מאיזו ארץ הגיעו הביצים שקניתם?

יתכן שהביצים שקניתם, מקורן מטורקיה, הולנד או  ספרד. איך יודעים? במוצרי חקלאות, המשווקים לא תמיד מחויבים לרשום מהי ארץ המקור, מהיכן המוצר הגיע, זאת בניגוד לחוק במוצרים תעשייתיים. אחרי תלונות של צרכנים ותביעה ייצוגית שהוגשה נגד משווקות הביצים הגדולות בישראל, שלא סימנו ביצים שהן ייבאו מטורקיה, במשרד החקלאות החליטו לזהות את הביצים המגיעות מארצות זרות.

• ייצוגית: "ביצים מטורקיה שווקו כישראליות"
• קנס על אי סימון ביצים מטורקיה: מתן צדקה
  

במשרד מסבירים כי הסימון המופיע על הביצה, המסמל את ארץ המקור של הביצה, מגיע בדמות אותיות:

הולנד: NL

ספרד: ES

טורקיה: TR

אם אין אותיות על גבי הביצים - אזי מדובר בביצים מייצור מקומי.

כרגע נמכרות בשווקים וברשתות השיווק, לצד ביצים תוצרת הארץ, גם ביצים מתוצרת ספרד. הן בדרך כלל קטנות וחומות. שימו לב שהביצים תוצרת חוץ, לא נמכרו באריזות מיוחדות. לרוב תמצאו אותן תחת אריזה מוכרת של משווק ישראלי.

על גבי הביצים תמצאו תאריך ייצור ותפוגה ואם הן תוצרת חוץ: גם אותיות שמהוות קוד של שם מדינת ההטלה(צילום: צביקה טישלר)

"לאפשר לצרכן לבחור את המוצר מתוך ידע"

רוב הביצים הנמכרות ונצרכות במדינת ישראל - כ-2 מיליארד בשנה, מוטלות ונארזות בארץ. בתקופות בהן הביקוש לביצי תרנגולת עולה על ההיצע, בעיקר סביב ראש השנה ופסח, משרד החקלאות ופיתוח הכפר מאשר ייבוא ביצים מאירופה, בכדי למנוע מחסור בשוק, על סמך המלצת מועצת הלול. עקב כך, מסרו במשרד כי מדי שנה מיובאות לישראל כ-100 מיליון ביצים, משלוש מדינות: הולנד, ספרד וטורקיה.

ממשרד החקלאות נמסר: "כחלק מהשקיפות הצרכנית, על פי חוק היבואנים מחויבים בסימון ארץ המקור על כל ביצה וביצה מיובאת, בכדי לאפשר לצרכן לבחור את המוצר אותו הוא מעוניין לרכוש מתוך ידע".

"עורכים בדיקות בארץ המוצא"

ממשרד הבריאות נמסר כי: "היתר יבוא ביצים קובע כי הביצים המיובאות מחויבות לעמוד בכל הקריטריונים הווטרינריים המחמירים הנדרשים מביצים מייצור מקומי. מפקחי משרד החקלאות המקבלים אליהם את הביצים המיובאות, בודקים את תעודות הבריאות, ומוודאים כי רופא וטרינר ממשלתי חתם על הצהרת הבריאות של מדינת המוצא. בנוסף, נציגי השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות הישראלי מבצעים בדיקות במדינות המוצא (בכל ענפי הייבוא של מוצרים מן החי), במסגרתן נבדק מערך הפיקוח הווטרינרי ומתקני הייצור (משחטות, בתי מטבחיים וכו') בהם בודקים בין היתר, עקיבות חומרי הגלם, תכניות בטיחות מזון, תנאי הייצור ותהליך הייצור עצמו".

הסימון בזכות ייצוגית: "חופש הבחירה הצרכנית נפגע"

סימון ארץ המוצא של הביצים התאפשר משום שבפברואר 2012, עמדו ארבע משווקות הביצים הגדולות בישראל, תנובה, ביצי גליקסמן, ביצי הכפר ומ. לסר, במרכזה של בקשה לתביעה ייצוגית על סך 334 מיליון שקל שהוגשה לבית-המשפט המחוזי מרכז. בבקשה לתביעה נטען כי המשווקות מייבאות מיליוני ביצי מאכל ארצה, אך לא מסמנות את מדינת הייבוא על הביצים. הן מוחתמות במכון המיון בארץ בהטבעה זהה לזו הנהוגה בביצים תוצרת ישראל ולכאורה משווקות כביצים ישראליות.

