"חוקי הפשע": ג'וני דפ קירח משם, וגם משם
הבמאי סקוט קופר רוצה להיות מרטין סקורסזה, והוא נעזר בג'וני דפ - כשהוא קירח ובעל שיניים מרקיבות - כדי להוביל סיפור שהיה באמת על עבריין קטן שהפך לגנגסטר קטלני בחסות הרשויות. למרות השטיקים של הכוכב ההוליוודי, "חוקי הפשע" לא מצליח להתגבש כמותחן המורכב שהוא שואף להיות
בשיער כסוף משוך לאחור, שיניים רקובות, עיניים שקופות, ומבט מקפיא דם - ג'וני דפ ב"חוקי הפשע" ("Black Mass") נראה כמו השטן בכבודו ובעצמו. כבר נתקלנו בדמויות דוגמתו בסרטי גנגסטרים כ"הבלתי משוחדים" (1987) או "השתולים" (2006) - שם גילם ג'ק ניקולסון גנגסטר בוסטוני שדמותו עוצבה בהשראת זו האמיתית שמגלם דפ בסרט הזה, אך "חוקי הפשע" כושל בניסיון להעניק לה ממשות ומורכבות.
עוד ביקורות במדור הקולנוע של ynet:
דפ (שכבר גילם בהצלחה רבה יותר דמות אמיתית של גנגסטר - ג'ון דילינג'ר, בסרטו של מייקל מאן "אויבי הציבור") כל כך עסוק בלהראות מאיים, עד שלרגע אינך יכול לשכוח שהוא משחק אותה ג'ק ניקולסון. ואילו הבמאי, סקוט קופר (ש-2009 ביים את "לב לא שפוי" שזיכה את ג'ף ברידג'ס באוסקר), כל כך מנסה להיות מרטין סקורסזה עד שסרטו נראה כמו מניירה סגנונית דלה.
כותרתו העברית של "חוקי הפשע", שנקרא במקור "Black Mass", מחמיצה את ההקשר הדמוני שמתייחס לטקסים שהנהיגו שטניסטים בימי הביניים והלעיגו על המיסה הנוצרית-קתולית. הבחירה הטעונה לקרוא לסרט בשם זה נועדה להדגיש את אחד ההיבטים המרכזיים שמופיעים בסרט: טיבה של העסקה שסוגר סוכן FBI עם נציג הרוע עלי אדמות במטרה להפיל משפחת פשע אחרת.
"חוקי הפשע" (המבוסס על ספר שכתבו צמד עיתונאי הבוסטון גלוב, דיק להר וג'רארד או'ניל) מביא את סיפורו של ג'יימס "ווייטי" בולג'ר (דפ), ראש כנופיית הפשע ווינטר היל, שבשנות ה-70 וה-80 היה מלך העולם התחתון של דרום בוסטון. הסרט מתמקד במערכת היחסים שלו עם סוכן הבולשת הפדרלית ג'ון קונולי (ג'ואל אדג'רטון) - חבר ילדות של בולג'ר ושל אחיו שהפך לחבר הסנאט של מסצ'וסטס (בנדיקט קאמברבאץ') - שמציע לו להפוך למודיע במטרה להכריע אויב משותף: משפחת מאפיה איטלקית. בתמורה, יוכל בולג'ר להמשיך ולנהל את עסקי הפשע שלו באין מפריע.
במקביל, עוקב הסרט אחר הנעשה בתוך ביתו של בולג'ר. הקשר שלו עם בת זוגו (דקוטה ג'ונסון) ובנם הצעיר, וכן עם אמו הקשישה שהוא מניח לה לנצח אותו במשחקי קלפים. הסצנות האלה אמורות להנציח את צדו "האנושי" של ווייטי - באחת המוצלחות הוא גוער בבנו לא על שהיכה ילד אחר בבית הספר, אלא משום שלא עשה זאת בנוכחות עדים.
אבל הדמויות הנשיות בסרט, הכוללות גם את אשתו של קונולי(ג'וליאן ניקולסון), שמסויגת מאוד מהקשר שלו עם בולג'ר, מעניינות פחות את קופר. אפילו טרגדיה נוראה שפוקדת את ווייטי חולפת פה מבלי להותיר חותם של ממש (גם אם הסרט רומז שהיתה לה השפעה על יציבותו).
