הפיתרון למחירי המזון: תנו לחקלאים למכור

שר האוצר, יאיר לפיד, הודיע השבוע כי הוא מבקש לבחון את הכנסתם של מוצרי מזון נוספים לפיקוח, בתגובה ללחץ הכבד שמפעילה המחאה העממית נגד מחירי המזון על הדרג הפוליטי. כמו כן, סיפרו מקורות בסביבתו של שר האוצר כי הם בוחנים צעדים נוספים, כמו ביטול מכסי מגן המונעים תחרות על ידי יבוא מוצרים מחו"ל.

כתבות נוספות בנושא:

• זה לא המילקי, זה המאבק על פני המדינה  
• הממונה על ההגבלים: "נדרש חרם של צרכנים"
• לפיד: "הישראלים מאבדים את האמון בשיטה"
  

>> גם אתם יכולים להשקיע בקלות - הערוץ שלכם לעולם שוק ההון

הנה כמה נתונים שכדאי לשר האוצר לחשוב עליהם, אם הוא מחפש דרכים להוריד את מחירי המזון. על פי סקר הוצאות משקי בית של הלמ"ס לשנת 2012, 54.5% מהוצאות המזון של משפחה ישראלית הן על תוצרת טרייה, כלומר, ירקות ופירות, ביצים, בשר ועופות, חלב ומוצריו. מקורם של כל המוצרים הללו, ושל עוד מוצרים מעובדים ומשומרים, בתוצרת החקלאית של המשקים בישראל.

משמעות הנתון הזה היא שכל שינוי מרחיק לכת במחירי המזון חייב לעבור דרך המגזר החקלאי בישראל, שלו תנאים וצרכים מיוחדים. ביטול מכסי מגן, למשל, הוא פשוט וקל יחסית כשמדובר במוצרי צריכה שאינם חקלאיים. כל ניסיון לבטל מכסי מגן על תוצרת חקלאית, עם זאת, יתקל מיד בהתנגדות נחרצת מצד משרד החקלאות, בטענה שהתחרות מחו"ל תחסל את החקלאות בישראל ותפגע ביכולתה של מדינה לספק מזון לאזרחים בשעת חירום. כמו כן, ישנם מוצרי מזון רבים שלא ניתן לייבאם כלל, כמו חלב ניגר.

לפני כחודש הצגנו ב-ynet תכנית מפורטת להורדת מחירי הדירות, על ידי הסרת חסמים משפטיים המונעים כיום את שיווקן של כ-400 אלף יחידות דיור במושבים בישראל. התכנית מפורטת בספרה של עו"ד ורד דשא, עובדת רשות מקרקעי ישראל לשעבר ורשות המסים בהווה, "המשפט החקלאי בישראל".

לנסח חוק חקלאות בארץ שיביא להורדת מחירים

בספרה, קוראת עו"ד דשא לאמץ בישראל חוק, המבוסס על חוק דומה בקיים בארה"ב מאז שנות ה-30 של המאה הקודמת. לטענתה, לחוק ישנן השלכות גם על שוק המזון ולא רק על שוק הדיור, והוא יכול להביא להורדת מחירם של המוצרים המבוססים על תוצרת חקלאית בכ-30%. תכניתה של עו"ד דשא להורדת מחירי המזון נשענת על חמישה רכיבים מרכזיים:

א. מכירה ישירה של תוצרת חקלאית אשר תצמצם למינימום את פערי השיווק.

ב. צמצום הריכוזיות בשוק המזון באמצעות הוראות אשר ימנעו מתאגידי המזון להיות מעורבים בשרשרת הייצור החקלאי.

ג. הגדלה משמעותית של מספר יצרני המזון הקטנים והבינוניים על ידי התרת עיבוד תוצרת חקלאית במשקים החקלאיים.

ד. צמצום כוחן של רשתות השיווק על ידי פתיחת ערוצי שיווק נוספים לרווחת הצרכנים.

ה. הורדת שיעור המע"מ על מחירי המזון מבלי שהדבר יפגע בהכנסות המדינה ממע"מ.

המפתח לכך מצוי בראש ובראשונה בהסרת המגבלות שקיימות כיום על חקלאים ומונעות מהם לעסוק בפעילות שאינה "גידול צמחים ובעלי חיים". כל פעילות שאינה עונה על הקריטריון הזה, מחייבת תשלום של מאות אלפי שקלים לרשות מקרקעי ישראל, בגין שימוש חורג בקרקע. על פניו, מדובר במגבלה הגיונית. הקרקע ניתנה בחינם על ידי המדינה על מנת שיעסקו בה בחקלאות ולא על מנת שיעשו בה פעילות כלכלית אחרת. אולם התוצאה שלה היא, שגם מי שעוסק בחקלאות ומגשים את הייעוד שלשמו קיבל את הקרקע מהמדינה אינו יכול למכור את תוצרתו לשום גורם מלבד לסיטונאי (רמי לוי, שופרסל וכו') או ליצרן מזון (תנובה, שטראוס, אסם וכו').

המגבלות על העיסוק בכל מה שאינו "גידול צמחים ובעלי חיים" מונעות מכירה ישירה מהחקלאי לצרכן אשר יכולה לחתוך את פערי התיווך ולהוזיל את עלותם של ירקות ופירות בעשרות עד מאות אחוזים. עבור ק"ג עגבנייה למשל, משלם הסיטונאי לחקלאי שקל אחד, ומוכר אותו במחיר גבוה יותר לסוחר משנה אזורי, אשר מוכר אותה לירקן או לקמעונאי שגוזר גם הוא רווח נאה לפני שהוא מוכר לצרכן הסופי. כך, משלם הצרכן בסוף המסלול על אותו ק"ג עגבנייה 4 שקלים.

