"בעוד עשור אולי רק ניצול אחד יגיע לאושוויץ"
דור הולך ונעלם: רק 300 ניצולים ישתתפו היום בטקס לציון 70 שנה לשחרור מחנה ההשמדה, עשור אחרי ש-1,500 ששרדו את השואה הגיעו אז לפולין. האנטישמיות באירופה גואה, ויהודי ברלין חוששים: "כולם מפחדים". סקר: 35% מהגרמנים משווים את מדיניות ישראל ביו"ש למדיניות הנאצים
לפני עשור, 1,500 ניצולי שואה הגיעו לאושוויץ כדי לציין 60 שנה לשחרור מחנה ההשמדה. היום (יום ג'), 70 שנה לאותו אירוע מכונן, מצפים המארגנים רק ל-300, הצעירים שבהם בשנות ה-70 לחייהם. "בעוד 10 שנים יכול להיות שרק אחד יגיע", אומר זיגמונט שיפּר, ניצול שואה בן 85 שישתתף באירוע שייערך בפולין לזכר המיליונים שנרצחו שם על ידי המשטר הנאצי.
יום השואה הבינלאומי , כתבות נוספות
פראג: "האווירה היום - כמו בשנות השלושים
"זכר הניצולים: עבודת השורשים עוברת לרשת
בשנים האחרונות שיפר נוסע ברחבי בריטניה כדי לחלוק את סיפורו בבתי ספר, בתקווה שיגיע לכמה שיותר אנשים, כל עוד כוחו בגופו. "הילדים בוכים ואני אומר להם לדבר עם הוריהם, אחיהם ואחיותיהם, ולשאול אותם 'למה אנחנו עושים את זה ולמה אנחנו שונאים'", אמר. "אסור לנו לשכוח את שקרה".
אך בזמן שהעולם עובר באופן בלתי נמנע לעידן פוסט-ניצולים, כמה מנהיגים יהודיים חוששים כי רבים כבר מתחילים לשכוח. הם מזכירים כי שנאה ומקרי אלימות על רקע אנטישמי כבר נמצאים בעלייה, בייחוד באירופה, עשויים להיות קשורים בזיכרונות המתעמעמים של השואה.
רון לאודר, נשיא הקונגרס היהודי, אמר כי הפיגועים האחרונים בפריז שכוונו נגד יהודי ועיתונאים סאטיריקנים הם הוכחה לשנאה והקיצוניות ההולכות וגוברות. זה המסר שהוא מתכנן להדגיש בנאומו במחנה ההשמדה אושוויץ-בירקנאו, שם נספו יותר מ-1.1 מיליון בני אדם, מרביתם יהודים. מרחק הזמן מתקופת השואה הוא רק גורם אחד מאחורי העלייה באנטישמיות. מומחים טוענים כי גורמים נוספים לכך הם הקלות שבה מתקבלת תעמולה של שנאה באינטרנט והתפשטות האיסלאם הקיצוני באירופה.
אולם למרות הטרנד הגואה יש סיבות לתקווה. המיינסטרים בחברה הפך להיות דרוך יותר בנושא, ואקדמאים העוסקים בחקר השואה סבורים כי העניין בה הולך וגדל. בנוסף, אנטישמיות נותרה עדיין טאבו אצל מרבית הפוליטיקאים ובמדינות המערב.
בגרמניה, שהדגישה במשך שנים חינוך לשואה, המנהיגים, כלי התקשורת ומרבית האזרחים מפגינים אפס סובלנות לאנטישמיות. דוגמה לכך אירעה לפני כמה ימים כשתמונה של מנהיג תנועה האנטי-הגירה "פגידה" הצטלם עם שפם ושיער כמו של אדולף היטלר. אף שהוא טען כי מדובר בבדיחה, הגינויים לתקרית נשמעו מקיר לקיר, והובילו בסופו של דבר לפרישתו.
