הצד האפל של חנוכה: סיפורה של הממלכה האחרונה
חנוכה היה מועד קטן שצוין בסמליות, והמכבים השאירו אחריהם שושלת בעייתית שנלחמה בכל מי שלא חשב כמותם: סיפור חנוכה ממש לא מסתיים בטיהור בית המקדש והניצחון על היוונים, וחוקרים מספרים על שלשלת מלוכה שמשתלטת על הכהונה, מלחמות אחים, ומסעות הרג של מתנגדים
סיפור חנוכה המוכר והידוע מסתיים ב"טיהור המקדש" – אך מאותו רגע מכונן, ההמשך הרבה פחות חגיגי: שלשלת מלוכה שמשתלטת על הכהונה, מלחמות אחים, ומסעות הרג של מתנגדים. אין-ספור סכסוכים פנימיים של "הימים ההם", שמזכירים לנו לגמרי את "הזמן הזה".
<<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
זהו ההמשך הפחות מוכר של סיפור החנוכה וסיפורה של הממלכה היהודית האחרונה בהחלט, כפי שמתארים ל-ynet פרופ' ורד נעם וד"ר גיא שטיבל, בעקבות הסדרה "והארץ הייתה תוהו ובוהו", שתשודר הערב (א') בערוץ הראשון.
פרק א': מדיחים כהן גדול
אומרים שההיסטוריה נכתבת על ידי המנצחים, ואת זה מבקשים חוקרים להזכיר לכל מי שלומד את סיפור החנוכה. את 126 שנות קיומה (לפי יוספוס פלביוס) של ממלכת חשמונאי, מייחס ד"ר שטיבל - ארכיאולוג מאוניברסיטת תל אביב - פחות לניסים ולנפלאות, ויותר לחלון הזדמנויות היסטורי שנפער במאבק בין מלכים, עם שקיעתה של האימפריה ההלניסטית ועלייתה של זו הרומית.
קראו עוד בערוץ היהדות :
- יינגעל-בעלז: איך שרים מזמורי חג מולד ביידיש
- משפחת פרס בחנוכה האחרון של אובמה
- המדריך לשיחה עם נאנסת/
רוחמה וייס
אך רגע אחרי טיהור המקדש מהיוונים - הנקודה שבה נעצר סיפור החנוכה בגן - מתחיל סיפור אחר לגמרי. סיפור על יריבות בין אחים, והשתלטות על מוקד הכוח המרכזי ביהודה באותם הימים – המקדש.
"הם לא רק לקחו לעצמם את הכהונה הגדולה, אלא הוסיפו בעיניי לא מעטים מהעם, חטא על פשע, ולקחו לעצמם את התואר מלך", מתאר ד"ר שטיבל. "על הצד הזנוח של שכבת הכהונה שהודחה, אנחנו יכולים ללמוד בדורות האחרונים ממגילות קומראן, עם השלמת פרסומם של הטקסטים. אחת ההנחות המחקריות היא שאנשי כת מדבר יהודה, או האיסיים, היו למעשה צאצאי אותה קבוצה מודחת".
"זו קהילה קטנה ומאוד אליטיסטית", ד"ר שטיבל מוסיף. "הם באמת עשו 'והגית בו יומם ולילה' באמצעות משמרות לימוד. הם תיעבו את החשמונאים שגנבו להם את הכהונה, הדיחו אותם מהמקדש - ולשיטתם טמאו אותו במנהגיהם. מבחינתם, כל מי שהוא לא 'בן אור' - כלומר, הם - הוא בן חושך.
"הפרושים שמהם התפתחה בהמשך היהדות החז"לית המוכרת לכולנו, והחשמונאים ומקורביהם הצדוקים - היו בצד הרע של המשוואה. יש מי שיקרא לזה 'סינדרום מצדה'; התחושה שהעולם כולו נגדנו, וכל מי שלא אתנו הוא האויב. הם ממש מתכוננים למלחמה בכל מי שהוא לא הם: יוונים ויהודים גם יחד. בעקבות ההדרה מהמקדש בירושלים, מפתחים האיסיים, כת 'בני האור', אלטרנטיבה נפלאה למקדש - 'ירושלים של מעלה' ומקדש שמימי שהתבסס על חזון יחזקאל".
