החרדים באים לאקדמיה בלי כפייה

שנת לימודים אקדמית נוספת בפתח, ובמוסדות האקדמיים רואים היום יותר סטודנטים חרדים מאשר אי פעם. יש קולות בזירה הציבורית והפוליטית הקוראת לממשלה לעשות יותר כדי להגדיל את המגמה, בהחלט יכולה הממשלה לסייע, אך אסור שתעשה זאת באופן נמהר כמו שדורשים בפופוליזם אי אלו גורמים. בכל הקשור לתהליכים חברתיים מורכבים, על המדינה לנהוג בשמרנות וברגישות, לתמוך באבולוציה ולא לצפות לרבולוציה. ואני רוצה לחלוק מניסיוני ולתת קו מנחה.

עוד דעות ב-ynet:

בהחלט חשוב מה יאמרו הגויים

לכולנו יש מה להפסיד

הצהרת כורש, קריקטורה ופרס מאיראנית

שמיכת הטלאים של ירושלים 

התחזיות הדמוגרפיות ברורות, מדינת הרווחה הישראלית לא תוכל להתקיים לאורך זמן כאשר נטל תשלומי ההעברה הולכים וגדלים, ובד בבד משלמי המסים מתמעטים והולכים. אפשרות אחת היא לקצץ בחדות במדיניות הרווחה, מדיניות שכזו ננקטה על ידי שר האוצר נתניהו בשנת 2003 והצילה את מדינת ישראל מפשיטת רגל. דא עקא, מדיניות זו היא קשה ליישום, ובלא משבר משמעותי ברקע קשה יהיה פוליטית לבצעה. לעומת זאת, אם יתרבו האזרחים העובדים ומשלמי המסים, אפשר יהיה להמשיך לקיים את המנגנון, פשוט כי פחות אנשים יזדקקו לו, וכל עוד אין משבר ברקע לשם על הממשלה לשאוף.

המספרים שאנו רואים היום אמנם מעידים על שינוי מגמה, אך לא על מהפך דרסטי. הרצון לדחוק את הקץ, הביאה אותנו בשנתיים האחרונות לחזות בניסוי מעניין. בתקופת כהונתו של יאיר לפיד כשר אוצר, כאשר גם משרד החינוך היה תחת הנהגת איש יש עתיד, נעשה ניסיון להאיץ את המגמה. למרות הכוונות הטובות והרצון הטוב, הניסוי הוכתר ככישלון.

שינוי מבפנים

החברה החרדית היא שמרנית, וכשיבוא בה השינוי הוא יבוא מתוכה פנימה ולא מתוך אילוץ חיצוני. כאשר מתרגש עליה איום חיצוני, אזי ישנה התקפדות והסתגרות לעומתית כנגדו. זה בדיוק מה שקרה לכל הכוונות הטובות של מפלגת יש עתיד, כאשר חזונה התנפץ על המציאות הפוליטית.

אין צורך "לדחוף" את החרדים לשינוי וליציאה לתעסוקה, רובם מעוניינים בכך מעצמם. לא בהכרח מתוך דאגה לעתיד המדינה, אלא בעיקר מתוך מצוקת פרנסה. אגב, אין זה שונה מכל סטודנט ממוצע במגזר הכללי, אשר גם הוא לומד מקצוע מתוך דאגה לעתידו האישי. בדיוק בהתאם לעקרון היד הנעלמה של אדם סמית, הקובע כי כל פרט פועל למען האינטרס האישי שלו ומתוך מכלול האינטרסים של הפרטים צומחת התועלת הכללית של החברה כולה.

מה שצריכה היום המדינה לעשות זה לסייע בלא לאכוף, פשוט להניח את האפשרות לרכוש השכלה בלא כל "דחיפה" אליה. על המדינה להנגיש את הלימודים האקדמיים לכל אדם חרדי המעוניין בכך. תמיכת המדינה במוסדות אקדמיים שהתנסו בכך וערים לרגישויות ולצרכים, יכולה להגדיל את יכולתם לקלוט סטודנטים נוספים. רבים הם החרדים אשר מחפשים תעסוקה ומעוניינים

 לרכוש מקצוע, ובהיעדר אפשרות נגישה הם פונים למקצועות כפיים שאינם דורשים השכלה, ונאלצים להסתפק בשכר זעום. על המדינה לתמוך בכל מאמץ בכך שכל אדם חרדי המעוניין לעסוק במקצוע לפרנסתו, יוכל להתפתח ולמצות את כישוריו ולרכוש מקצוע מכובד.

נכון להיום, אנו רחוקים מלמצות את הפוטנציאל של החרדים שמעוניינים לעבוד, וזה למרות רצונם המלא בכך. אין צורך "לעודד" אותם, צריך פשוט לאפשר להם זאת כלכלית. בשוק ההיי טק הישראלי חסרים היום אלפי מהנדסים, והשכר המוצע בתחום זה הוא מכובד מאוד. אם תשכיל מדינת ישראל לשלב בין הרצון של החרדים לעבוד, בין הניסיון של המוסדות האקדמיים הייחודיים בהכשרת חרדים ובין הצמא של השוק לאנשי מקצוע, אזי נהיה מהר מאד על דרך המלך אל שינוי תעסוקתי רחב היקף.

הכותב הוא סגן נשיא "המרכז האקדמי לב"