אולם גינויים אינם מספיקים. מאז הלחימה בעזה בקיץ האחרון ישנה עלייה בתקיפות נגד ישראלים, בתי כנסת ומוסדות יהודיים בגרמניה. בפריז הפגנות נגד ישראל הפכו לאלימות וזעם אנטי-יהודי נרשם בבלגיה ובאיטליה. "כולם מפחדים, כולם", אומר לוי סלומון, דובר הפורום היהודי בברלין לדמוקרטיה ונגד אנטישמיות שעוקב אחר מקרי אנטישמיות ומסייע לקורבנות. "בגרמניה זה לא קיצוני כמו במדינות אחרות. לא היה כאן עדיין רצח, אך אנשים מודאגים".
בסקר שפורסם היום, ערב יום השואה הבינלאומי, עלה כי 58 אחוזים מהגרמנים מאמינים כי את העבר יש להפקיד בספרי ההיסטוריה, בעוד 75 אחוזים מהישראלים דוחים את הרעיון. קרן ברטלסמן שפרסמה את תוצאות הסקר היום תשאלה 1,000 גרמנים ו-1,001 ישראלים. שיעור הטעות עומד על שלושה אחוזים.
לפי הסקר, 48 אחוזים מהגרמנים אומרים כי דעתם על ישראל כיום אינה טובה ושנקודת המבט שלהם על הממשלה הישראלית גרועה עוד יותר ועומדת על 62 אחוזים לשלילה. עם זאת, 68 אחוזים מהישראלים מחזיקים בדעה חיובית יותר על גרמניה כיום ורק 24 אחוזים מחזיקים בדעה שלילית.
הנתון המעניין ביותר בסקר הוא היחס של הגרמנים למדיניות הישראלית כלפי הפלסטינים. כ-35 אחוזים מהם משווים בין מדיניות זו למדיניות של הנאצים כלפי היהודים, עלייה מ-30 אחוזים שנרשמו ב-2007. עם זאת, רוב הישראלים והגרמנים מאמינים כי לגרמניה יש עדיין אחריות מיוחדת כלפי ישראל לנוכח ההיסטוריה.
האירועים המרכזיים ביום השנה הבינלאומי יתקיימו הפעם באו"ם, במעמד מזכ"ל האו"ם באן קי-מון, נשיא המדינה ראובן ריבלין ויו"ר "יד ושם", אבנר שלו. טקס רשמי נוסף יתקיים בפראג ובטרזין, במעמד מנהיגים רבים מהעולם. ישראל תיוצג על ידי יו"ר הכנסת, יולי אדלשטיין, והטקס ילווה בוועידה בינלאומית נגד אנטישמיות.
בפולין יתקיים הטקס המרכזי לשחרור אושוויץ, שבו צפויים להשתתף פרט לניצולים גם ראשי מדינות ובתי מלוכה מאירופה ואלפי מוזמנים. בוורוצלאב שבפולין ייערך טקס השבת תארים אקדמיים ששללו הגרמנים במהלך מלחמת העולם השנייה. בקרקוב נאם השר סילבן שלום, שיזם לפני עשור את כינון יום השואה הבינלאומי, בפני בכירי הקונגרס היהודי העולמי וניצולי שואה.
השר שלום, שייצג את הממשלה בטקס באושוויץ, הגיע עם שלוש דורות של בני משפחת קישקה - ניצול המחנות הנרי קישקה, בנו המאייר המפורסם מישל קישקה והנכד דוד. השר שלום אמר בנאומו: "לפני 70 שנה נרצחו יהודים רבים, בהם בני משפחה וחבריו של הנרי, ואך לפני מספר שבועות, נרצחו חבריו ועמיתיו למקצוע של האב מישל, במערכת "שרלי הבדו". סיפורה של משפחת קישקה הוא בבחינת מיקרוקוסמוס של העם היהודי כולו".
ברחבי העולם יתקיימו אלפי אירועים נוספים, בלמעלה מ-100 מדינות וארגונים בינלאומיים - מניו זילנד ויפן שבמזרח, דרך מיאנמר, הודו ווייטנאם שבאסיה, ועד אתיופיה, גאנה וסנגל שבאפריקה. גם בישראל התקיימו כמובן אירועים לציון 70 שנה לשחרור אושוויץ, ובהם טקס בנמל תל אביב.
לפנייה לכתב/ת 
