עתירה לבג"ץ: להכניס חלב מועשר לפיקוח
צרכן מבקש מבג"ץ להוציא צו על תנאי שיורה לשרי האוצר והחקלאות ולמפקח על המחירים להכניס לפיקוח משקה חלב וחלב מועשר בתוספת סיבים תזונתיים ובתוספת ויטמינים ומינרלים, של תנובה ויטבתה. העותר: "זה נחשב לפי המחוקק ל'מצרך דומה', אך גובים עליו כ-50% יותר"
עתירה נגד אי הגבלת מחירו של "חלב מועשר" הוגשה אתמול (ג') לבג"ץ. העותר מבקש להוציא צו על תנאי, שיורה להכניס לפיקוח את מותגי החלב של תנובה ושטראוס (יטבתה) המכונים "משקה חלב" ו"חלב מועשר" על סוגיו השונים.
- בעיה בפיקוח: כשהגבינה הלבנה "מועשרת"
- בניגוד לחוק? המחלבות לא תמיד מציינות "מחיר בפיקוח"
- גדול או מועשר: גם "מוצר חלב דומה" בפיקוח
את העתירה הגיש הצרכן ואיש הציבור אמיר אורן, באעמצעות עו"ד גולן משעלי ועו"ד עדנה מילגרגרין. הוא מבקש שייקבעו לסוגי חלב אלה מחיר מרבי, מפוקח, בהתאם להוראות חוק הפיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, בדיוק כפי שנקבע מחיר מקסימום כזה לחלב "רגיל".
העתירה: נגד גופי ממשלה. הוגשו גם ייצוגיות
העתירה הוגשה נגד שר האוצר יאיר לפיד, שר החקלאות ופיתוח הכפר יאיר שמיר והמפקח על המחירים אורי בר צוק, שאחראים על הליך הפיקוח. העותר מבקש לבטל את הנחיות המפקח על המחירים מ-29 ביולי 2014 שהחריגו לטענתנו את מוצרי החלב המועשרים מרשימת המוצרים שבפיקוח.
במקביל, אורן אף הגיש מספר בקשות לאישור תובענות ייצוגיות נגד תנובה ויטבתה (שטראוס). לטענתו, "הן הטעו ומטעות אותו ואת ציבור הצרכנים ומפרות שורה ארוכה של הוראות דין, כשהן מוכרות לו ולהם חלב רגיל (חלב פרה) אך מנצלות שליטתן במשק החלב כדי לגבות מחירים הגבוהים בכ-50% ומעלה על אותו חלב, תוך כינויו בשמות יצירתיים שונים ומשונים כמו: משקה חלב בתוספת סיבים תזונתיים ובתוספת ויטמינים ומינרלים כאלה ואחרים (תנובה) ו/או חלב מועשר בתוספת ויטמינים ומינרלים כאלה ואחרים (יטבתה)".
לגבי שרי האוצר והחקלאות, שמחליטים על הפיקוח והמפקח על המחירים, שממליץ על הפיקוח ומוציאו לפועל, העותר טוען להתעלמות מהוראות הדין וכן טוען למתן פרשנות שלא מתיישבת עם חוק הפיקוח, עם כוונת המחוקק ואף לא עומדת בקנה אחד עם המלצות ועדת המחירים, שקבעו כי להגדרה של מצרך דומה אין חריגים. עוד הוא טוען כי הכנסת שיקולים זרים היא שהביאה בשורה התחתונה להודעת המפקח לאי הכנסתם של מוצרי החלב המועשרים לפיקוח, בניגוד להוראות חוק הפיקוח.
חלב מועשר: עד 60% יותר יקר
בסעיף 1 לצו נקבע הפיקוח על המחירים נקבע כי מצרך דומה הוא: "מצרך שמבחינת השימוש בו בידי רוכש סביר הינו בעל תכונות דומות ביותר למרך פלוני, אף אם אינו זהה מכל הבחינות ואף אם הוא שונה מאותו מצרך במשקלו, בגודלו באריזתו או בשמו".
