האבולוציה של הגיבורים: וונדר-וומן
היא נולדה במוחו של מדען יצירתי, ממפתחי מכשיר הפוליגרף. היא עוצבה בהשראת עוזרת המחקר שלו, ובראשית דרכה נלחמה בנאצים. 75 שנים מאז שצוירה לראשונה במגזין קומיקס, וונדר וומן רלוונטית מתמיד וחוזרת למסך בעזרתה של גל גדות. דרכה והשפעתה של האמזונה הכי מפורסמת - מהדף ועד לטלוויזיה והקולנוע
אנג'לינה ג'ולי, סנדרה בולוק, קת'רין זיטה-ג'ונס ויפהפיות הוליוודיות נוספות ניסו להביא לחיים את וונדר-וומן על מסך הקולנוע. ניסו וכשלו. מאז לינדה קרטר הבלתי נשכחת מסדרת הטלוויזיה המצליחה משנות ה-70, לא נמצאה השחקנית שתתאים למידותיה של חליפת האמזונה ההדוקה של גיבורת העל האולטימטיבית - עד היום: גל גדות הישראלית קיבלה הזדמנות לגלם את דמותה והיא לקחה אותו בשתי ידיים ולאסו עם הופעה ב"באטמן נגד סופרמן: שחר הצדק", ובקרוב גם בסרט משלה. אז מי היא וונדר-וומן? מה עומד מאחוריה בחוברות הקומיקס ובטלוויזיה ומה מלפניה בבתי הקולנוע?
היסטוריה על הנייר
וונדר-וומן היא גיבורת העל האולטימטיבית, אולם מאחוריה עומד גבר, שסיפורו מעניין אף יותר מהדמות שהגה. הוא לא היה אמן קומיקס, אלא מדען ופסיכולוג בשם וויליאם מולטון מרסטון. עוד לפני שברא את גיבורת העל שלו על הדף, המציא בתחילת שנות ה-20 מכשיר למדידת לחץ דם שפותח בהמשך כפוליגרף.
עשרים שנה לאחר מכן, הביא לעולם את וונדר-וומן, וצייד אותה בלאסו הזהב - כלי אשר מאפשר לה לשלוט בתודעת אלו שלכדה בעזרתו, ולסחוט מהם את האמת כולה. על פי רכילאי התקופה האמת כולה היא שמרסטון היה חובב סאדו-מאזו, שחבלים וכבלים היו חלק מהפנטזיות המיניות שלו.
בכתביו, סיפר מרסטון כי המכשיר שהמציא נוצר בהשראת אשתו אליזבת', שכנראה כבלה אותו בברית הנישואין. עם זאת, ככל שמדובר בוונדר-וומן, ההשראה הגיעה בעיקר מאשה אחרת - אוליב ביירן שמה, עוזרת המחקר שלו, שהצטרפה לתא המשפחתי הפוליגמי (השלושה חלקו ארבעה ילדים). "My Wonder Woman" - כך נהג מרסטון לכנות את ביירן, שצמידיה היו המקור העיצובי לצמידי המגן של הדמות הפיקטיבית, וכך גם רוחה המשוחררת כפי שצצה ב-DISC - עוד מכשיר שעיצב המדען הפעלתן, ושנועד להעריך אישיות על פי ארבעה פרמטרים: דומיננטיות, נמרצות, התמסרות, צייתנות.
בגיל 48, מרסטון היה עוף מוזר ומבוגר, ובניגוד לרוב יוצרי הקומיקס היהודים באותה תקופה, לא כשר. חברו מקס גיינס תיווך בינו לבין DC קומיקס, וכך הופיעה לה וונדר-וומן לראשונה באחד מסיפורי החוברת "All Star Comics #8" שיצאה בדצמבר 1941. כרגיל באותם ימים, גם פה נקשרה העלילה למלחמת העולם השנייה וליוותה אחר טייס קרב אמריקני בשם סטיב טרבור. במהלך משימה נגד הנאצים, מטוסו הופל באי מסתורי שמאוכלס על ידי שבט אמזונות עוצמתיות וטובות מראה.
