חוזרים לשגרה: מתקפת סמסים עם פרסומות

"ימים של שקט", ו-"חוזרים לשגרה", כך נכתב בכמה מהסמסים הרבים שלקוחות של רשתות שיווק קיבלו בשבוע האחרון. האם ב"שגרה" הכוונה לממטרים של הודעות על מבצעים והזדמנויות שיווקיות? מסתבר שכן. 

• SMS מ"מרכז הלוטו": הצקה או סיכוי לזכייה?
• קיבלתם SMS שזכיתם? אל תתפתו
• שיווק טלפוני: קנו פסוק ב-120 ש' לחודש לזכר מרן
• עבודה באוזניים: הצקות ורמאות בשיווק טלפוני
  

הרשתות, שנאלצו להיות בדום שתיקה בימי צוק איתן, החליטו לתזכר את הלקוחות שלהן בתום המבצע, כך שמי שחבר במועדונים של כמה רשתות עשוי להיות מוטרד בימים אלה מהודעות פרסומיות פולשניות.

לצד ההודעות על מבצעים והטבות של רשתות שיווק, שהן אמנם מציקות, אך לעיתים צרכנים דווקא מעוניינים לקבלן, יש צרכנים שמקבלים גם הודעות סמס (SMS) על "קרקע למכירה", הלוואות מפוקפקות והזמנות לזכייה מובטחת בלוטו. אלה היו מגיעות בטפטופים בימים של שגרה, עצרו במחווה של איפוק בעת צוק איתן וכעת - נפרץ הסכר והן תכופות יותר. 

איך הגעתם אלי? אני לא ברשימה!

חיכו עד סוף "צוק איתן" וסימסו שוב. רק איך אני יכולה להסיר את עצמי מהרשימה? לא כתוב

לא רק שלא ביקשתי הלוואה, גם לא נותנים אופציה להסרה מרשימת התפוצה

באחת מרשתות השיווק אמרו לנו: "כולם כנראה חיכו עם אצבע על ההדק, כדי להזמין את הצרכנים לקנות. קשה לפרסם בזמן מלחמה, אי אפשר היה להפעיל את הפייסבוק בלי לחשוש לפגוע במישהו ובטח שאי אפשר לשלוח סמסים לרשימת התפוצה: 'בואו, יש מבצע', למרות שמן הסתם היו מבצעים במהלך כל חודש יולי. חיכינו לרגע בו אפשר לחזור לשגרה, לכן לא מפתיע שכולם מסמסים עכשיו. מאז סיום צוק איתן, יש עלייה בתנועה של צרכנים בחנויות, אבל העלייה במכירות היא עדיין לא כמצופה, לכן כל האמצעים כשרים".  

המתקפה של סוף המבצע. מצד אחד, מידע מעניין על מבצע. מצד שני: זו הצקה. טוב שלפחות אפשר להסיר מהרשימה

הזמנה לקבל מתנה. ויש גם אפשרות להסרה

סמס מעודד מכירות

מה אומר החוק בעניין זה?

האם חובה על החברות להוסיף אופציית הסרה להודעה?

כן. אם נרשמתם למועדון לקוחות של רשת אופנה, קרוב לוודאי שנתבקשתם לסמן בעת ההרשמה: "אני מוכן לקבל הודעות שיווקיות מהחברה בסמס ו/גם במייל". למרות זאת, על החברה להוסיף בכל הודעה אופציה להסרה מרשימת התפוצה.

"החוק מחייב מתן אפשרות להודיע על סירוב קבלת דברי פרסומת (הודעת הסרה)", מסרה ל-ynet עו"ד עו"ד כהן-שאואט מהמועצה לצרכנות.

