נדחתה עתירת סלקום: נקנסה ב-1.5 מיליון ש'
החברה שילמה קנס בעקבות תלונות של צרכנים שהתלוננו שחייבה אותם בסכומים ניכרים על חריגה ממסלול "ללא הגבלה". משרד התקשורת גילה שחלק מהלקוחות האלה קיבלו הסכם בלי שצוין בו הסכום שיידרש מהם לשלם אם יחרגו משימוש "סביר" בדף עיקרי החוזה. סלקום טענה: "זה לא תעריף על שירות, זו סנקציה", אבל ביהמ"ש חשב אחרת
העתירה שהגישה סלקום נגד קנס בגובה 1,517,260 שקל שמשרד התקשורת הטיל עליה, בגין גבייה מלקוחות על חריגה מתוכנית "ללא הגבלה" נדחתה. הקנס הוטל על סלקום, אחרי שלקוחות התלוננו שהחברה הסירה את תעריפי החריגה מדף עיקרי החוזה שקיבלו ועל כן לא יכלו לדעת מראש מהם אותם תעריפים. ביהמ"ש המחוזי בתל-אביב בשבתו כבימ"ש לעניינים מנהליים קבע כי בנוסף לקנס, אותו כבר שילמה החברה, סלקום אף תשלם הוצאות ושכר טרחה בסך 20 אלף שקל.
יש לכם תלונה על חברת תקשורת? כיתבו לנו >>
סלקום עתרה נגד הקנס, משום שטענה שלא מדובר בשירות, אלא בסנקציה, קנס, שהיא מטילה על לקוחות בגין שימוש לא סביר ולא הוגן ועל כן לא הוטלה עליה חובה להודיע להם על כך מראש בחוזה. כמו כן טענה שהודעות מתריעות נשלחו למנויים הרלוונטיים. השופט מאיר יפרח קבע: "..אני סבור שאין לקבל את עמדת העותרת (סלקום מ.ק). ככלל, תעריף הוא התמורה המשולמת בגין מוצר או שירות". כלומר, אם סלקום מכנה את התשלום עבור חריגה "תעריף", אזי היה עליה להזכיר תעריף זה בעמוד עיקרי החוזה.
התעריף היה כלול בעיקרי התוכנית ב-2012 והוסר ממנו ב-2013
חיזוק לכך מצא השופט בהתנהגות של סלקום עצמה: "מסתבר שבזמן אמת, ראתה העותרת את עצמה כמי שנדרשת לכלול בעמוד עיקרי פרטי התכנית נתונים הנוגעים גם לתעריף החריגה...לימים, ומטעמים שהעותרת לא ביארה בעתירתה, שינתה היא את עמדתה והשמיטה את תעריף החריגה מעמוד עיקרי פרטי התוכנית".
ואכן ב-2012 סלקום כן כללה בעמוד עיקרי פרטי התוכנית אליה הצטרף הלקוח במסלול "ללא הגבלה", את ציון הסכום אותו יידרש לשלם המנוי, בגין "תעריף חריגה לדקת זמן אוויר ו/או הודעת SMS בארץ - במקרה של שימוש לא הוגן כמפורט בתנאי התוכנית". אולם מ-2013 חדלה סלקום לציין את תעריף החריגה בעמוד זה. יחד עם זאת, "אין חולק כי תעריף זה צוין בתנאי התוכנית", כך נכתב בפסיקה.
החל מיולי 2014 החלו צרכנים להתלונן בפני המשיבה על כך שהעותרת חייבה אותם לשלם סכומים ניכרים מחמת שימוש לא הוגן ולא סביר בשיחות טלפון ובמשלוח מסרונים. המשיבה בדקה את העניין ומבדיקת הסכמי ההתקשרות של המתלוננים הסתבר כי לחלקם כלל לא נערך עמוד עיקרי פרטי התוכנית ולחלקם נערך עמוד כאמור, אך נפקד ממנו ציון הסכום שיידרש הלקוח לשלם מחמת חריגה מהיקף השימוש על פי תנאי התוכנית.
ברישיונה של סלקום נכללת הוראה לפיה הסכם ההתקשרות עם המנוי יכלול, בין היתר, בצורה ברורה, עמוד שבו יכללו עיקרי פרטי התוכנית. בעמוד זה אמורים להופיע כל התעריפים שעל פיהם סלקום מחייבת את המנוי עבור השירותים שביקש המנוי לקבל בעת ביצוע ההתקשרות, וכן שיעורו של כל תשלום קבוע, ככל שקיים במסגרת ההתקשרות.
סלקום טענה שסכום הקנס לא מידתי ולא הגיוני
בעקבות התלונות, משרד התקשורת ערך דו"ח פיקוח ראשוני ולאחר ששמע את טענות סלקום, הודיע לה ב-15 במאי 2016, כי קיבלה חלק מטענותיה, דחתה חלק מהן והחליטה להטיל עלחה עיצום כספי בסכום העיצום המקסימלי שניתן להטיל עליה בהתאם להוראות חוק התקשורת. סלקום כאמור עתרה נגד הקנס בעיקר בטענה שלא הפרה את תנאי הרישיון לפי פרשנותה וכן שהמדינה הטילה עליה עיצום כספי בסכום שאינו מידתי ואינו הגיוני.
ביהמ"ש קבע כי משרד התקשורת הקשיב לטענות סלקום, קיבל את טענותיה לגבי חלק מהנושאים ולא חרג מן הדין בבואו לקבוע את שיעור העיצום. בפסק דינו כתב השופט כי: "..לאחר שנתתי דעתי לטענות הצדדים כפי שהביאום הצדדים בכתבי טענותיהם ובטיעוניהם על-פה לפניי, באתי לכלל מסקנה שאין להתערב בהחלטת המשיבה להטיל על העותרת עיצום כספי ואין להפחית את סכומו. המשיבה פעלה בדלת אמות שיקול הדעת המנהלי המוקנה לה עת החליטה להטיל על העותרת את העיצום ואין למצוא פגם מפגמי המשפט המנהלי אשר כוחו עימו לאיין, עד כדי בטלות, את השיקולים ששקלה עת קבעה את סכום העיצום".
לפנייה לכתב/ת 