וונדר-וומן היא הנסיכה דיאנה. לא, היא לא קשורה למלכת אנגליה אליזבת' (בעקיפין אולי לאליזבת' מרסטון), אלא למלכת האמזונות היפוליטה. היא נרגשת מהופעתו הפתאומית של גבר במקום, מתאהבת בו ויוצאת בעקבותיו לארצות הברית כדי לסייע לו במלחמתו בנאצים. החוברת "Wonder Woman #1" שיצאה ביוני 1942 והוקדשה כולה לוונדר-וומן, גוללה שוב את קורותיהן של האמזונות, מלחמתן בגברים, סיפור אהבתם של דיאנה וסטיב, ומאבקם המשותף במרגלים נאצים.
ההצלחה לה זכתה וונדר-וומן - בין קוראי הקומיקס השגרתיים, ולשם שינוי גם בין הקוראות - הפכה אותה לנדבך חדש ביקום של DC קומיקס. הפופולאריות שלה המשיכה לגאות גם אחרי מותו של מרסטון ב-1947. רוברט קניגר המשיך את המורשת שלה, והרשה לעצמו לשנות מעט את הביוגרפיה שלה. הוא חזר אל המיתולוגיה היוונית ועיצב אותה כשילוב מנצח של אלי האולימפוס: יפה כמו אפרודיטה, חכמה כאתנה, חזקה כהרקולס וזריזה כהרמס.
כמובן גם פה היא זנחה את כל יתרונות העולם הישן לטובת אהבתה לטרבור, ולעתיד שמציאה לה ארץ ההזדמנויות הבלתי נגמרות: אמריקה.
אז מי היא וונדר-וומן
לכאורה יש סתירה מובנית בדמותה של וונדר-וומן. גיבורת העל היא סמל לשחרור הנשי, אולם היא עוצבה על ידי גבר. היא אתלטית, מהירה, חזקה, ופיזית, אולם גופה המחוטב, ובגדיה שחושפים אותו, עוצבו בהתאם לפנטזיות של הקוראים הזכרים דווקא. היא ניכנה באינטליגנציה רגשית מפותחת, אך יצר ההרפתקנות והתשוקה לעזוב את ביתה המגונן מתעורר רק כשהיא מתאהבת בטרבור. ובכל זאת, אין ספק כי מדובר במהלך חדשני שלכל הפחות מעניק ערך לרגישות נשית כמקור כוח.
"וונדר-וומן היא תעמולה פסיכולוגית לסוג חדש של אישה שאמורה, אני מאמין, לשלוט בעולם", כתב מרסטון, ופירט את התכונות הרצויות לסמל הנשי שעיצב. "נערות לא רוצות להיות רכות, וכנועות, ושלוות כמו נשים טובות. התכונות הנשיות החזקות הפכו למבוזות בגלל החולשות שלהן. התרופה הברורה היא ליצור דמות נשית עם כל העוצמה של סופרמן בנוסף לקסם של אישה יפה וטובה". גל גדות תנסה להוכיח שהיא יודעת להיות כזו - שילוב של שני העולמות. בעבר הודתה שגודל המעמד קצת הלחיץ כי מדובר באיקונה פמיניסטית פורצת דרך.
סופר-מארקט של סופר-הירוז - האבולוציה של הגיבורים ב-ynet:
ואכן, וונדר-וומן היא דמות מורכבת שאמורה להיות מושא החלומות הרטובים של הגברים, ובמושגים שקדמו לפמיניזם הרדיקלי - גם של הנשים. היא נעימה למראה, אך כואבת למגע. היא חטובה ומלאה במקומות הנכונים, והיא מספיק בטוחה בעצמה ולא חוששת לגלות טפח או טפחיים מבעד למחשופיה הנדיבים. היא פתיינית, אבל גברים שמזילים ריר בנוכחותה עדיף שישמרו את ידם לעצמם. אם ישלחו אותה לעברה, היא עשויה לשוב לרשותם כשהיא מרוסקת. אוי, לו רק היו בינינו יותר נשים כאלה - התוקפים והמטרידים למיניהם היו ממלאים את בתי החולים, ולא את בתי המשפט.
