"איזה דיין יתיר אותי מעגינות עכשיו?"
מריה וייסמן החליטה לפרוש מהליך הגיור שבו החלה, "כי אין טעם לנסות". תמר שבעלה שקע בתרדמת כבר לא מאמינה שתזכה לגט, על אף שנמצא לה פתרון הלכתי, "כי איזה דיין יעז לצאת נגד נשיא בית הדין והשר הממונה שמתנגדים לפתרון?" רפורמת הדת והמדינה שיצאה היום לדרך, כבר מייאשת רבים
<<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
לכאורה, העברת יחידת הסמך של בתי הדין הרבניים למשרד לשרותי דת לא אמורה להשפיע על החלטות הדיינים – כפי שלשר המשפטים אין השפעה על פסיקות בית המשפט. ואולם בארגוני הנשים מדגישים: "רק לכאורה".
כל מה שקורה, חדש ומעניין - היכנסו לערוץ היהדות :
- 'כל הסימנים מצביעים: זה לא המקום ליהודים'
- הרבנות הראשית במגמת התאבדות/ הרב יובל שרלו
- מתי מסתיים צום י"ז בתמוז?
חששם הוא כי האיחוד מחדש בין המשרד, שכעת בידי ש"ס, לבין נשיא בית הדין - כיום הרב הראשי יצחק יוסף, המזוהה איתה - יהפוך את הקו ההלכתי המחמיר והנוקשה השולט בערכאה זו לחסר עכבות - אולי עד כדי התפתחות "אקטביזם שיפוטי" בגרסה דתית-רבנית.
"עד היום לפחות הייתה אימת שרת המשפטים עליהם", הסבירה מנכ"לית ארגון "מבוי סתום", עו"ד בתיה כהנא-דרור. "ציפי לבני הצליחה לבלום את הדורסנות הזו, שמשתיקה ומשתקת קולות ליברלים יותר בתוך בית הדין, ובש"ס חששו שגם איילת שקד תהיה כזו. אז עכשיו אף אחד לא יפריע להם".
לדבריה, הכפפת ערכאת שיפוט ממלכתית במדינה דמוקרטית למשרד ממשלתי שתפקידו לספק שירותי דת, והוא נשלט בידי מפלגה סקטוריאלית, היא מהלך שאינו מתקבל על הדעת: "איזו הצדקה יש לכך שמי שתפקידו להפעיל מקוואות טהרה, יהיה אחראי גם על עניינים כמו פקודות מאסר לסרבני גט, במדינה שכל אזרח יהודי בה חייב להינשא על פי הדת?"
"חוששת שכבר אין לי סיכוי לצאת לחופשי"
מי שהשינוי עלול להתברר כגורלי מבחינתה, היא מרשתה של כהנא-דרור - תמר, אישה עגונה בת 45
ממרכז הארץ, המצפה כבר יותר מחמש שנים שבית הדין הרבני יתיר אותה מנישואיה, לאחר שבעלה נפל לתרדמת והרופאים קבעו כי אין סיכוי שיתעורר ממנה.
פסק הלכה תקדימי שניתן לפני כשנה וחצי במקרה דומה, על ידי בית הדין הרבני האזורי בצפת, במסגרת תיק אחר של כהנא-דרור, "שִחרר" אישה שבעלה היה אף הוא ב"קומה" - ונטע בתמר תקווה כי גם היא תזכה לגט המיוחל. כעת היא שוב כמעט מיואשת.
"אני מאוד חוששת שכבר אין סיכוי שאזכה להשתחרר מבעלי ולצאת לחופש", אמרה ל-ynet. "הוא שוכב במצב של מת – אבל אני לא יכולה להמשיך בחיי, כי דיינים מחמירים לא מוכנים להשתמש שוב בהיתר הלכתי שכבר קיים".
"אם הייתי אישה חילונית, אולי הייתי ממשיכה בחיי בלי לחכות לאישור מהרבנים", הוסיפה, "אבל אני מסורתית ולא אוכל לעשות את זה. עכשיו, אחרי שנשיא בית הדין הרב יוסף כבר הצהיר בפומבי שהוא מתנגד לפסיקה שניתנה בצפת, וכשאנשי ש"ס שמזוהים איתו פוליטית ואידיאולוגית שולטים במשרד שאחראי על בתי הדין – איזה דיין יעיז לאמץ אותה? איזה עתיד יהיה לו במערכת?"
גם על כהנא-דרור עצמה עלול המצב החדש להשפיע – כמועמדת לניהול בתי הדין הרבניים. לשם בחירת מנכ"ל דרושה הסכמה בין השר הממונה לנשיא בית הדין הרבני, אך מאחר שהרב יוסף מתנגד למינוי אישה לתפקיד, מועמדותה לא נבחנה עד עתה – ועתירה בנושא תלויה ועומדת בבג"ץ.