לפי כתב הבקשה, "הדבר מקבל משנה תוקף וחומרה" משום שרוב הביצים המיובאות הן מטורקיה, "מדינה שהפכה בשנים האחרונות למדינה עוינת לישראל ושרמת הפיקוח בה נחותה לעומת זו הנהוגה בישראל". עוד נטען שלא ברור אם הביצים מובלות בתנאי קירור ואחסון נאותים, וכן שהן מוצגות כביצים טריות ונמכרות במחיר זהה לביצים תוצרת הארץ, בעוד שהן לכאורה פחות טריות מביצים שהוטלו בישראל וכן נטען שייבאו ביתים גם מספרד, הולנד, איטליה ומדינות נוספות באיחוד האירופי.

נטען כי השירות הווטרינרי במשרד החקלאות, לא פותח את מכולות הביצים המיובאות, אלא מסתפק בבדיקת מסמכים. בחוות דעת של וטרינר המצורפת לבקשה נטען טיפול לא נאות בביצים, כבר מתקופת גידול המטילות, עלול לגרום לתחלואות קשות. וכן נטען כי "חופש הבחירה" של הצרכן הישראלי הופר. צרכנים ישראלים, שבחרו בשנים האחרונות שלא לרכוש תוצרת מטורקיה עקב המתיחות והעוינות בין שתי המדינות, מצאו את עצמם צורכים, בלא ידיעתם, תוצרת טורקית.

בעקבות הייצוגית: משרד החקלאות הוציא הנחיה לסימון ארץ המוצא

המשווקות טענו שהן נהגו כדין, שכן לא היתה חובה על פי דין לסמן על גבי הביצים את מקום הטלתן, שכן משרד החקלאות לא חייבן לכך. עקב כך טענו שעדיפה פה עתירה מנהלית, משום שהטענות אמורות להיות מופנות למשרד החקלאות. הן הודיעו כי הן מסמנות כיום את הביצים המיובאות בקוד ארץ הייבוא מהמועד בו משרד החקלאות הורה להן לעשות כן והן תמשכנה לפעול בעניין זה על פי הוראות משרד החקלאות והדין.

ואכן, בעקבות הבקשה לתביעה ייצוגית, משרד החקלאות התעורר וחייב את המשווקות לסמן את הביצים. הבקשה לתביעה הוגשה ב-16 בפברואר 2012 וכבר ב-21 במרס 2012, הודיעה העוזרת הראשית ליועץ המשפטי של משרד החקלאות במענה לפניית התביעה, כי בכוונת משרד החקלאות לאכוף את דרישת הסימון של ביצי מאכל מיובאות בהתאם להוראות צו הפיקוח על מצרכים ושירותים. באוגוסט 2012 המשרד אכן הוציא הנחיה כזאת. מאז והלאה, על כל משווקות הביצים להטביע קוד בן שתי אותיות, המייצג את ארץ המוצר. הנחייה זו עוגנה בין היתר בתנאי רישיונות ייבוא הביצים שהנפיק שר החקלאות מאוגוסט 2012 ואילך.

באוקטובר 2010, נקבע בהסכם פשרה כי הקנס על אי סימון ארץ המוצא של ביצים מטורקיה ואי יידוע הצרכן הישראלי על מוצאן הטורקי של הביצים, יהיה - מתן תרומה. השופט חשב שהיתה פה פגיעה במדרג נמוך בחופש הבחירה, בטח לנוכח העובדה שמשרד החקלאות לא חייבן לסמן את הביצים.

נקבע כי ארבע משווקות הביצים הגדולות בארץ, יתרמו ביצה אחת קטנה לצדקה על כל 100 ביצים שייבאו מטורקיה ולא גילו לצרכן ועל כל 300 ביצים שייבאו ממדינה אחרת בלי שסימנו את ארץ המוצא.  הצרכנים לא קיבלו פיצוי.