את ההכשרה שלה כלוחמת, דיאנה עברה במסגרת שבט האמזונות בו גדלה בחסות אמה המלכה. על פי המיתולוגיה היוונית האמזונות היו נשים קשוחות ונוקשות, שגוננו אחת על רעותה בכוחות עצמן. הכוחות הללו אדירים, הם אמנם מולדים, אך מטופחים מילדות בשגרה של אימונים ספרטניים. כך גדלה גיבורת העל שלנו להיות מכונת מלחמה אתלטים וחזקה. והיא משודרת עם האקססוריז שלרשותה - כלי משחית שבאים מן העולם הישן: כתר שמשמש כבומרנג, לאסו האמת שהוא כבל שמשמש כפוליגרף, וצמידי מתכת שהם אביזר אופנתי מסורתי לאמזונות שגם בולמים קליעים.
עם הכלים הללו היא מצוידת היטב להתמודד עם כל איום, אבל כשהיא נוטשת בעקבות אהבתה לטרבור את האי הבודד תמיסקירה, הרחם המגונן של האמזונות שעטפו את חייה הצעירים - עומד בפניה משבר זהות. העולם החדש שלה הוא סביבת העבודה של גדות ב"באטמן נגד סופרמן", בה ניצבים בקדמת הבמה באטמן וסופרמן, ולקס לות'ור וגם אקוומן והפלאש וגנרל זוד ועוד ברנשים מסוכנים ורבי עוצמה. גירל פאוור? יש פה רק נשים תככניות וערמומיות.
מי נגד מי?
שורשיה של וונדר-וומן באי תמיסקירה. כמו הפמיניסטיות הרדיקליות של ימינו, גם האמזונות חשדו בהתמסרותה לחייל האמריקני סטיב טרבור, ונטישתה בעקבותיו התקבלה כבגידה. אמה המלכה היפוליטה אף נקטה באמצעים אקטיבים לא קונבנציונלים מהסוג של ציפורה אהרון כדי להשיבה לחיקה - ללא הצלחה.
את הגברים סביבה היא מכניעה ללא בעיה והאתגרים הגדולים יותר מציבות בפניה נשים כמו ורוניקה קייל וקאטוומן. כשהיא מופיעה כחלק מליגת הצדק - היא נאבקת כתף אל כתף עם באטמן, סופרמן והאחרים מול כל נבל שלא יהיה - גבר או אישה, הג'וקר או הרלי קווין.
מהדף למסך
רק עכשיו - 75 אחרי שבאה לעולם מעל דפי הקומיקס - מגיעה וונדר-וומן למסך הקולנוע. גל גדות מתכבדת בחניכתה על המסך הגדול, וזה הישג נאה לשחקנית הישראלית שהצליחה איפה שאנג'לינה ג'ולי, ביונסה, אליזה דושקו, לוסי לואלס, מייגן פוקס, קת'רין זיטה-ג'ונס ואחרות שהוזכרו במועמדות פוטנציאליות לגלם את וונדר-וומן בהפקות שונות שלא צלחו. סנדרה בולוק היתה הקרובה מכולם כשלוהקה רשמית בסוף שנות ה-90 להפקה שיזם ג'ואל סילבר בגיבוי האחים וורנר. אולם זו נתקלה בקשיים ונגנזה.
