היסטוריה: "מותר לאישה לפסוק הלכה"

מי תהיה "פוסקת הדור"? ארגון הרבנים "בית הלל" ניסח פסק הלכה המתיר לראשונה לאישה לפסוק הלכה בעצמה – סמכות שהייתה נתונה בידי גברים בלבד. "ברוך השם צומחות נשים העוסקות בלימוד ש"ס ופוסקים בשקידה ובקבלת מסורת מתלמידי חכמים", הסבירו הרבנים, "דבר פשוט הוא שיכולות להורות".

<<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו  >>

בשנים האחרונות, בזכות מהפכה פמיניסטית ביהדות האורתודוכסית, צמחו בבתי המדרש הנשיים "יועצות הלכה", אך העיסוק שלהן הצטמצם ברובו לשימוש בידע שרכשו, ולא כלל שיקול דעת והכרעה בספקות. זאת ועוד – הן מעניקות ייעוץ בעיקר ב"הלכות נשים" (טהרת המשפחה, דם מחזור וכדומה), כדי להפחית את מעורבות הרבנים הגברים בעניינים אלה. הפסק החדש מכיר ב"פוסקות הלכה" של ממש - לכל דבר ועניין.

עוד בערוץ היהדות - קראו:

• אצלנו בכפר טודרא: היהודים האבודים של מרוקו
• דראג בכותל? אין כניסה לעזרת הנשים
• זכרו את סבי, ידיד היהודים/ ג'וס גו'ונסטון
  

במוסדות התורניים של האורתודוכסיה המודרנית - בעיקר בארה"ב אך גם בישראל - כבר פועלות כיום תוכניות הכשרת נשים להוראת הלכה ברמות שונות, ובליברלית שבהם, ישיבת מהר"ת בניו-יורק, מכשירים פוסקות, אך מנכ"ל "בית הלל", הרב רונן נויבירט, מדגיש כי תשובה מנומקת שלפיה ניתן לפעול על פי הכרעותיהן - מעולם לא נכתבה.

"כל שלמד הלכה ויודעה - ראוי למסור אותה, ובכלל זה נשים חכמות בתורה שהוכשרו להוראת הלכה"(צילום: דבי קופר, בית מורשה)

"תקדים שלא היה מעוגן בפסיקת הלכה כתובה, לא בהכרח משנה היסטוריה", הסביר הרב נויבירט ל-ynet את משמעות המהלך. "לעומת זאת, כל פסק שנכתב במהלך הדורות, הופך להיות תקדים ואבן בניין לפסקי ההלכה שייכתבו בהמשך הדורות באותו הנושא - וזה החידוש הגדול של הפסק. זו הפעם הראשונה שסוגיה זו נפרשת במלואה בפסק הלכה מלא, מפורט ומנומק. יש כאן בהחלט יצירת היסטוריה, והמשך של מהפכת הנשים בעולם התורה".

לשבור את המחיצות

הפסק החדש מתפרש על פני כמה עמודים ויפורסם בעלון "בית הלל" אשר יופץ בשבוע הבא. הוא מבוסס על דעותיהם של

פוסקים מרכזיים בהיסטוריה היהודית שהתייחסו לנושא, שבצירופם יחד, ולאחר דיון מעמיק, הסיקו רבני הארגון: "כל שלמד הלכה ויודעה - ראוי למסור אותה, ובכלל זה נשים חכמות בתורה שהוכשרו להוראת הלכה, גם במקרים שבהם הוראת ההלכה כוללת שיקול דעת והכרעה בספקות".

חשיבות מיוחדת מייחסים הרבנים לפסיקה בתחום "הלכות נשים", שכן "מעורבותן של חכמות ההלכה עשויה לשבור מחיצות בפני המהססות מלשאול, ונותרות פעמים רבות בספק (המוליך להחמרת יתר או לעבירה על ההלכה)". לשיטתם, "אפשרות זו תגדיל את שמירת ההלכה ואת מעגל נאמניה גם בקרב קהלים שללא הוראה נשית עומדים, לעיתים, מנגד".

הרבנית ד"ר מיכל טיקוצ'ינסקי, ראש בית המדרש לנשים ב"בית מורשה" וחברת הנהלת "בית הלל", אמרה: "הוראת הלכה על ידי נשים חכמות היא למעשה כבר עובדה בשטח. נשים מקבלות פניות מרובות מציבור הצמא לפסקי ההלכה שלהן. עובדתית, ציבור הפונים אינו מורכב רק מנשים, ותוכן השאלות אינו מיוחד להלכות הקשורות בנשים.

"נשים מורות בשאלות פשוטות ובשאלות מורכבות, והכל כפי כוחן והכשרתן. אני יכולה להעיד במרחב הקרוב אלי שהדברים נעשים

מתוך יראת שמים, מתוך תודעת שליחות ונשיאה בנטל. מדובר בחידוש גדול של הדור האחרון ואשרינו שזכינו. כמובן שפסק ברור בעניין זה הוא הישג וציון דרך חשובים ביותר".

הרב ד"ר עמית קולא, רב הקיבוץ עלומים וראש בית המדרש ההלכתי של "בית הלל": "הלגיטימיות של פסיקת אישה חכמה היא ברורה לגמרי. מן הראשונים, דרך הפוסקים האחרונים ועד הרבנים הראשיים לישראל - כולם מסכימים שהתחום של הוראת הלכה פתוח בפני נשים בעלות מקצוע".

"תקוותי האישית, שנזכה להשתתפות נשים לא רק בלימוד התורה, אלא באחריות להוראת ההלכה ולמסירתה מדור לדור. יש חידוש בקול הנשי בתחומים רבים וגם בתחומי הלימוד וההוראה. אלא שכדי שחלום זה ימומש, יש צורך בהרבה עמל לימודי, בדאגה לרצף שמירת מסורת ההלכה, ובמציאת קריטריונים להסמכת הנשים תלמידות החכמים. ועוד חזון למועד".