תופעה: הדוסים שמנערים את להיטי המחתרות

הבית שלהם, בשדות בית לחם

צחי (35) תושב תקוע שבמזרח גוש עציון, מוזיקאי ויוצר, העמל בימים אלה על אלבום הבכורה שלו. את "שרים מדרשיר" הוא מנחה, שר, וגם מנגן בגיטרה לצד נעם גולדשטיין (34) נגן כלי נשיפה, בוגר האקדמיה למוזיקה, ויוני שרון (29), אמן כלי הקשה המנגן באופן קבוע עם דוד ד'אור, ובהרכבים "ניגון ירושלמי" ו"הלב והמעיין". מפתיע לגלות כי שניים מחברי ההרכב מנהלים חיים כפולים לצד העיסוק המוסיקלי: צחי הוא דוקטורנט לקולנוע באוניברסיטת תל אביב, וגולדשטיין בעל תואר שני בפסיכולוגיה.

(צילום: חי אפיק)

באווירת חג הקציר משיקים חברי אנסמבל "שיר אדמה" קליפ חדש (כאן בכורה), המתרחש בשדות בית לחם, גרסת כיסוי לשירה של נעמי שמר "לילה לבן בשדות בית לחם", אלא שלצחי פרשנות משלו על השיר: "הקליפ צולם באזור הבית שלנו, שדות בית לחם - במזרח גוש עציון. כשאנחנו שרים על 'שדות בית לחם', זה ממש הבית בשבילנו, היישובים תקוע וכפר אלדד.

"בקליפ ניסינו לשרטט מסע מהעיר הגדולה והסואנת, אל המקום שבו אנחנו חיים, אל החיבור שלנו לאדמה הזו. זה מסע ארוך, ויש לו הרבה משמעויות. נדמה לי שנעמי שמר, שהשם שלה מהדהד את נעמי ממגילת רות, כותבת מנקודת מבטה של נעמי הקדומה. היא הרי חוזרת מהשהות הממושכת במואב, ומחפשת את הבית שאבד לה בשדות בית לחם. אבל כבר אין לה בית, ונשות בית לחם מתנכרות אליה – 'הזאת נעמי?' היא מאבדת את שמה, ואומרת להן: 'קראנה לי מרה'. הכותרת החזקה שנעמי שמר נותנת לרגע הזה של השיבה והאובדן, היא 'אין לי שם ואין לי בית'. מכאן הגיע החיפוש שלנו בקליפ אחרי בית, שלבסוף נמצא בשדות בית לחם".

שירים וקרבות

עבודת הדוקטורט שעליה עמל צחי עוסקת במלחמות ישראל, כפי שהן באות לידי ביטוי ביצירה הקולנועית

הישראלית. כשהוא נשאל איך אדם שמתעסק ברצינות בקולנוע הישראלי, מתחבר לשירי ארץ ישראל של פעם, הוא משיב מבלי לחשוב פעמיים: "דווקא יש קשר הדוק בין השירים - לקולנוע. במחקר שלי אני בוחן כיצד ההיסטוריה הישראלית מקופלת בקולנוע, איך יוצרי הקולנוע בוחרים לזכור את הסיפורים של הארץ הזו, איך הם מעניקים להם ביטוי ויזואלי ורגשי.

"בדומה, גם שירי ארץ ישראל הם כמו קפסולת זמן, שאוגרת לתוכה תחושות, זיכרונות, והלכי רוח, בצורה מדויקת. בשונה מספר היסטוריה שמספק אינפורמציה, השיר מכניס אותנו לתחושה של אותו זמן ולרגש הקולקטיבי".

את קפסולת הזמן הזו, מחזקים חברי ההרכב בקאברים שהם יוצרים לשירים מהזמר העברי המוקדם. "זאת ממש הצלת נפשות", מחייך צחי, "הנפש הלאומית שלנו, אני מתכוון".

"שרים את הזיכרון ההיסטורי שלנו"

הצלת הנפשות הזו, אם שאלתם, באה לידי ביטוי באלבום שעליו עובדים חברי ההרכב בימים אלה, הכולל עיבודים והפקה מחודשת של שירי המחתרות: פלמ"ח, אצ"ל ולח"י. סינגל ראשון מתוכו, המנון הלח"י, בעיבוד מפתיע במיוחד, כבר שוחרר החודש לרדיו.

(צילום: חי אפיק)

"אנחנו בשנה ה-70 לתנועת המרי העברי, שאיחדה תחתיה למשך כשנתיים את שלוש המחתרות.

היחסים ביניהן לא היו פשוטים, כידוע, אבל הן הצליחו לפעול יחד. היום, בעידן מלחמות הפייסבוק בין ימין ושמאל, נדמה לנו שהגיע הזמן לאחד גם את המוזיקה שלהן, כתזכורת לאפשרות שלנו לפעול יחד".