סילבר עשה ניסיון נוסף להפיח חיים בפרויקט ב-2005 והפקיד אותו בידי הבמאי והתסריטאי הנערץ ג'וס ווידון, שהיה נלהב מאוד מהאפשרות להביא את וונדר-וומן למסך כשהפעם מורנה בקארין, כריזמה קרפנטר ופריאנקה צ'ופרה ההודית הוזכרו כמועמדות לתפקיד. ההתבחבשות של ווידן עם התסריט ארכה שנתיים, והוא לא הצליח להשלימו - מה שהביא לבסוף לנטישתו, ובהמשך לעריקתו לצד של מארוול ו"הנוקמים".
גם ג'ורג' מילר ניסה לעשות משהו ב-2007 כחלק מפרויקט "ליגת הצדק" שביקש להשיק. הבמאי האוסטרלי, שהוכיח רגישות לנשים כוחניות ב"מקס הזועם: כביש זעם", ליהק את הדוגמנית החביבה עליו מייגן גייל לתפקיד וונדר-וומן. אבל גם הניסיון הזה כשל. זה היה עשוי להיות סוף - זמני לפחות - של וונדר-וומן הקולנועית.
מה שהשיב את גיבורת העל לחיים הן המגמות במפת הקולנוע האמריקנית בה הסתמנה גאות של סרטי סופר-הירוז. כשהם נישאים על הצלחת טרילוגיית "האביר האפל" של כריסטופר נולאן ו"איש הפלדה" של זאק סניידר, החליטו הוורנרים להחזיר מלחמה במארוול המשגשגים, ולהשתמש בנכסי DC קומיקס שבבעלותם כדי להקים נבחרת גיבורי על משלהם שתתייצב מול "הנוקמים" וספיחיהם. קדימון ראשון הגיע בהופעת אורח של בובת הלגו של וונדר-וומן בקולה של קובי סמולדרס בלהיט האנימציה "לגו - הסרט" מה-2014.
בהמשך כונסו יחדיו סופרמן ובאטמן לסרט אחד בהובלת סניידר - "באטמן נגד סופרמן: שחר הצדק". אקוומן, הפלאש, סייבורג יצטרפו אליהם, וכך גם וונדר-וומן. ב-2017 יתאחדו כולם לסרט הראשון של "ליגת הצדק" - חלום רטוב שיתגשם.
בדרך ליעד, שאמור לבסס את העולם של DC קומיקס כיקום אלטרנטיבי לזה של מארוול, תיזכה וונדר-וומן לסרט משלה. גדות שמגיחה לתפקיד קטן אך קולע בין הנרי קאביל לבן אפלק, תוביל בעצמה את ההפקה.
עלילת "וונדר וומן", שמתרחשת בימי מלחמת העולם הראשונה, תלווה את הגיבורה בנדודיה מאי האמזונות לארצות הברית בעקבות אהוב לבה סטיב טרבור, שיגלם כריס פיין. גם רובין רייט, דיוויד ת'יוליס, דני יוסטון וקוני נילסון לוהקו להפקה שעמדה לרגע בסימן שאלה, אחרי שהבמאית מישל מקלארן פרשה מהפרויקט. למזלם של המפיקים פאטי ג'נקינס הצטרפה במקומה, ואפשר היה להתחיל בצילומים.
בעוד שהדרך למסך הקולנוע התארכה והתפתלה והתגלתה כרצופה מהמורות, על המסך הקטן זכתה וונדר-וומן לנוכחות ראויה במיוחד בשנות ה-70. הניסיון הראשון להביא את הגיבורה לטלוויזיה נעשה ב-1967 בהשראת הצלחת הסדרה "באטמן" שהפיק וויליאם דוזייר. הוא היה זה שיזם את "מי מפחד מדיאנה פרינס?" ("Who's Afraid of Diana Prince?" - סדרה בה חלקו את הדמות הראשית שתי שחקניות: אלי ווד ווקר הופיעה כדיאנה פרינס הגיקית, בעוד שהדוגמנית לינדה האריסון צצה כוונדר-וומן הסקסית. לרוע המזל, הפיילוט לא הרשים וההפקה נפלה.
