סיפור אהבה בשחור-לבן: "חיים את הנס"
משפחתו של יוסי טורצקי עלתה מבריטניה, והוא נולד במרכז קליטה. משפחתה של רותי עלתה מאתיופיה, והמפגש בין השניים לא היה פשוט - אך האהבה ניצחה את החששות, והפכה לקליפ אישי שמרגש את הרשת. "רצינו לגרום לאנשים לראות את הנס. איך היינו יכולים להיפגש אלמלא מדינת ישראל?"
<<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
"נס אלוקי" הוא שם הקליפ, וגם תמצית הבנתו את חייו לאחר שהוריו עלו מבריטניה, והוא פגש בבת זוגו שעלתה מאתיופיה במסגרת "מבצע שלמה". טורצקי (30) מטלמון הלחין את סיפור האהבה האישי שלו, למילותיה של משוררת בת העדה האתיופית, אברש בן ברוך.
ויש עוד תרבות יהודית :
- מוזיקה: קול באישה ערבה: הנשים פותחות פה
סיפור אהבתם של יוסי ורותי טורצקי עדיין מסובב ראשים. לבני הזוג שלושה ילדים, ושתי בנותיהם אף מופיעות בקליפ. השניים הכירו ב"בני עקיבא" – היא הייתה קומונרית, והוא מדריך. אלא שלסיפור הלכאורה שגרתי, למי שחי את המגזר – התווספו "מחסומים פנימיים" שעצרו אותם.
"עיקר החשש היה בתוכנו", טורצקי מספר. "פחדנו מתגובות לא אוהדות; מההבדלים שבינינו ואיך
"תוך כדי ההיכרות בינינו, רצינו לראות איך זה 'עובד' בפועל. בילינו שבת אצל קייס אתיופי, שהוא לא באמת אתיופי. הכינוי שלו זה 'הקייס הלבן' - הרב חנניה בלומרט מבת ים, שאשתו אתיופית. זה היה המקום לקבל השראה וכוחות ללכת עם החלום שלנו קדימה. הרבה פעמים החששות הם בעיקר בראש שלנו, ובסופו של דבר, התגובות מהסביבה היו מאוד חיוביות ומחזקות".
רותי טורצקי אומרת כי מה שנחשב לפני עשור לחריג בנוף הדתי-לאומי, הפך עם השנים למחזה שכיח יחסית. "אנחנו כבר עברנו את הקטע העדתי", היא טוענת. "יש עוד הרבה זוגות כאלו היום. אנחנו חיים כמו כל משפחה סטנדרטית עם שלושה ילדים קטנים. אישית, אני כל הזמן שוכחת שלהרבה אנשים זה עדיין לא מובן מאליו, כי הם פוגשים בנו לראשונה".
"הסיפור שלי הוא המשך לסיפורה של המדינה"
את דרכו המוזיקאלית החל טורצקי, כיום על סף אלבום בכורה בשם "האמונה שבך", בכתיבת שירים למגירה, ולחנים שנשארו בעיקר בחוג המשפחה, בעוד הוא עובד כרכז נוער במסגרות חינוך בלתי פורמלי. "החלטתי סוף-סוף להגשים את החלום", הוא אומר. "חברתי לערן קליין, מעבד מוכר מאוד במגזר הדתי, ויחד התחלנו להעמיד אלבום".
את שיריו מגדיר טורצקי כ"שירי אמונה" הנוגעים בהתמודדויות הקטנות והגדולות שמזמנים החיים. "תוך כדי השלב האחרון, כשרוב השירים כבר שובצו, חיפשתי עוד רצועה או שתיים כדי לסגור אותו. הלכתי למגירה והתחלתי לעבור על חומרים, ופתאום מצאתי את המילים האלו של אברש בן ברוך, משוררת שעלתה לארץ כילדה מאתיופיה. אחרי שקראתי אותן שוב, אני זוכר שאמרתי לרותי: 'זה יכול להיות עלינו'.
"הלחן הבסיסי כבר התנגן בראשי, ויחד עם ערן סיימנו את העיבוד של השיר - ואז התחיל השלב המשמעותי יותר, לעשות מהשיר הזה קליפ. כמי שלמד קולנוע, והסתובב עם מצלמה ביד לא מעט - החלטתי להשתמש פשוט בחומרים אישיים שלי: מהחתונה, מהמשפחה, ולהפוך את הסיפור האישי שלנו להמשך ישיר ואישי לסיפור של מדינת ישראל. ומה יותר משמעותי מלהוציא את הקליפ סמוך ליום העצמאות?"
לראות את הנס
רותי מספרת בהתרגשות מיוחדת על תגובות נרגשות בעדה האתיופית. "מישהו שלח לי צילום מסך מדף פייסבוק
של צעירי העדה שהעלו את הקליפ ('מורשת יהדות אתיופיה'), ומסתבר שהוא קיבל מאות לייקים".
"מה שרצינו זה לגרום לאנשים לשים לב לחיבור הזה שמתרחש כאן, ולראות את הנס שבו", יוסי מוסיף. "זה לא מובן מאליו שאחרי אלפיים שנים עם חוזר לארצו, ומשפחה לאומית אחת שהתפצלה חוזרת להתאחד בנישואין. זה ייצוג של שרשרת הדורות מהתנ"ך, ועד לכאן ועכשיו.
"האיחוד בינינו, ואיחודים מגוונים אחרים שנוצרו כאן בישראל בין עדות, משקפים מבחינתנו הסתכלות של נס גדול. לרוב אנו מתעסקים בקשיים, 'בקטנות', במה לא בסדר. אבל זה זמן לקבל פרופורציות, להסתכל על הפלא שנוצר כאן. מי היה מאמין שאני, בחור שהוריו הגיעו מבריטניה בשנת 1982 ונולד במרכז קליטה - אפגוש בחורה שעלתה לארץ בשנת 1991 מאתיופיה. איפה היינו יכולים להיפגש אלמלא מדינת ישראל?"