אגב כך, הקשר המפוקפק שמתנהל בינו לבין קונולי אינו זוכה לפיתוח רציני. בסרטי גנגסטרים קלאסיים דוגמת "מלאכים עם פנים מזוהמות" (1938), העימות בין דמויות אלה ייצג את הקונפליקט בין "טוב" ו"רע". אף שדמות הגנגסטר עמדה במרכזם - את דמותו של ווייטי עשוי היה לגלם בעבר ג'יימס קאגני שהיה מזוהה עם תפקידים כאלה, והופעתו שילבה דם רותח וכריזמה משלהבת - נטייתם המוסרית היתה ברורה. בסצנת השיא של "מלאכים" מבקש הכומר (פט או'בריאן) מחבר ילדותו הגנגסטר קאגני לפברק היסטריה לפני הוצאתו להורג על מנת למנוע אידיאליזציה שלו מצד ילדי השכונה.
במיטבם, סרטי גנגסטרים מודרניים דוגמת "היו זמנים באמריקה" ו"החבר'ה הטובים" עוסקים בהיבטיה המוסריים המורכבים של הנאמנות המתקיימת בין חברי ילדות שנמצאים משני צדי החוק. הבעיה היא, ששתי הדמויות הרלוונטיות בהקשר זה, בולג'ר וקונולי, הינן בלתי מעניינות. התסריט מדגיש, מצד אחד, את מופרעותו הרצחנית של בולג'ר - וכמה צפוי שתהיה פה סצינה נוסח "אבל הוא גם עוזר לגברת עם סלים" כדי להמחיש את ההיפך – ואת שחיתותו של קונולי מהצד האחר. אך שניהם נותרים חד-מימדיים, והתפתלויותיו של קונולי בפני הממונים עליו (ביניהם קווין בייקון) נדמות שלא במתכוון קומיות.
בכלל, העיסוק בקשריו של בולג'ר עם ה-FBI (שעמד במרכזו של סרט תיעודי שביים ג'ו ברלינג'ר ב-2014), כמו גם עם צבא השחרור האירי, אינו זוכה בסרט לפיתוח ראוי. דברים דומים אפשר לומר גם על הקשר בינו לבין אחיו הפוליטיקאי, שדמותו פה מבזבזת לגמרי את נוכחותו בסרט של קאמברבאץ'. במילים אחרות, "חוקי הפשע" מספק כרוניקה יבשה של אירועים והתרחשויות שמידת העניין בה הולכת ומצטמצמת ככל שהסרט מתקדם אל סופו הידוע לכל קורא וויקיפדיה.
בסופו של דבר, נדמה "חוקי הפשע" כעוד סרט שנועד לאפשר לדפ לשכלל את הדמויות האקסצנטריות והמעוצבות בהגזמה שמיצה בשיתופי הפעולה שלו עם טים ברטון. או, אם תרצו, להציג גרסה מופרעת וקיצונית באמת של ג'ק ספארו מ"שודדי הקריביים".
להבדיל מסרטי הגנגסטרים של סקורסזה, זה של קופר אינו מאדיר את עולם הפשע, אך גם מתקשה להחליט האם עניינו בהיקסמות מעולם הזה, במשיכה שהדמות השטנית שבמרכזו מעוררת אצל קונולי (משיכה שאינה מוצגת בצורה משכנעת, בעיקר משום שהסרט אינו מנסה לפענח את דמותו של בולג'ר), או בהצבה של איזו מורכבות מוסרית בפני הצופה. זהו מסוג הסרטים שעשייתם מונעת מהצופה מלהשתעמם, אבל אין בהם כל מידה של חידוש או ריגוש.
"חוקי הפשע" (ארצות הברית) - במאי: סקוט קופר, שחקנים ראשיים: ג'וני דפ, ג'ואל אדג'רטון, בדיקט קאמברבאץ', דקוטה ג'ונסון, קווין בייקון, ג'סי פלמונס, פיטר סארסגארד וקורי סטול. אורך הסרט: 122 דקות.