לפי צו הפיקוח, המחיר המרבי של ליטר אחד של חלב טרי 3% שומן בקרטון לצרכן עומד על 6.3 שקלים ואילו מחירו המרבי של חלב 1% בקרטון הינו 5.90 שקלים. מחירי חלב מועשר גבוהים בעשרות אחוזים. כך למשל, מבדיקת ynet באתרי האינטרנט של רשתות השיווק, עולה כי משקה חלב תנובה 1% שומן, שמועשר בסידן ובוויטמין D, נמכר ב-9.50-8.90 שקלים עד 60% יקר יותר מחלב "רגיל" עם 1% שומן.
לפי העותר, כוונת החוק למנוע בדיוק את מה שהמחלבות עושות
לטענת העותר, גם אם מוצרי החלב האלה מכונים "משקה חלב" ו/או "חלב מועשר" וגם אם הוספו להם ויטמינים ומינרלים, חלב נותר חלב לכן יש להחיל עליהם את צו הפיקוח. מצרך דומה "אמור להיות מצרך שמבחינת השימוש בו על-ידי הצרכן הוא בעל תכונות דומות ביותר למצרך פלוני, אף אם אין זהות בין השניים ואף אם שמו, אריזתו, משקלו או גודלו שונים", כך נקבע.
גם בדיוני ועדת הכספים, עת חוקק חוק הפיקוח נאמר כי הרחבת הפיקוח למצרך או שירות דומה, "בא למנוע עקיפה של הפיקוח, על ידי כך שלוקחים מצרוך או שירות שהוטל עליו פיקוח, משנים בו מרכיב זניח מבחינת הצרכן ואומרים זה כבר מצרך או שירות אחר לכן החוק לא חל עליו" (תמר הקר, נציגת משרד האוצר בדיוני ועדת הכספים של הכנסת 2 בינואר 1996).
הפיקוח בא למנוע מונופול מסחרי שמייקר מצרכים לצרכן
מסעיף 6 לחוק, עולה כי השרים יכולים להחיל חוק זה גם על מצרך ושירות שהוכרז לגביו מונופולין לפי חוק הגבלים עסקיים, קיים לגביו ריכוז באספקה או ברכישה בידי אדם אחד או בידי שני בני אדם או יותר.. בין ספקיו או בין רוכשיו אין תחרות או קיימת ביניהם תחרות מועטת בלבד".
מדברי ההסבר לחוק הפיקוח עולה כי מטרת החוק היא בין היתר למנוע העלאת מחירים בשוק שאינו משוכלל. "הפיקוח מופעל על מוצרים או שירותים שלגביהם קיים חשש שלולא פיקוח, ייקבעו להם מחירים גבוהים לעומת אלה שהיו נקבעים בשוק משוכלל, דבר שפוגע ביעילות הכלכלית במשק ובצרכנים. תופעה זו של מחירים הגבוהים מהמחירים האופטימליים, עלולה להיווצר לגבי מוצרים ושירותים המסופקים בידי מספר מצומצם של ספקים..."
לפי העתירה שוק החלב בישראל נשלט על-ידי שלוש מחלבות שמחזיקות ביותר מ-90% מהשוק. תנובה שולטת ב-60% מהשוק וקולטת 75% מהחלב הגולמי. בשוק החלב המועשר שולטות יחד תנובה ויטבתה.
המפקח נסוג?
העותר מציין כי מבקר המדינה קבע בחוות דעת שהוציא בספטמבר 2012, כי שרי האוצר והחקלאות הורידו פיקוח מ-9 מוצרים שהיו בפיקוח ועשו זאת ללא ביסוס והנמקה ובדיקה ראויה. עקב כך, מחירי המוצרים עלו בצורה ניכרת ושיעור הרווח של המחלבות מהם עלה ב-20%-30%.
למרות כל זאת, לפי ההנחיות של המפקח על המחירים מ-29 ביולי 2014, הוא החליט כי אין להחיל פיקוח על החלב מועשר, אחרי דיונים בנושא. הנמקותיו לוטות בערפל, לפי העתירה, בטח לנוכח העובדה שזמן קצר קודם לכן, ב-27 במאי 2014 הוציא המפקח על המחירים נייר הבהרה לגבי מצרך דומה שעקרונותיו דומים לעקרונות עליהם מדברים החוק והעותר. העותר רומז לחשש "להשפעתן האדירה" של המחלבות.