שנה בת 364 ימים
מאבק נוסף שהחל באותה התקופה והמשיך אחריה היה המאבק על הזמן ועל לוח השנה "הנכון": "מניין השטרות' (שיטה למניית שנים בלוח העברי) שמתפתח בימיו של יוחנן הורקנוס, בנו של שמעון, הוא בעצם הלניסטי. אנחנו יודעים שאצל אנשי קומראן, וככל הנראה גם בתקופת המקרא, השמש הייתה במוקד. האיסיים בירכו למשל את 'ברכת חמה' בכל יום עם הזריחה.
"מימי החשמונאים ועד היום גרם השמיים המשמעותי הוא הירח. אבל אנחנו יודעים שהשנה של האיסיים הייתה בת 364 ימים, ופסח, למשל, תמיד חל באותו היום בשבוע. מבחינתם כל החגים שנחוגו במקדש, ואפילו יום הכיפורים, נחגגו שלא במועדם. באחת המגילות שלהם מסופר שמורה צדק שלהם (מנהיג הכת) נרדף על ידי הכהן הגדול 'הרשע' ביום כיפור. מה יש לכאורה לכהן הגדול לרדוף אחרי מישהו, כופר גדול ככל שיהיה, במהלך היום הכי קדוש בשנה?"
פרק ב': משכיחים ומשאירים חלק מהסיפור בחוץ
אז אנשי קומראן לא רוו, כאמור, נחת מהשושלת החדשה. אבל גם הפרושים עצמם, שחז"ל הם ממשיכי דרכם, לא ממש התלהבו מהדורות המאוחרים של השושלת החשמונאית. רבים מן החוקרים מצביעים על ביקורת של חז"ל על החשמונאים, עד כדי השכחת שמם ופועלם מעל דפי ההיסטוריה.
"היה קרע חריף בין הפרושים לבין השושלת החשמונאית, ועל זה אין חולק", אומרת פרופ' ורד נעם מהחוג לפילוסופיה יהודית ותלמוד באוניברסיטת תל אביב. "אלכסנדר ינאי, בן הדור השלישי לשושלת, רדף אותם לאחר מלחמת אזרחים קשה. לפי תיאורו של יוספוס, הוא תלה מאות מהם תוך שהוא סועד עם פילגשיו. גם בחיבור 'פשר נחום' שהתגלה בקומראן, נרמז האירוע הזה".
אז חז"ל אהבו אותם, או לא?
"אני סבורה, בעקבות חוקרים אחרים, שזו תפיסה בעייתית. התנאים והאמוראים חיו מאות שנים אחרי שקיעת השושלת, וקשה להניח שהם ממשיכים מאבק פוליטי עתיק שמן הסתם גם לא היו בקיאים בפרטיו. חשוב גם לזכור שחכמים משבחים את נצחון המכבים ואת טיהור המקדש, ורואים בהם ישועה אלוהית. הם גם שימרו את חג החנוכה וקבעו את הלכותיו ואת הליטורגיה שלו".
את איך מסבירים את השמטת פועלם של המכבים בתחומים חשובים כמו ניצחונות צבאיים? פרופ' נעם סבורה כי "לחכמינו מעולם לא הייתה יומרה לספר את ההיסטוריה. במקום זאת הם שילבו פה ושם, באופן אקראי, אגדות ומסורות מימי הבית השני שסיפרו על החשמונאים. עתיקוּתן של מסורות אלו מוכחת מכך שהן מצוטטות גם בכתבי יוסף בן מתתיהו.
"כשמשווים את גרסת חז"ל לגרסת יוסף בן מתתיהו, ניתן לראות את העיבודים שהם החילו עליהן. חכמים בנו עולם שבמרכזו לימוד תורה כדרישה מרכזית מהאדם. הסיפורים עובדו בהתאם לתפיסה זו. האישים החיוביים בשושלת עוצבו כחכמים קדמונים בעצמם, והדמויות השליליות הוצגו כאויבות של חוגי החכמים.
"למשל, חכמים נמנעו לחלוטין מלספר על כיבושים צבאיים של יוחנן הורקנוס, בן הדור השני לשושלת, שהיה מנהיג מדיני וצבאי חשוב שהרחיב את גבולות המדינה החשמונאית. למעשה, למי שיקרא עליו רק מתוך ספרות חז"ל, הוא יצטייר ככהן גדול צדיק שמתקן תקנות דתיות. העובדה שהיה מנהיג? מצביא בעל ניצחונות פוליטיים וצבאיים? זה מושמט.