ההרכב הוציא לפני כשנה אלבום ראשון בשם "שרים מדרשיר", ובו קאברים לשירי ארץ ישראל מוכרים כמו "שי" של רחל ו"רואים רחוק רואים שקוף" של יענקל'ה רוטבליט, בעיבודים אקוסטיים.

מה שירי ארץ ישראל וערבי השירה בציבור אומרים עלינו כעם?

"נדמה לי שאנחנו נעזרים בשירים - כמו גם בספרות, בקולנוע ובתיאטרון - כדי לחיות. חיים קולקטיביים מלאים דורשים זיכרון היסטורי ומשמעות לצד אסתטיקה, והשירים בהחלט ממלאים את הפונקציות הללו. ערבי השירה הישראליים, אגב, הם תופעה תרבותית ייחודית. הזמר העממי שלנו מבוסס על שירים חדשים, באופן יחסי, הכתובים בשפה גבוהה, כמו לדוגמה שירי רחל, לאה גולדברג, נתן אלתרמן, כך שהפואטיקה שלהם ברמה גבוהה.

"כשאתה קורא את ספרות הפלמ"ח, לדוגמה, אתה רואה שכבר אז אנשים שאבו חוסן ומשמעות משירי ארץ ישראל. לא כשירים שמעבירים את הזמן מסביב למדורה, אלא כשירים שמגבשים זהות, שמעניקים תקווה".

פרשת "לך לך" ושאול טשרניחובסקי

את המופע "שרים מדרשיר" שאבו חברי ההרכב דווקא מ...חנן פורת ז"ל. בכל שבוע יצר הרב חנן פורת,

בעלון פרשת השבוע שלו "מעט מן האור", חיבור בין הפרשה לבין שיר עברי. צחי מכנה את זה "קריאת התורה במבט ישראלי, ושירה ישראלית במבט יהודי".

"את השיר 'אומרים ישנה ארץ' - שיר געגועים לארץ ישראל שחיבר שאול טשרניחובסקי ב-1923 - חיבר פורת לציווי הקדום לאברהם אבינו, 'לך לך'. לשיר יש כידוע שתי גרסאות מוכרות, עם שני סיומים שונים. זו שהלחינה נעמי שמר היא אופטימית, ובסיומה יש דגש על המילים 'כל ישראל קדושים - אתה המכבי'. לעומת זאת, הגרסה שהלחין שלמה ארצי משדרת פסימיות, ומסתיימת במילים 'אותה ארץ שמש – אותה לא מצאנו'.

"אני חושב שלשתי הגרסאות יש מקום בתוכנו – לפעמים אנחנו מרגישים שמצאנו את הארץ המובטחת, ולפעמים נדמה שהיא רחוקה ושלעולם לא נגיע אליה. חנן פורת הסביר שהניסיון הקשה של אברהם המופיע בפרשת לך-לך, הוא לא הציווי על ההליכה לארץ ישראל, אלא על ההליכה התמידית בעקבות הקול, כפי שמבטא זאת טשרניחובסקי בשיר - גם כשהגעת לארץ ישראל, עדיין אתה באמצע המסע. במופע שלנו אנחנו משלבים את התכנים האלו עם ביצועים של השירים עצמם. זה מאוד חזק, אנשים מתרגשים".

העובדה שהחבר'ה צעירים והשירים קצת פחות, לא פוגעת במה שמכנה צחי: חשמל לצד רוח. "אל תשכח שאנחנו לא מוציאים את השירים מקופסאות שימורים", הוא אומר, "אלא מעבדים אותם ונותנים להם סאונד ואנרגיה מדהימים".

"הצעירים הדתיים יודעים לדקלם שירה גבוהה"

הלקוחות של חנות הממתקים הארץ-ישראלית הזו הם, ברובם, דתיים. אבל צחי מעיד כי גם קהלים

חילונים פתוחים לז'אנר המתחדש, והראיה – הופעות שערכו במושבים ובקיבוצים "שהשירים האלה חקוקים בדי-אן-איי שלהם", כדבריו. "מה שאנחנו מביאים הוא החיבור בין ישראליות ליהדות, שנוגע בכולם".

"אם כבר מדברים על ציבור דתי-לאומי, ברבות מההופעות אנחנו מופתעים לגלות שגם בני נוער זוכרים את מילות השירים בלי מצגת. זו תופעה מדהימה שצעירים מדקלמים בעל-פה שירה גבוהה כמו 'מסביב למדורה' או 'ליל חנייה'.

"אני מניח שהסיבה לכך היא שיש המון הזדהות בציבור הדתי-לאומי עם ההתיישבות העובדת, עם תקופת המחתרות, ועם המאבק על ארץ ישראל. מה גם שביהודה ושומרון ויישובי הספר של ישראל, המון דברים מהתקופה ההיא עדיין קיימים. בתקופות לא פשוטות, שלצערנו לא נדירות באזור, נדמה לי שהשירים גם מאפשרים התמודדות עם קושי וכאב. לפעמים אני חושב שיש להם ערך רפואי קולקטיבי".