קנו מאות ניידות - בלי לבדוק אם הן מתאימות

המשטרה רכשה מאות ניידות לצי הרכב הענק שלה - מבלי שבדקה אם הן בכלל מתאימות לדרישות המבצעיות הייחודיות שלה. כך עולה מדו"ח מבקר המדינה, שפורסם היום (ג'). בפרק הנוגע למשרד ביטחון הפנים מונה מבקר המדינה, השופט יוסף שפירא, ליקויים רבים באופן רכישת כלי הרכב המשטרתיים לצי הרכב המשטרתי, שנכון לשנה שעברה מנה 6,492 כלי רכב.

צי הרכב המשטרתי: עיינו בדו"ח במלואו

רכישת כלי הרכב למשטרה נעשית באמצעות מכרזי רכש מרכזיים שמפרסם מינהל הרכב הממשלתי שבמשרד האוצר. אבל לפי המבקר, המשטרה רכשה את כלי הרכב הפרטיים המשמשים אותה לצרכים מבצעיים בלא שהכינה לפני המכרזים מסמך דרישה מבצעית המגדיר את הצרכים והדרישות מהם, כדי להבטיח את התאמתם לייעודם המבצעי.

בנוסף, במכרזים שבהם הכריז מינהל הרכב על כמה דגמים זוכים, רכשה המשטרה מאות כלי רכב מדגם אחד מבין הדגמים הזוכים, בלא שקיימה הליך סדור ושקוף לבחירת הדגם שיירכש. עד אפריל 2016 רכשה המשטרה כלי רכב שלא יוצרו לשימוש משטרתי, בלא שנבחנה האפשרות לרכישת כלי רכב המותאמים לשימוש זה.

מהנתונים עולה כי ב-2015 רכשה המשטרה 1,366 כלי רכב. השימוש שעושה המשטרה בכלי הרכב לצורך פעילות מבצעית מצריך את עמידתם בדרישות ייחודיות, ובהן יכולת נסיעה של עד 120,000 ק"מ לשנה, יכולת פעולה 24 שעות ביממה ברציפות, יכולת לשאת שלושה שוטרים וציוד בתא המטען במשקל כולל של כ-400 ק"ג ויכולת תאוצה מהירה. ואלו רק חלק מהדרישות.

הדו"ח השנתי של מבקר המדינה - כתבות נוספות:

המבקר: אורי אריאל העביר עשרות מיליוני שקלים למקורבים

"מכת מדינה": החקלאים חסרי אונים מול הפשיעה

מערך הכשרות - "ממצאים חמורים, הטעיית הציבור, מצב בלתי נסבל"

אבל מבדיקת המבקר עולה כי התחשיב של עלויות הדלק והתחזוקה של כלי הרכב - שהציון המשוקלל הסופי במכרז נקבע בין היתר על פיו - התבסס באחד המכרזים על קילומטראז' של 65,000 ק"מ בשנה ובמכרז השני על קילומטראז' של 50,000 ק"מ בשנה - כמחצית הקילומטראז' השנתי בכלי הרכב הפרטיים שבשימוש מבצעי במשטרה. המפרטים הטכניים במכרזים לא כללו גם מאפיינים ייחודיים אחרים הדרושים למשטרה.

כך למשל, במסמכי המכרזים לא צוינו דרישות בנוגע ליכולת עמידת כלי הרכב בהילוך סרק במשך זמן. זאת, למרות שמנתוני המשטרה עולה כי במאי 2016 הסתכם משך הזמן של הפעלת כלי הרכב המבצעיים בכ-73,100 שעות, מהן כ-40,300 שעות במצב סרק, ללא תנועה. במכרזים לא צוינו גם הדרישות הנוגעות ליכולת נשיאת המשקל של כלי הרכב. עקב כך לא היה ניתן לבחון את התאמת כלי הרכב לייעודם המבצעי. המבקר מדגיש כי אילו דרישות אלו היו נכללות במכרזים, ייתכן שתוצאותיהם היו שונות, וההוצאה הכוללת בגין הרכישה והתחזוקה של כלי הרכב הייתה פוחתת.

במהלך הביקורת ובעקבותיה, ולאחר ההכרזה על הזוכים באחד המכרזים, יזמו ראש מחלקת התחבורה וראש מדור הרכב עבודת מטה, שמטרתה לבחון את התאמת הדגמים הזוכים לצורכי המשטרה. הבדיקה אף כללה ביצוע ניסוי בכלי רכב. המבקר העיר למשטרה כי היה עליה לבצע את עבודת המטה לפני פרסום המכרז, ולא לאחריו.