שוקי איכרים בסמוך למרכזי קניות

רבים מאזרחי ישראל עורכים את הקניות השבועיות באחד ממרכזי הקניות הגדולים שממוקמים מחוץ לריכוזים עירוניים. מתחמים אלה מצויים לרוב באזור תעשייה רחב ידיים או בלב שדות. דמיינו לעצמכם מצב שבו בכל יום חמישי או שישי, מוקם שוק איכרים בשדה או במגרש ריק הסמוך למרכז הקניות ובו כל חקלאי האזור מציעים את מרכולתם ללא פערי תיווך.

בארה"ב זה בדיוק מה שקורה בשנים האחרונות, שבהן הוקמו למעלה מ-6,000 שוקי איכרים. שווקים אלה לא הוקמו בין לילה. הם תוצאה של מדיניות ממשלתית סדורה שעודדה את יצירתם כאמצעי להורדת מחירי המזון תוך תמיכה בעסקים קטנים. במדינות כמו ניו-יורק, קונטיקט ופנסילבניה תומכת הממשלה בבנייה, תחזוקה, שיווק וקידום של שווקים כאלה. השווקים מופעלים על ידי המדינה או על ידי מלכ"ר ופעולתם מוסדרת בתקנון שקובע מי יכול למכור ואילו מוצרים יכולים להימכר. בישראל קיימת אמנם תכנית להפוך את השוק הסיטונאי שליד צריפין לשוק נגיש יותר לציבור הרחב, אך מעבר לכך אין כל תכניות לקידום שווקי איכרים ליד מרכזי קניות ברחבי הארץ ובכל מקרה לחקלאים אין אישור למכור תוצרת בעצמם. בשווקי האיכרים ניתן יהיה לקנות גם תוצרת טרייה וגם מוצרי מזון כגון ריבות, מיצים טבעיים, כבושים, שימורים, שמנים, דבש, גבינות משק ומוצרי מזון נוספים שמקורם בתוצרת חקלאית.

מחאת הפלפלים בבאר שבע(צילום: רועי עידן)

נושא התוצרת המעובדת הוא גורם נוסף בתכנית. גם בתחום זה גורמת ההגדרה המצומצמת של "גידול צמחים ובעלי חיים" לפגיעה בצרכן הסופי. בישראל יש מאות משקים חקלאיים שפועלים ברווחיות נמוכה למדי. רבים מהם היו שמחים לעסוק, לצד גידול צמחים ובעלי חיים, גם בעיבוד של התוצרת החקלאית למוצרים סופיים. הקמת מגבנה או יקב בשטח המשק החקלאי, רקיחת ריבות מפירות והכנת שמן זית – אלו הן פעולות שיכולות לסייע למשק החקלאי להעלות את הרווחיות שלו. בנוסף, הן מכניסות תחרותיות לענף המזון כולו.

קידום הקמתם של שווקי איכרים, לצד מתן אישור למשקים חקלאיים למכור תוצרת לאורך כל ימות השנה במשק עצמו יכול להוריד את מחיר הירקות והפירות בשיעור דרמטי. בספרה, מציעה עו"ד דשא לנצל את ירידת המחירים הזאת כדי לחולל מהפך במחירם של כל מוצרי המזון על ידי הטלת פיקוח ומגבלות מסוימות על תאגידי המזון שימנעו מהם להיות מעורבים בייצור החקלאי ובמקביל על ידי שימוש בכלי המע"מ.

בישראל נהוג מע"מ של 0% על ירקות ופירות. המכירה הישירה תוזיל את הירקות בשיעור ניכר. מחירו של אותו ק"ג עגבנייה למשל – אשר כיום עולה לצרכן 4 שקלים, ירד ל- 2 שקלים בלבד. את ההוזלה הזו ניתן לנצל כדי להטיל מע"מ על ירקות ופירות בשיעור של עד 10%. העגבנייה תעלה כעת לצרכן 2.20 שקלים – אולם ההכנסות שיזרמו לקופת המדינה יאפשרו להוריד את שיעור המע"מ על מוצרי מזון אחרים, כמו מוצרי חלב, עוף וביצים, עד לרמה של 8% בלבד.

התכנית השלמה צפויה, על פי עו"ד ורד דשא, להוריד את מחירי מוצרי החלב בכ-20% ואת מחירי העוף והביצים ב – 20-25%. כך בתכנית משולבת, מציעה דשא לטפל בבעיות המרכזיות של שוק המזון כולן יחד – החל מבעיית הריכוזיות , המשך בעידוד יצרנים קטנים והגדלת התחרות, דרך ביטול פערי התיווך בתוצרת חקלאית ועד אימוץ מע"מ בשיעור משתנה על מוצרי מזון, כפי שמקובל בעולם. בדרך זו, עשוי סל המוצרים שמקורם בתוצרת חקלאית – שמהווה למעלה מ-50% מסל המזון כולו – לרדת בממוצע בכ-30%.

הצרכן עשוי לראות את פירות התכנית תוך זמן קצר יחסית. חלק מן הרכיבים בתכנית – כמו שיפור התחרות ועידוד היצרנים ישפיעו אמנם רק בשלב מאוחר יותר אולם השינוי בהרכב המע"מ והטלת המגבלות על פעילות התאגידים – יתנו את אותותיהם במהרה. תכנית זו, לצד הגנה בחוק על היצרנים הקטנים מפני תופעות כמו סידור מדפים והנחות מפלות, שנכנסו לתוקף באחרונה במסגרת חוק המזון, יהוו יחדיו צעד בכיוון הנכון להורדת מחירי המזון.