הצעה: חברות יקנסו על גבייה טלפונית ללא הסכמה

כפי שפורסם ב-ynet, בממשלה מעוניינים שחברות הסלולר והטלפון הקווי לא יוכלו להתנער מגבייה ללא הסכמה מלאה של הצרכן. היום (א') הוגשה הצעת חוק חדשה שתמנע גבייה כזאת של חברות שיווק טלפוני דרך חשבונות הסלולר והטלפון. את ההצעה הגישו שר הכלכלה נפתלי בנט ועו"ד תמר פינקוס העומדת בראש הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן.

• שירותים ב-SMS: הטוב, הרע והמכוער
• מכה לחברות הסלולר וליוניסל: 16 תיקונים חדשים
• לאור פרשת איקיוטק: קנסות לחברות הסלולר
• סבא תבע: אני לא משתתף במשחקי פנטזיה
• חברות הסלולר יידרשו לחסום גלישה בחו"ל
  

לפי תזכיר החוק, מטרת הצעת החוק - הגנת הצרכן (איסור גבייה ללא הסכמה) היא למנוע נהגים מסחריים, שברובם הצרכן מוצא עצמו מחויב בסכום כספי על רכישה שלא היה מודע לפרטיה או לכרתיתה ולא הסכים לה.

לפי ההצעה, חברת טלפון/סלולר וחברה לשיווק טלפוני/תוכן סלולרי, לא תגבה מצרכנים כל סכום כספי עבור עסקת מכר מרחוק שנעשתה עם עוסק אחר, אלא לאחר שהתקבלה הסכמה מפורשת של הצרכן לעסקה ולפרטי העסקה.

עוד מוצע לקבוע כי נטל ההוכחה שהצרכן קיבל את פרטי העסקה והסכים לעסקה, מוטל על העוסק שגבה מהצרכן תשלום ולא על הצרכן, כפי שקורה כיום. כמו כן מוצע שתוטל על ספקי שירותי התוכן וחברות הטלפוניה והסלולר אחריות פלילית וקנסות במקרה של גבייה ללא הסכמה . כיום, צרכנים מקבלים דרישות חוב ללא הוכחות מספקות ונאלצים לעמוד לבדם מול עורכי-דין.

חברות הטלפון משתפות פעולה עם הספקים אז נטל ההוכחה עליהן

כיום, חברות הסלולר נדרשות על פי חוק לחסום את מכשירי הסלולר לשירותי תוכן, אלא אם כן הצרכן ביקש מפורשות לפתוח את המכשיר כדי שיוכל לצרוך שירותים כאלה. כעת מוצע שאפילו אם הצרכן ביקש לפתוח את המכשיר לשירותים, גם אז האחריות להוכחת ההסכמה על צריכת השירותים עצמה תהיה על חברת הסלולר. אם צרכן טוען שאלה חיובים פיקטיביים - על חברת הסלולר/טלפון להוכיח אחרת, באמצעות פנייה לחברת התוכן/השיווק הטלפוני.

הסיבה לכך היא שלולא שיתוף הפעולה שבין חברות הטלפון והספקים, לא היו מחייבים את הצרכנים דרך חשבון הטלפון וחברות הטלפון הן אלה שמחייבות אותו בפועל. "העברת האחריות לצרכן להתחקות אחר הספק היוזם את משלוח המסרונים, כמו גם הקושי ליצור קשר עם הספק לשם הודעת סירוב לקבלת השירות, מטיל באופן אקטיבי על הצרכן הבודד הכבדה לא סבירה. כל שכן, שעה שהמסרונים לא הוזמנו על ידו", נכתב בתזכיר החוק.  

באלו חיובים מדובר?

מדובר בשימוש במכשיר הטלפון, הן הנייח והן הסלולרי, כאמצעי תשלום עבור עסקאות מכר מרחוק. חברות הטלפון מהוות צינור להעברת כספים מהצרכנים המנויים אצלן לספקי תוכן סלולרי, או אל בעלי אתרי אינטרנט ומפעיליו, המציעים שירותי תוכן ומידע שונים. התשלום עבור שירותים אלו נעשה באמצעות חשבון הסלולר/הטלפון.

עוד שיטה: גביית תשלומים באמצעות חברות העוסקות בשיווק טלפוני של מוצרים ושירותים עבור מוצרים, או שירותים שהצרכן טוען לגביהם כי לא נתן הסכמתו לעסקה או כי לא ידע כלל על הגבייה. חברות אלו נוהגות לפנות לעיתים תכופות בטלפון הקווי לצרכנים שרכשו אצלן בעבר וכיוון שהן מחזיקות בכרטיס האשראי של הצרכן, הן יכולות לחייב את הצרכן בגין עסקאות שכלל לא ידע עליהן או שאף בפירוש סירב לבצען. מתלונות צרכנים עולה שלעיתים מדובר באלפי שקלים חיוב שלא הסכימו לו.

