כוס קפה מתכלה? עובדים עליכם בעיניים
זה אולי נשמע ירוק וסביבתי, אבל כוסות הפלסטיק ה"מתכלות" יכולות להתפרק רק במערכות מסוימות מאוד למיחזור פסולת אורגנית. השלכתם אותן לפח או למיכל המיחזור? לא עשיתם כלום בעצם
עוד כתבות בערוץ כלכלה ירוקה :
מי ימנע את פרויקט הולילנד הבא?
משפחה אנרגטית: מייצרים חשמל מרוח ושמש
לא על מי מנוחות: העולם הערבי מת מצמא
המבקר: הר הפסולת בפארק שרון בסכנת התמוטטות
התחום החדש יחסית במשק מעודד ומשמח, אך גם מלא במלכודות פוטנציאליות. דוגמא טובה למלכודת כזו היא השימוש ההולך וגדל במוצרי פלסטיק שמוגדרים "מתכלים". אני משתמש במרכאות משום שיש חוסר הסכמה בנוגע למשמעות של המושג הזה.
הבעיה שנפתרת, לכאורה, על ידי שימוש בפלסטיק מתכלה (בעיקר מסוג P.L.A) היא בעת סיום חייו של המוצר, או במילים אחרות: מה קורה למוצר בתום השימוש. ואכן, רב המוצרים (כוסות פלסטיק, למשל) אינם ניתנים למיחזור במסגרת התוכניות הארציות המוצעות לציבור.
במובן זה, לעסקים שרוצים לקדם אחריות סביבתית, רשתות בתי קפה למשל, יש 3 אפשרויות: להימנע ככל הניתן משימוש בכוסות פלסטיק, ולהעדיף אפשרויות סביבתיות יותר לאריזת המשקאות, כגון כוסות רב-פעמיות (אפשרות מסובכת יותר מבחינה לוגיסטית ועלולה להשפיע על המכירות); לחבור לעסק כמו טרהסייקל, שמייצר תוכניות איסוף ומיחזור ארציות לזרמי פסולת (לדוגמא, הפעילות שלנו עם חברת Solo, במסגרתה אנו מפעילים תוכנית איסוף ומיחזור לכוסות פלסטיק בארה"ב); או פשוט לרכוש כוסות מפלסטיק מתכלה לרווחת לקוחות העסק.
הטורים הקודמים של טום סזאקי:
כל הדרכים לעידוד התנהגות סביבתית
קפיטליזם ואקולוגיה דווקא מסתדרים מצוין
אפשר למחזר הכל, צריך רק היגיון כלכלי
לכאורה, הן מבחינה תפעולית והן מבחינה תקציבית, הפתרון השלישי נראה הטוב ביותר - לקוחות בית הקפה לא נדרשים לשנות את הרגליהם, בעלי בית הקפה לא נדרשים לשנות את מערך התפעול, והפסולת מתכלה כביכול, כך שהנזק הסביבתי מצטמצם. אך בדומה ליוזמות סביבתיות אחרות, אלוהים נמצא בפרטים הקטנים.
הכוס הוטמנה? היא לא תתכלה
כאשר אנו מסתכלים על מוצר כלשהו, חשוב לבחון איך הוא מיוצר וכיצד ניתן להיפטר ממנו כשהוא הופך לפסולת. הבעיה במוצרים מפלסטיק מתכלה היא שכאשר הם מגיעים לפח האשפה, הם לא מתכלים כראוי. למעשה, פלסטיק מתכלה לא יתכלה כראוי במטמנות הפסולת, מאחר שיש צורך בחמצן לטובת תהליך התכלות החומרים הללו - וחמצן איננו בנמצא בשפע במעמקי המטמנות.
המשמעות היא שהשלכת כוס פלסטיק מתכלה לפח האשפה גרועה כמעט כמו השלכת כוס פלסטיק רגילה לפח האשפה, אם לא יותר. ישנן אף תיאוריות שגורסות כי התכלות חלקית של חומרי אריזה מגדילה את כמות מיצי הזבל, ומהווה בכך בעיה בפני עצמה.
זאת ועוד, לא נוכל להשליך את הכוס למיכל מיחזור הפלסטיק, משום שהפלסטיק המתכלה עדיין איננו מתאים למיחזור. למעשה, הוא אף עלול לפגוע בהליך המיחזור של הפלסטיק שכן מתאים לתהליך, כמו ה-PET ממנו עשויים רוב בקבוקי הפלסטיק.
ומה לגבי הוספת הכוסות המתכלות הללו לקומפוסטרים הביתיים (למי שיש כאלו)? ובכן, אפילו אם תהיו מוכנים לסחוב עמכם את הכוס כל היום, ובהנחה שאתם מאותם הבודדים שיש להם קומפוסטר ביתי, הרי שכוסות הפלסטיק המתכלה לא יוכלו להתכלות בתוך הקומפוסטר, מכיוון שרובם לא מגיעים לטמפרטורות גבוהות מספיק ואינם מתוחזקים מספיק כדי להתמודד עם חומר מורכב כמו פלסטיק מתכלה מסוג P.L.A.
