ועדת השרים לחקיקה היא הכי פחות חשובה

בשנתיים האחרונות מתנהל מאבק ציבורי חשוב להגברת השקיפות בוועדת השרים לענייני חקיקה. מאבק זה, המובל על ידי ארגונים חברתיים וחברי כנסת, נועד להביא למצב שבו דיוני הועדה, הקובעים את עמדת הממשלה כלפי הצעות חוק וגוזרים הלכה למעשה את גורלן, יהיו גלויים לציבור, לרבות האופן שבו הצביעו השרים בעניינן.

עוד בערוץ הדעות:

שירותי הביטחון נגד עמק הסיליקון

ערבית באוטובוס זה הרבה יותר מסתם שלט

מירי רגב צודקת: ענישה קולקטיבית אינה חוקית

לא המחסור בתוכניות מדיניות הוא הבעיה

ברוכים הבאים לפקקי ישראל

אין עוררין על כך שהדרישה לשקף את דיוני הועדה הינה דרישה מוצדקת. זו נגזרת באופן ברור מן המחויבות הדמוקרטית כלפי נבחרי הציבור לעמוד מאחורי החלטותיהם ולממש את שליחותם בשם הבוחר. יתרה מכך, העמדת המידע המלא לטובת הציבור מאפשרת בסיס לקיום שיח ענייני ומקצועי, המבוסס על עמדות, טענות ונתונים, ולא כדיון צר המנוהל כמקח וממכר פוליטי.

אולם דווקא לאור עקרונות חשובים אלה, הדרישה להגברת השקיפות לא הייתה צריכה להתמקד בוועדת השרים לחקיקה, אלא בכל שאר ועדות השרים הפועלות בממשלה. עבור מרבית הציבור, עבודת הממשלה מוכרת כמעט אך ורק דרך ישיבת הממשלה השבועית, זו המתקיימת בימי ראשון וזוכה פעמים רבות לסיקור תקשורתי. אולם לצד ישיבה זו, מקיימת הממשלה באופן תדיר ישיבות של ועדות שרים בנושאים שונים, המהוות כלי מרכזי בעבודתה. בין ועדות אלה ניתן למנות ועדות מרכזיות ביותר, בהן הקבינט הכלכלי-חברתי, קבינט הדיור, ועדת השרים לענייני הפרטה, לפיתוח הנגב והגליל, לקידום המגזר הערבי ועוד ועוד.

רוב ההחלטות - בוועדות השרים

בשנים האחרונות, תופסות ועדות השרים נפח הולך וגדל מעבודת הממשלה. ממחקר שנערך לאחרונה במרכז להעצמת האזרח עולה כי בכל הממשלות האחרונות פעלו בין 30 ל-50 (!) ועדות שרים, ושיעור ההחלטות שוועדות אלו קיבלו מסך החלטות הממשלה עלה בהדרגה, עד לכדי 54% מסך ההחלטות בממשלה הקודמת.

חשוב להדגיש כי החלטות ועדות השרים השונות הינן החלטות ממשלה לכל דבר ועניין, ועם קבלתן הן מחייבות את הרשות המבצעת להוציא החלטות אלה אל הפועל. החלטות אלה מתקבלות בנושאים מרכזיים ומהותיים המשפיעים על האזרח, וחלקן הגדול מתניע ומקדם פעילות רחבה מצד הממשלה, לרבות תקציבים, רגולציה, עבודת מטה וכוח אדם.

ועדות השרים המקבלות את ההחלטות הללו חשובות לעין ערוך יותר מועדת השרים לענייני חקיקה. בעוד שהחלטות וועדת השרים לחקיקה מוגבלת אך ורק לשאלת תמיכתה או אי תמיכתה של הממשלה בהצעות חוק, מייצרות ועדות השרים האחרות תהליכים כלכליים, תקציביים ומנהליים בעלי משמעות מקיפה הרבה יותר. יתרה מכך, בעוד שהחלטות ועדת שרים לחקיקה

 מתגלגלות בהמשך לכנסת, להצבעות וליחסי הקואליציה-אופוזיציה ובכך מקבלות במה מחודשת להתייחסות ציבורית ותקשורתית, ועדות השרים האחרות ממשיכות להתנהל בתוך המסגרת הממשלתית, השקופה הרבה פחות מזו הפרלמנטרית.

אין בדברים אלו בכדי להוריד מחשיבותו של המאבק להשקפתה של ועדת השרים לחקיקה. אולם יש בהם בכדי לטעון כי את המאמץ להנגשתה לציבור יש להמיר בדרישה מקיפה יותר, החלה על כלל ועדות השרים ועבודתן. ובראייה רחבה יותר, יש ללמוד מעיסוק היתר בועדת השרים לענייני חקיקה, כי המיקוד הציבורי והתקשורתי בגזרת הכנסת ותהליכי החקיקה איננו מספיק. את המאמץ האזרחי יש להפנות במקביל וביתר שאת לגזרת הממשלה, שהיא היצרנית המרכזית והעיקרית של החלטות בעלות חשיבות לאזרח, והיא גם זו הנתונה תחת פיקוח חלקי ביותר.

תומר לוטן, מנכ"ל המרכז להעצמת האזרח