איך מגדירים הסכמה מפורשת?

מה זו הסכמה מפורשת? לא ברור, אך בכל מקרה לא מדובר בחתימה דיגיטלית או זיהוי פרטי המנוי בלבד, אלא ככל הנראה מדובר בהסכמה ברורה בכתב או בע"פ, שאף מוכיחה שהצרכן היה מודע לכל פרטי העסקה. "מוצע לתת לשר סמכות להתערב במקרים מסוימים ולקבוע מתי הסכמה לא תחשב הסכמה מפורשת על פי החוק", נכתב.

בכל מקרה, ברור מה זה לא הסכמה מפורשת: מתן שירותי התוכן והמידע וכן השיווק הטלפוני, נעשים בדרך של שיווק מרחוק, אולם במרבית המקרים, לא קדמו לעסקה פרטי הגילוי הנדרשים על פי חוק בשיווק מרחוק, ובעיקר מחיר השירות והתכונות העיקריות של השירות (בעסקת מכר מרחוק, הצרכן חייב לקבל פרטים של העוסק כמו: שם, מספר ת.ז וכתובת העוסק בארץ ובחו"ל, עיקרי השירות או המוצר ותנאי התשלום, מועד ודרך אספקת הנכס או השירות, התקופה בה ההצעה תהיה בתוקף, פרטים לגבי האחריות ובדבר ביטול העסקה).

לרוב, פרטי השירות, אם בכלל, מצויים ב"תנאי שירות", או "תקנון" ארוך ומייגע כך שהצרכן לא מסוגל כלל להבין את פרטי העסקה ועלותה הכספית. "יתרה מכך, מתלונות צרכנים עולה כי בעסקאות רבות נקשרים קשישים או קטינים מבלי שניתנה לגבי האחרונים הסכמת האפוטרופוס ומבלי שקיימת הבנה אמיתית של פרטי העסקה", נמסר מהרשות להגנת הצרכן. "שכן, חיובים רבים נגרמים בעקבות השתתפות במשחק באינטרנט של ילדו הקטין של בעל המכשיר".

כדי לוודא שהתשלום עבור שירותי התוכן והמשחקים גלוי לצרכן בחשבונית המנוי, מוצע לחייב את חברות הסלולר והטלפוניה לפרט בחשבונית, באופן ברור ומובחן מהחיובים האחרים, את פרטי ספק שירותי התוכן או המשווק הטלפוני, ואת התשלום הנגבה או המחויב בגין העסקה עם הספק. כמובן שכל החברות שעוסקות בשיווק טלפוני ובשיווק שירותי תוכן, צריכות לעמוד בכללי עסקת מכר מרחוק.

מה קורה אם צרכן גילה שגבו ממנו כסף בלי שנתן הסכמתו?

במקרה בו הודיע הצרכן לחברת הסלולר/הטלפוניה (בכתב או בע"פ), כי לא נתן את הסכמתו המפורשת לעסקה או לפרטיה והחברה לא הוכיחה אחרת בתוך 5 ימי עסקים מיום הודעת הצרכן, היא תפסיק את החיובים ותשיב לצרכן את החיוב שנגבה ללא הסכמתו או תחזיר לצרכן את ההפרש בין סכום החיוב לגביו נתן הצרכן את הסכמתו לבין הסכום שגבה מהצרכן ללא הסכמתו כאמור, בתוספת הצמדה וריבית מיום הגביה בתוספת הצמדה וריבית מיום הגבייה.

אם נוכח העוסק שגבה את התשלום שהצרכן אכן נתן את הסכמתו המפורשת לעסקה, רשאי הוא לחזור ולחייב את הצרכן בסכום העסקה לה נתן את הסכמתו המפורשת.

קנס או מאסר

לפי הצעת החוק, החברות ישלמו על גבייה ללא הסכמה מפורשת קנס במסגרת ענישה פלילית. "הענישה תהיה במדרג הראשון של סעיף 23(א) קרי, קנס פי שבעה מן הקנס כאמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, תשל"ז – 1977 או מאסר שנה", נכתב בהצעת החוק.

מוצע להוסיף בהוראות סעיף 31א לחוק העיקרי סמכות לבית המשפט לפסוק פיצויים לדוגמא בגין אי השבת התמורה מצד העוסק לצרכן אותה שילם בגין עסקה שלא נתן לגביה או ביחס לפרטיה, לרבות סכומה, הסכמה מפורשת.