לפי העקרונות שניסח המפקח על המחירים יש להחיל פיקוח על חלב מועשר, כך טוען העותר. בעקרונות מוגדר מצרך דומה כ:"מצרך הזהה למצרך שבצו או מצרך שזהה, למעט היותו שונה בגודל, משקל או אריזה, הינו מוצר דומה. אף מצרך בעל אותן תכונות, אף אם הוא מותג שונה ו/או יצרן שונה, ייחשב למוצר דומה".
עוד נקבע כי "מצרך שיש בו תוספות או שאחד או יותר ממרכיביו הוא שונה (ביתר או בחסר), ביחס למצרך המנוי בצו, ייחשב מוצר דומה, אם התוספות אלו השונות ברכיבים הן במידה ובהיקף שאינם נראים לעין ואינם גורמים לשוני מהותי בתכונות המצרך מבחינת התועלת שמפיק ממנו הצרכן הסביר (תוספת ויטמינים או מינרלים, שאין בהם תוספת תועלת מהותית, אינן יכולים להוציא את המוצר מהגדרתו כמוצר דומה ויש להחיל על מוצרים שונים אלה את הוראות צווי הפיקוח.
"לשינויים מהותיים בתכונותיו של מוצר ייחשבו שינויים הנראים לעין הבאין לידי ביטוי בתוספות טעם, צבע, מרקם, פירות, ירקות או רכיבים משמעותיים אחרים.
"במקרה בו עסקינן בשירותים בלתי נראית לעין מקוםבו יוכח מלמפקח על המחריים כי יש בהם תוספת תועלת מהודתית לצמרכן ניתן ואפשרי היהי להוציא מוצרים מפיקוח בשל היותרם מוצרים שאינן דומים".
העותר טוען שמשקאות החלב מתאימים בדיוק להגדרה הזאת. "מוצרי החלב בעתירה זו מכילים 97%-99% חלב. הווה אומר כי עניין לנו במצרך דומה, חלב הוא חלב, תכונותיו דומות ואין הבדל בינו לבין החלב המועשר או משקה החלב. (הגדרה שאינה קיימת כלל בתקנים הרלוונטיים, תקן חלב גולמי ותכן חלב רגיל)".
שינויים בלתי נראים שיש להם תועלת מהותית לצרכן?
במשרד החקלאות מסרו בתגובה: "העתירה טרם התקבלה במשרד החקלאות ופיתוח הכפר. הליך גיבוש העמדה בעניין היותו של מצרך חלב 'מצרך דומה' למוצרי החלב המפוקחים בוצע בשקיפות מלאה, תוך שיתוף הציבור, והוא מבוסס על נימוקים מפורטים ומבוססים משפטית.
ביום 27 במאי 2014, פרסם המפקח על המחירים במשרד החקלאות ופיתוח הכפר את עמדתו בעניין זה, לפיה מצרך שיש בו תוספות או שקיימת במרכיביו שונות (ביתר או בחסר) ביחס למצרך המנוי בצו, וזאת במידה ובהיקף שאינם נראים לעין ואינם גורמים לשוני מהותי בתכונותיו של המצרך מבחינת התועלת לצרכן הסביר (כגון: תוספות ויטמינים או מינרלים שאין בהם תוספת תועלת מהותית, שינויים מזעריים בהרכב או בתכולה או שינויים ברמת כשרות המוצר) - הוא מצרך דומה.
"הובהר, כי שינויים שייחשבו כשינויים מהותיים בתכונותיו של המצרך הם שינויים הנראים לעין הבאים לידי ביטוי בתוספות טעם, צבע, מרקם, פירות, ירקות או רכיבים משמעותיים אחרים, כולל שינויים בלתי נראים אם יוכח למפקח כי יש בהם תוספת תועלת מהותית לצרכן ובלבד ששינויים אלה יודגשו ויבודלו באופן ניכר על גבי אריזת המצרך".
לפנייה לכתב/ת 