"אפילו בתקופת ציפי לבני, שעקרונית תומכת בשילוב נשים, לא היה סיכוי לבחירת אישה", אמרה עו"ד כהנא-דרור. "אז מה יהיה כאשר גם לשר וגם לנשיא יש אותה אג'נדה בנושא?" היא סיכמה: "כאישה הלכתית אני שלמה היום יותר מתמיד עם הקריאה שלא להינשא ברבנות".
"הכל כדי להכשיל, זה לא התאים לנו"
גם החלטת הממשלה לבטל את רפורמת הגיור מותירה אחריה נפגעים. אחת מהם היא מריה וייסמן,
תושבת אשדוד, בת לאב יהודי שביקשה להתגייר על פי ההלכה, ואף החלה בלימוד והכנות לקראת ההתייצבות בפני בית הדין – אך היום גמלה בלבה החלטה לפרוש מהתהליך.
מריה נולדה באוקראינה ורק בשנות ה-20 לחייה גילתה את שורשיה. מאז דבקה בעם היהודי ובציונות, והגיעה לישראל במסגרת "תגלית". כאן הכירה את גיא וייסמן, שעבד בפרוייקט - ועלתה לארץ. לפני שנתיים הם נישאו. כדי להשלים את מסע חייה, וגם למען בתה שנולדה בינתיים, התעניינה מריה בגיור על פי ההלכה.
"סיפרו לנו איך ממש על קו הסיום הדיינים מכשילים על כל מיני שטויות", אמר גיא וייסמן, "כמו המקרה של רקדנית בלט מקצועית שהיא מכירה, שאמרו לה שזה לא צנוע לעסוק בזה - ולכן כדי להפוך ליהודיה היא צריכה להפסיק עם זה. לא עניין אותם כלום – גם כשהיא שאלה ממה תתפרנס.
"שמענו על אנשים נוספים שממש רדפו אותם, חקרו, הגיעו אליהם הביתה – הכל כדי להכשיל. זה לא התאים לנו. אמרנו לעצמנו: כשמריה תגיע לסוף הדרך והדיינים ישמעו שהיא עובדת במתנ"ס, הם עוד יגידו שיש שם בריכה ואנשים עם בגדי ים, ולכן היא לא יכולה להיות יהודיה".
רוצה להתגייר, אבל לא בכל מחיר
לאחר שהממשלה החליטה כי רבני עיר - ובהם כאלה המקלים יותר בהלכה - יוכלו להקים בתי דין משלהם לגיור שיוכר על ידי המדינה, קיבלו מריה וגיא את המלצת עמותת "עתים", והחלו שוב בתהליך. "לא הייתה לנו בעיה עם גיור אורתודוכסי, אלא רק עם זה שהכוח מרוכז בידי החרדים", הסביר וייסמן. "אני לא רואה שיש להם איזשהו רצון לגייר מישהו.
"אני בא ממשפחה שורשית מאוד מאמינה. סבא שלי היה רב וגם לסבתי היה מעמד חשוב בקהילה. היהדות מאוד חשובה לי, ומבחינתי היה ברור שבשביל מריה אצטרך לשנות גם דברים בחיים שלי. אבל אני לא אדם דתי, ולכן לא רציתי, למשל, שהבת שלי תהיה חייבת ללכת לגן דתי או חרדי. לפי מה שהבנתי, רבנים מהציונות הדתית היו מסכימים לזה. ההלכה היא אותה הלכה, אבל הם לא חודרים עמוק כל כך לחיים של המתגיירים.
"הייתה תקווה שמשהו ישתנה, אבל ההחלטה מהיום החזירה אותנו לנקודת ההתחלה. אין טעם אפילו להיכנס לזה. אשתי ואני מאוד חוששים להשקיע שנה ויותר בלימוד והכנה – ושהכל יירד לטימיון. אני מאוד רוצה שניקבר יחד עוד 80 שנה, ושלילדים שלנו לא יהיו משברי זהות – אבל לא בכל מחיר. אולי יום אחד זה עוד ישתנה".
יו"ר עמותת "עתים" המלווה את מריה, הרב ד"ר שאול פרבר, אמר: "אחת הדרכים המשמעותיות שבה הציונות בדורנו מגשימה את עצמה, היא גיור נגיש. אלה שמציבים מכשולים בפני המתגיירים, אינם רק מעוותים את היהדות הדתית, אלא גם הורסים את העתיד של מדינת ישראל כיהודית ודמוקרטית".