"בתי-המשפט לתביעות קטנות נוטים לעתים לקבוע פיצוי נמוך במקרים בהם הנמען לא ביקש להסיר את שמו מהמאגר משום שהוא לא פעל להקטנת הנזק שלו. יחד עם זאת, בית-המשפט העליון קבע כי אין כל חובה להקטין את הנזק, וניתן לתבוע פיצוי ללא הוכחת נזק של עד 1,000 שקל גם אם הנמען לא שלח הודעה להסרת שמו מהמאגר. (רע"א 1954/14).

ומה לגבי חברות אנונימיות שמציעות הלוואות, ביטוחים, קרקעות למכירה והצטרפות לקבוצות נדל"ן או לוטו בסמס? אלה לרוב לא ביקשו את רשותן לפלוש לנייד שלנו. מה אומר החוק?

"החוק קובע איסור מוחלט לשלוח דברי פרסומת, אם לא ניתן אישור מראש ובכתב של הנמען".

איך מסירים את עצמנו מרשימת התפוצה של חברות כגון אלה, שלא נרשמנו לשירותיהן, כשלרוב אין הודעת הסרה בהודעות שלהן?

"בדרך כלל, הפרסומת מגלה את זהות השולח, אז ניתן לשלוח בקשת הסרה בהודעה (לא בסמס) בפקס או במייל, או בדואר רשום, אם מצליחים לאתר את פרטי השולח", כך לפי עו"ד שוואט כהן.

האם אפשר להתקשר למספר ממנו נשלחה ההודעה ולדרוש הסרה? זה מספיק? כי לעיתים קרובות אומרים לצרכנים: "קיבלנו את המספר ממאגר נתונים. נסיר" ולא מסירים.

"בדרך כלל, הפרסומות נשלחות ממספרים השייכים לחברות פרסום המתמחות בשליחת הודעות במייל או בנייד ואינן שייכות למפרסם. בנוסף לרוב מדובר במספר שאינו מקבל שיחות או סמס. לכן ההמלצה היא לאתר את פרטי השולח ולשלוח לכתובת או מייל שמפורסם על ידו למשל באתר שלו. אם ממשיכים לקבל הודעות, ניתן לתבוע פיצוי ללא הוכחת נזק.

"מדובר במטרד אמיתי וישנם אנשים שלא מוותרים על זכויותיהם ומגישים תביעות על אלפי שקלים. הפיצוי לדוגמה נועד לעודד אנשים להגיש תביעות כדי להרתיע את המפרסמים מלהפיץ פרסומות לא רצויות, והמועצה קוראת לציבור שלא להיכנע ולממש את זכויותיו".

פה מפנים לשירות לקוחות. למה אי אפשר להסיר מהרשימה בסמס?

מה לגבי הודעת סמס ראשונה שצרכן מקבל בלי אישור? האם אפשר לתבוע עליה, או שאפשר לתבוע רק אחרי שלא הסירו את הצרכן מרשימת התפוצה בעקבות בקשה מפורשת שלו?

עו"ד כהן-שאואט: "כן, אפשר לתבוע גם על ההודעה הראשונה, ולא חייבים לבקש הסרה". 

ומה לגבי שיחות שיווקיות? "שלום מתקשרים מנביעות.." אם ביקשתי להסיר אותי מרשימת התפוצה ומתקשרים שוב ושוב? מה עלי לעשות?

"הנושא 'מטופל' בחוק התקשורת (בזק ושידורים) תחת סעיף 30, האוסר על הטרדה טלפונית: 'המשתמש במיתקן בזק באופן שיש בו כדי לפגוע, להפחיד, להטריד, ליצור חרדה או להרגיז שלא כדין, דינו - מאסר שלוש שנים'.

"אין טעם להתלונן במשטרה שאינה אוכפת את החוק. יחד עם זאת, ניתן כמובן להגיש תביעה בבית-משפט לתביעות קטנות, בתנאי שמצליחים להוכיח שהתקשרו, מי התקשר, מתי, כמה פעמים וכיוצא בזאת. בית-המשפט יקבע אם התנהלות העוסק מהווה הטרדה אסורה או לא, ומה הפיצוי המגיע לנמען".