פה זה לא סן פרנסיסקו
אז מה כן תעשו עם הכוס המשומשת שלכם? נשארנו עם פתרון אחד - השלכת הכוס למערכת מיחזור פסולת אורגנית שבאמת תסייע לכוס להתכלות. הבעיה היא שיש רק קומץ ערים קטן עם מערכות כאלה (סן פרנסיסקו, למשל); ובמקרים רבים, במיוחד כשהמערכות הללו הן בראשית דרכן כמו בישראל, פתרונות הקצה הראויים עדיין אינם בנמצא, גם אם מערכות הפרדת הפסולת כבר פועלות.
אבל אפילו אם אתם ברי מזל מספיק להתגורר בעיר שיש בה מערכת מפותחת ואמינה של מיחזור פסולת אורגנית, והכוס המתכלה שלכם תטופל כראוי, האם אין בכך בזבוז של משאבים ואנרגיה שהושקעו ביצירת כוס הפלסטיק הזאת מאדמה, לצמחים, לפולימר ואז למוצר מוגמר?
כאשר הפלסטיק הזה חוזר לאדמה, כל האנרגיה שהושקעה ביצירה שלו מוטמנת והופכת בעצמה לפסולת חסרת ערך. לפיכך, הפתרון האופטימלי יהיה שימוש בחומרים שניתנים למיחזור או לשימוש חוזר, באופן שיאפשר לחומרים מורכבים (כמו פלסטיק) להישאר חומרים מורכבים.
אז מדוע פלסטיק מתכלה הפך כה פופולרי? פשוט משום שהוא נתפס כתרופת הפלא: אנחנו לא משנים הרגלים, המוצרים שלנו משתמרים כמות שהיו, ובסוף הם פשוט נעלמים. כמובן שהאמת, כמו בסוגיות סביבתיות אחרות, יותר מורכבת מזה, ותרופות פלא הן לא יותר מאשליה.
בעולם אידאלי, או אפילו מוסרי יותר, רגולציה הייתה מונעת ממותגים וחברות להשתמש בחומרים מורכבים שמקשים על תהליך הטיפול בהם, ומערכות ארציות היו זמינות לכל דורש כדי לטפל בשלל סוגי האריזות והמוצרים שאנו משליכים לפח.
אין פתרונות קסם
יתרה מכך, בעולם אידאלי, הרכב האריזות היה אחיד בכל הקטגוריות והמוצרים,
כך שהייתה סיבה כלכלית לתמוך בפיתוח של מערכות מיחזור עבור החומרים הללו. בעולם שאנו חיים בו, לעומת זאת, כל אריזה ואריזה - אפילו של אותו המותג לעתים - עשויה מתרכובות חומרים שונים המקשים על תהליך המיחזור, ואשר אינם אחידים מספיק כדי להצדיק פיתוח טכנולוגי ייחודי עבור כל אחת ואחת מהן.
אז מה משמעות מיחזור הכוסות המתכלות עבורנו בטרהסייקל? המשמעות היא שאת הערך השיווקי שתאגידים וחברות (שטראוס בישראל, למשל) מוצאים בחבירה אלינו, ניתן לתרגם לערך כלכלי שיצדיק מציאתה של טכנולוגיה ייחודית למיחזור כל אחת ואחת מהתרכובות המורכבות שבהן נעשה שימוש במוצרינו (שקיות חטיפים או גביעי יוגורט למשל).
העובדה שאנו לא חיים בעולם אידאלי לא מתירה לנו להתעלם כליל מהעובדה שאין פתרון סביבתי לחלק גדול מהפסולות שלנו, ושבדרך כלל פתרונות קסם שמאפשרים לנו לא לשנות כלום ולהמשיך ליהנות מכל העולמות - יש לבחון בעיניים חשדניות וספקניות.
טום סזאקי הוא מייסד ומנכ"ל טרהסייקל - חברה בינלאומית שפועלת ב-24 מדינות ועם למעלה מ-35 מיליון משתתפים לאיסוף ומיחזור זרמי פסולת קשים לטיפול, מאריזות מזון, לעטים, מוצרי היגיינה ופסולת אלקטרונית, ועד חיתולים משומשים ובדלי סיגריות. תכניות האיסוף שמפעילה החברה (גם בישראל) הן חינמיות עבור שלל זרמי פסולת בלתי מתכלים, אליהן מצטרפת גם תרומה לעמותות ובתי-ספר בתמורה לכל פריט פסולת שנאסף על-ידי המשתתפים. כל אדם פרטי או ארגון יכולים להשתתף באיסוף, פשוט על-ידי הרשמה מהירה. לפרטים נוספים: www.terracycle.co.il
לפנייה לכתב/ת 
