הצעת חוק: חברות יחויבו לסמס כשהמחיר עולה

הצטרפתם לחבילה "ללא הגבלה" שחברת סלולר הציעה במחיר מטורף? צפיתם בפרסומת עם מחיר אטרקטיבי לטריפל וקניתם את ההצעה? חברת אינטרנט הבטיחה לכם תשתית+ספק במחיר נמוך במיוחד? הצטרפתם לחדר כושר ב"מחיר מיוחד" שנתפר "במיוחד בשבילכם"? לרוב, ההצעות האלה באות עם תאריך תפוגה: אחרי שנה, או חצי שנה - המחיר קופץ.

העלו לכם את המחיר באופן לא צודק ולא חוקי? כיתבו לנו ונבדוק >>>

• לקוח נטוויז'ן: התשלום עלה בלי שביקשתי
• המבצע בבזק בינלאומי ייקר את החשבונית
• קו אורנג' התעורר אחרי 6 שנים. שוב ושוב
• השירות נגמר אבל בזק בינלאומי המשיכה לגבות
• נטוויז'ן: התנתקות קשה וחיובים שהתנפחו
  

החברות מחויבות להודיע לנו על סיומו המתקרב של המבצע בחשבונית, 3 חודשים לפני סיום תקופת ההטבה, אבל צרכנים לעיתים קרובות - פשוט לא שמים לב לאותיות הקטנות בחשבונית. בימים האחרונים הוגשה הצעת חוק פשוטה: החברות יידרשו לסמס את המחיר החדש ולא רק להודיע לנו על התייקרות בחשבונית.

גם הח"כית גילתה מאוחר שהמחיר זינק

כמו צרכנים רבים, גם ח"כ מירב בן ארי (כולנו) גילתה לאחרונה שהחשבון החודשי שלה בחברת תקשורת מסוימת קפץ מ-200 ל-350 שקל. היא התקשרה לחברה כדי להתלונן ושם אמרו לה שהמבצע במסגרתו הצטרפה לחברה הסתיים: "הודענו לך את זה בחשבונית".

עקב כך היא החליטה להציע תיקון לחוק הגנת הצרכן. הצעת החוק שלה: הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון- עסקה לתקופה קצובה הודעה במסרון), תשע"ה 2015, זו תוספת לסעיף 13א, לחוק.

לשון החוק ולשון התיקון המוצע לחוק

זוהי לשון סעיף 13א כיום:

(ב) בעסקה לתקופה קצובה שבה מחייבת עוסק חשבון של צרכן בתשלומים, לפי הרשאה לחיוב חשבון או לפי הרשאה לחיוב כרטיס אשראי כהגדרתו בסעיף 14ב(ב), יודיע העוסק לצרכן, בתקופת ההודעה, על מועד סיום העסקה או ההתחייבות; המועד האמור יצוין גם בכל אחד מאלה:

(1) בחוזה, אם קיים חוזה בכתב, או במסמך לפי הוראות סעיף 14ג(ב);

(2) בכל חשבונית, או קבלה או הודעת תשלום, הנשלחת לצרכן בתקופה שתחילתה שלושה חודשים לפני מועד סיום העסקה או ההתחייבות, ובלבד שאם נשלחת לצרכן אחת מאלה יותר מאשר פעם בחודש, תחול הוראה זו אחת לחודש בלבד.

וזוהי לשון התוספת שבהצעת החוק (תיקון- עסקה לתקופה קצובה הודעה במסרון), תשע"ה 2015:

(3) "באמצעות מסרון כ-14 ימים ללפני סיום העסקה" שלשונה: (3) "באמצעות מסרון כ-14 ימים ללפני סיום העסקה"

בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב:

"לפי חוק הגנת הצרכן תשמ"א-1981, יש חובה לעדכן את הלקוחות בדבר סיום עסקה קצובה, אך אין הכרח להודיע באמצעות הודעת מסרון.

"בשנים האחרונות קיימת תופעה לפיה ציבור הצרכנים מקבל הודעות בדבר הצטרפות למבצעים באמצעות מסרונים לטלפונים הניידים. מאחר וכמעט כל צרכן מחזיק מכשיר נייד ברשותו, אין סיבה שגם הודעה בדבר ביטול עסקה קצובה לא תגיע כהודעת מסרון. על כן מוצע להוסיף את סעיף 13א.(ב)(3) לפיו העוסק יודיע לצרכן גם באמצעות מסרון על סיום העסקה כ-14 יום בטרם סיומה".

"החברות במילא שולחות לנו סמסים על מבצעים"

בעצם ח"כ בן ארי החליטה לחייב את החברות לנקוט בפעולה פשוטה ביותר: משלוח סמס בסיום מבצע. הן יתלוננו שזה יקר להן? יתכן, אבל הן במילא שולחות הודעות שיווקיות בסמס אז הטענה הזאת, אם תוצג, לא מחזיקה מים.

"האחריות שלנו כצרכנים היא כמובן לבדוק כל חודש את החיוב בכרטיסי האשראי, אולם גם לחברות התקשורת יש אחריות בסיסית בדיווח לצרכן על שינוי משמעותי בתנאי במבצע שלו", מסרה ל-ynet.

"התייחסות באותיות קטנות בחשבונית במייל היא יציאת ידי חובה ולא רצינית. בדיוק כמו שכל יום שולחים לנו מבצעים חדשים במסרונים, כך גם חשוב שיועבר מסרון כאשר הסכום גדול או כמו במקרה האישי שלי שהסכום הוכפל".

המועצה לצרכנות: "ימנע ויכוחים"

במועצה לצרכנות מברכים על ההצעה לתיקון החוק, "שכן הוא יחייב כל עוסק המבקש לחדש עסקה קצובה לשלוח הודעת הזהרה לקראת סיום תקופת החוזה – למשל מנוי לעיתון, מנוי למכון כושר וכיוצ"ב", נמסר.

"בנוסף, לתיקון יש מספר יתרונות שכן צרכנים רבים רגילים לקבל את המידע ולקרוא אותו, וכן משום שהיא מאפשרת לצרכן לשמור את המידע אודות התעריף החדש באופן מתועד.

"כך למשל, בתחום התקשורת החברות משווקות עסקאות ללא התחייבות מצד הצרכן אולם המחיר המוזל תקף לתקופה קצובה לאחריה.

"החברה שומרת על זכותה להעלות את התעריף. התיקון יאפשר לצרכן לשים לב לכך שהגיע הזמן לשקול מחדש את ההתקשרות, ולעשות שופינג.

"לפני המעבר לתעריף החדש (הגבוה) וכן להחזיק בידיו תיעוד למחיר החדש (מה שעשוי לחסוך ויכוחים והתדיינויות בעתיד)".