השבט האבוד הגיע לכותל: "כאילו נכנסתי לחלום שלי"
2,700 שנים לאחר שהוגלו, עם חורבן הבית הראשון, צאצאי "השבטים האבודים" חזרו לירושלים: בעיניים נוצצות מהתרגשות הציפו עולי "בני המנשה" את רחבת ההכותל המערבי, לראשונה בחייהם. "זה חלום שמתגשם. מאז ילדותנו ראינו את הכותל בתמונות שעל הקיר, והנה אנחנו כאן". צפו
מי שרצה לראות בעיניו כיצד נראים אנשים המגשימים חלום, צריך היה להגיע לכותל המערבי: בעיניים נוצצות מהתרגשות ודמעות, הגיעו לראשונה כמאה עולים מ"בני המנשה" – המיוחסים לשבטים האבודים לאחר גלות בית ראשון – לרחבת הכותל. מי שחיו במניפור שבהודו עד לפני כחודשיים – מיאנו להאמין שהם וילדיהם עומדים מול הכותל המערבי.
<<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
עדכונים שוטפים - גם בטוויטר של ynet
"חלמתי להגיע לכותל, להתפלל ולנשק את האבנים במשך שנים רבות", סיפר גדעון האוקיפ, כשדמעות בעיניו. "וזה באמת כמו חלום. זה פשוט מדהים, כאילו כנסתי לתוך החלום שלי". ויוסף טונגנונג סיפר כיצד "מאז ילדותנו ראינו את הכותל בתמונות שעל הקיר, והנה כעת ניתנה לנו ההזדמנות להתפלל בו".
עוד בערוץ היהדות - קראו:
- געגועים מקטמנדו: איפה את, מנג'ו שלי?/ חני ליפשיץ
- ה"מחבלים" נגד "השונאים": 30 עצורים בישיבת הדגל הליטאית
- משחק השבת: למה אתם מפלים את הדתיים?/ שלומי
פרץ
ברחבת הכניסה נאספו "בני המנשה" ושרו שירים הבטאים את כמיהתם ארוכת השנים לציון. הרב מיכאל פרויגנד, ראש ארגון "שבי ישראל" המסייע לקהילות נידחות לעלות ארצה, ביקש מהעולים להתפלל למען עלייתם של כ-7,000 בני השבט שעדין בהודו, ונכספים לעלות ארצה.
"הסיפור של 'בני המנשה' מלמד על הכוח של הניצוץ היהודי שקיים בכולנו", אמר הרב פרוינד. "לפני 2,700 שנים הוגלו אבותיהם מהארץ, ובמשך הדורות הם נדדו בגלות, אך מעולם לא שכחו מאין באו, ולאן הם חולמים לחזור".
מסורת יהודית של אלפיים ושבע-מאות שנה
בני המנשה המזהים עצמם כצאצאי עשרת השבטים האבודים, הם חלק מבני השבטים קוקי-צ'ין-מיזו ממדינות מיזוראם,
אסאם ומניפור שבצפון-מזרח הודו, על גבול מיאנמר בורמה. מספרם נאמד כיום בכ-7,200 איש. לאחר שנות הקפאה, שבה הממשלה להעלות טיפין-טיפין את "היהודים האבודים". בכך הגיע מספרם של בני הקהילה בארץ לאלפיים, המתגוררים ממעלות שבצפון, דרך עפולה וקריית ארבע - ועד שדרות שבדרום.
"בני המנשה" שטרם עלו חיים בקהילות רבות שמרכז הווייתן הוא בית הכנסת. בגלל ההתבוללות עליהם לעבור גיור, אך הם חיים מתוך מחויבות לתורה ולמצוות, ומתוך כיסופים לעלות לארץ הקודש ולמדינת ישראל. שרידי המסורת העתיקה משתמרים עדיין בידיי זקני העדה ובניה, אך אורח החיים כיום מבטא יותר את הקשר המחודש עם העם היהודי ומדינת ישראל.
לפנייה לכתב/ת 
