כן. אנו יכולים לעקל עד גובה החוב בלבד, ולא מעבר לו. לפי החוק, עיקול משכורת יעשה עד שכר מוגן שהחוק הגדיר, בלי לפגוע באלמנטים כמו מזונות והבטחת הכנסה. ואם זה לא מגיע לגובה החוב, חודש אחרי כן, נעקל אותה שוב. אם רוצים לעקל ניירות ערך, פיקדונות או תוכניות חיסכון - צריך להוציא בקשה למימוש כספים".
אפשר לעקל נכסים של קרובים?
"אפשר להטיל עיקול על רכב או נכס משותף, ואז אנו מחויבים למכור לה את החלק שלה. לשם כך יש ללכת לכינוס נכסים, לעשות פירוק שיתוף. בתיקים אזרחיים אפשר לגבות את החוב מהעיזבון.
"יש חייב שיושב בכלא על אונס שתי נשים, והוא אמור לפצותן ב-150 אלף שקל. עיקלנו לו את חשבון הבנק, למרות שאשתו טענה שהיא נתמכת סעד. כל נכס שיש לו נתפוס.
"אנחנו מחכים לו בפינה בכל וועדות השליש, מגישים הסתייגות משחרור, כל עוד הוא לא מגיע להסדר עם המרכז. ברגע שחייבים מבינים שתשלום מלאו החוב הוא תנאי לשחרור הם פתאום משיגים את הכסף, מאמא, מסבתא, לא אכפת לי מאיפה. אין לך? אז תמשיך לשבת".
אתם מעקלים נכסים?
"חוץ מרכב לא. לפעמים אנחנו עושים את זה כי בגלל הפדיחות מהשכנים האדם מעדיף לשלם את החוב. אבל זה לא שווה את זה. אוציא לו מהבית DVD ב-100 שקל? עדיף לו כבר לקנות חדש מאשר לשלם את החוב".
זו עבודה קשה ללא רחמים.
"עבור החייבים, מיכל קריספין היא דמות שטנית. פונים אליה, ואין לה שום חמלה ורחמים. אז כן, לא אוהבים אותנו, אנחנו גוף שאוכף פסקי דין ומשתמש בכל האמצעים שהחוק נתן לו, בהגינות ובשקיפות".