מי שרצו את וונדר-וומן על המסך הקטן קיבלו אותה כדמותה המאויירת שצצה מדי פעם בסדרות אנימציה כמו "The Brady Kids" ו"Super Friends" בשנות ה-70. המבוגרים שחיפשו אישה שלמה יותר ובלייב-אקשן זכו לראות אותה שוב ב-1974 בסרט הטלוויזיה "וונדר-וומן" בכיכובה של קת'י לי קרוסבי הבלונדינית, שעוטה על עצמה מעין טריינינג בכחול-אדום כשהיא יוצאת לרחובות להילחם בפושעים.
אבל כל אלה היו רק קדימונים לדבר האמיתי - סדרת הטלוויזיה המצליחה "וונדר-וומן" שעלתה לאקרנים בארצות הברית ב-1975 ורצה במשך ארבע עונות בכיכובה של לינדה קרטר. השחקנית השופעת הפכה להיות הגילום האנושי האולטימטיבי של וונדר-וומן. הטענות לגבי מבנה גופה של גדות והתאמתה לתפקיד, באות מתוך השוואה לקרטר - לא לדמות האיקונית עצמה.
המחשוף הנדיב של קרטר היפהפיה ומלאת הכריזמה המינית באה בקונטרסט ברור לחליפה הצבאית שלבשה כדיאנה פרינס. הסיבוב הבלתי נשכח שלה סביב עצמה, בדרך להחלפת הגרדרובה הפך לטקס טלוויזיוני של ממש. הצלחתה האדירה של הסדרה נישאה על כתפיה הענוגות והחשופות, לא על העלילה או תנאי ההפקה. עובדה - כשוורנר ברוס ניסו לשחזר את הסדרה חדשה בכיכובה של אדריאן פאליצקי, היא נגנזה עוד לפני שידורה ב-2011.
כמובן שמתחת לפני השטח, והבגדים, אומצה וונדר-וומן על ידי תעשיית הפורנו וכך הושקה הפרודיה "Wonder Woman XXX" בכיכובה של קריסטל קיין כגיבורת העל - שכמו אצל סניידר - מוצאת עצמה בין באטמן לסופרמן. גם כוכבת הפורנו טיילור ויקסן, הדוגמנית דניס מילאני ואחרות גילמו את מי הפרסונה הפמיניסטית בעולם הצללים של הפורנו.
דבר המומחה: ד"ר קורד סקוט
"וונדר-וומן נחשבת לאחת מגיבורות העל הראשונות והראשונה להחזיק בכותר משלה שמחזיק עד היום. בעוד שהכוחות והמקורות של וונדר-וומן עמדו בספק - למשל, לאסו האמת שלה הוזכר לא פעם כביטוי לחיבת היוצר מרסטון לסאדו-מאזו - העוצמות שלה היו היסודות של דמויות נשיות אחרות.
וונדר-וומן היתה בת לשבט דמוי אמזונות, שהיו לוחמות נועזות. כשהיא הוצגה לראשונה לקהל ב-1943, היא התאימה לזן של גיבורי העל שנאבקו נגד אויבי ארצות הברית וכן הנאצים שחדרו לשטחה של המדינה. בשבעים השנה האחרונות, היא הפכה מאישה בעלת תכונות פשוטות וענוגות לדמות שופעת בהרבה שהיא גם סמל לשחרור הנשים. הדמות שלה עוצבה מחדש כדי להתאים לצרכים של התנועה הפמיניסטית בשנות ה-70. זה השתלב היטב בסדרת הטלוויזיה בכיכובה של לינדה קרטר.
וונדר-וומן היא עדיין אחת הדמויות הכי מוכרות של DC קומיקס ואחת הדמויות הנשיות הבודדות ששרדה לאורך השנים. במונחים של תרבות הפופולרית, היא מכילה את האיכויות של שני המינים, ומורה על דרך עבור נשים להיות קשוחות מבחינה פיזית".