"בנו, המלך אלכסנדר ינאי שנתפס כדמות שלילית, נשפט תמיד מול 'חכמים' בני זמנו, שהבולט בהם הוא שמעון בן שטח. התופעה המעניינת ביותר היא השכחת שמו של הדור הראשון, דור המכבים. שמם של יהודה ואחיו אינו מופיע אף לא פעם אחת בספרות חז"ל, לדעתי מפני שחכמינו לא רצו להציב לוחמים ומנהיגים כדמויות מופת, אלא רק אישים שהיה להם תפקיד דתי - אם ככהנים גדולים ובעיקר כ'חכמים'".
שקיעתו ועלייתו של חג החנוכה
גם ההחלטה של חז"ל לשמר את חנוכה ואף לאמץ אותו אינה מובנת מאליה כלל ועיקר. לדברי פרופ' נעם, חנוכה של יהודה המכבי, נכלל למעשה ברשימה של חגים קטנים - "מגילת תענית" - שהמאפיין שלהם היה שאסור לצום ולהספיד בהם.
"הטענה הייתה שהמקדש חרב וכעת אין טעם לחגוג את טיהורו. התוספתא מספרת על החלטתו של רבן גמליאל, שחי אחרי החורבן, להכריז על תענית גשמים בחנוכה, ועל רבי אליעזר ורבי יהושע שקיימו הפגנה קטנה נגד הצום הזה. רק אחרי מאות שנים, בשלבי חתימתו של התלמוד הבבלי, נפסק סופית ש'מגילת תענית' – כלומר שאר החגים הקטנים – תתבטל, אבל חנוכה ופורים יוסיפו להתקיים".
תאוריה מחקרית נוספת טוענת כי חג החנוכה דעך, אך זכה לפריחה מחודשת בימי הורדוס בהשפעת חג פגאני רומי שנחוג בתקופה זו של השנה, ומסמל את סיום התקצרות שעות האור ביממה. המסורת היהודית, אגב, מייחסת את החג הזה לאדם הראשון, ואף הוא נחוג במוטיב של אש ואור.
פרק ג': המתחרים החדשים על זיכרון המכבים
מי שהתאהבו במסורת המכבים ואמצו אותה, הם הנוצרים. "בסיפורי המכבים הם ראו הקבלה בין העמידה עד מוות על האמונה היהודית - לבין המרטירים הנוצריים והרדיפה הדתית שהתקיימה כנגדם", אומר ד"ר שטיבל. "'מי לה' אלי' - מבחינתם זה היה לגמרי הם. יש אפשרות שזה עורר גורמים ביהדות לשוב ולנכס את המכבים אליהם למרות הכל, שכן זו לחלוטין לא בחירה מובנת מאליה".
איך קרה שהחשמונאים הפכו בדיוק לדבר שנגדו נלחמו?
"ההיסטוריה אמנם לא חוזרת על עצמה, אבל אפשר לזהות תהליכים ודגמי התנהגות לכך שאחרי פרק זמן מסוים אתה נהפך בדיוק לדבר שנגדו נלחמת. אצל החשמונאים זה לקח שלושה דורות, ואלכסנדר ינאי היה בדיוק מה שהם נלחמו נגדו. זה לא חדש. תראי מה קרה לסוציאליזם ולקומוניזם. בסוף כשהופכים להגמוניה, הכוח משחית ונקבל גם רדיפות של האחר וגם שחיתות ונפוטיזם. יש דברים שלא באמת משתנים, עד היום".
מה המקום שבו חנוכה פוגש אותך אישית?
"אני אוהב סופגניות, ופחות מתחבר לסביבונים שהם בכלל סיפור פגאני שנכנס אלינו בדלת האחורית. אבל ברצינות, חנוכה מראה לי שהיהדות תמיד הייתה פתוחה; תמיד השפיעה ותמיד הושפעה מסביבתה. בסופו של דבר, יש בסיפור הזה גם רגעים של חסד.
"יש משהו מאוד טבעי בכך שאדם וחברה יוצרים לעצמם גיבורים. וככה, תחת שלטון רומי וביזנטיון, מאות שנים מאוחר יותר, מתגבשים סיפורים ומיתוסים ואמונות שמאפשרים למצוא נחמה בכך שפעם היינו עצמאיים, מאפשרים לשכוח את כל מה שנלווה לזה (ובמיוחד את הכישלונות), וזיכרון חלופי, חדש, מעוצב. גם היום נותנים הכי הרבה צל"שים במלחמות לא מוצלחות. יש לנו מנגנונים מופלאים של זיכרון ושיכחה".