עוד בדו"ח המבקר:

הסיבה האבסורדית לתור לניתוחים בישראל

77% מהחרדים שנבדקו קיבלו פטור נפשי, טיפול רפואי לחיילים מתעכב

המבקר מתריע: נזק למדינה עקב המשבר במשרד החוץ

משרד הבריאות: "הפרדת יולדות? אין תופעה כזו"

ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: "משטרת ישראל מברכת על דו"ח מבקר המדינה, מאמצת את מסקנותיו, ותפעל ליישום הנושאים העולים בו. יתרה מכך, חלק ניכר מההערות שעלו בדו"ח המבקר נבחנו ואומצו ע"י המשטרה עוד בטרם פרסומו, בעקבות תהליכי בקרה ולמידה אותם מקיימת המשטרה באופן תדיר".

כמו כן נמסר כי "במהלך שנת 2016 ביצעה משטרת ישראל עבודת מטה מעמיקה בנושא ניהול צי הרכב בארגון, שכללה איסוף מידע ותכנון מפורט בנושאים רבים כפי שעלו מדו"ח המבקר. ככלל, כלי הרכב במשטרה מוצמדים בתקינה בהתאם לצורך הארגוני. החל מפברואר 2016 מתנהלת במשטרה עבודת מטה נרחבת בנושא כלי הרכב המוצמדים, מתוך הבנה כי קיים פער בין הצורך המבצעי בפועל לבין המצב הקיים".

"נדגיש כי פעמים רבות 'הטבה' זו של רכבים מוצמדים איפשרה למשטרת ישראל לבצע את המשימות הרבות והמגוונות המוטלות על כתפיה מדי יום. חלק ניכר מיכולת מבצעית זו לא יכולה הייתה לקבל מענה הולם בלא הצמדת רכב לבעלי תפקידים באופן מושכל. משטרת ישראל תמשיך לפעול להסדרת הנושא, הכול בכדי לממש את יעודה ולבצע את משימותיה ביעילות - לשרת ולהגן על אזרחי מדינת ישראל".

שעות נוספות בלי פיקוח בכבאות

פרק אחר בביקורת על המשרד לביטחון פנים נוגע לניהול ההון האנושי ברשות הארצית לכבאות והצלה. המבקר כותב כי ב-2013, עם כינונה של רשות זו, עבר מערך הכבאות רפורמה נרחבת. ממצאי הדו"ח מצביעים על כמה תחומים בניהול ההון האנושי ברשות שעדיין טעונים הסדרה.

ההון האנושי בכבאות: עיינו בדו"ח במלואו

המבקר מצביע על ליקויים "מהותיים", כלשונו, בנוגע להבטחת הכשירות המקצועית, הגופנית והבריאותית של לוחמי האש שהיא לדבריו אבן היסוד בפעילותה המבצעית של הרשות. הוא מציין כי למרות הצורך הממשי בכושר גופני גבוה במיוחד של לוחמי האש, לא קבעה הרשות הוראות ברורות ומחייבות בתחום הכושר הגופני, ואף לא הנהיגה חובה לבצע אימוני כושר גופני סדירים.

כמו כן, לא מתקיים כל מעקב אחר כשירותם הגופנית של לוחמי המערך המבצעי, כך שלוחם האש הפועל בשטח יכול להמשיך לשרת בתפקידו במשך שנים רבות גם אם כשירותו הגופנית ירודה. בנוסף, לוחמי האש אינם מחויבים לעבור במהלך שירותם בדיקות רפואיות תקופתיות לבחינת כשירותם הרפואית, אף שהשירות בתפקיד הוא עד גיל 67.

ברשות הכבאות לא נערך מיפוי שכר מקיף, ובעקבות זה נוצרו כשלים מהותיים ובהם תשלום שכר בהיקף של מאות מיליוני שקלים בשנה ללא תהליכי בקרה סדורים. ארבע שנים אחרי כינון הרשות, נתוני הנוכחות של העובדים עדיין נרשמים ומחושבים באמצעות שמונה מערכות שונות של "שעוני נוכחות". בביקורות התברר כי לעתים ניתנות שעות נוספות ללא פיקוח על העבודה במסגרת שעות אלו.

בדו"ח נכתב כי "הביקורת נחשפה למציאות שבה פעילות הרשות בתחומים שונים משובשת חדשות לבקרים בשל עיצומים ארגוניים. לצד חשיבות השמירה על זכויות העובדים, ראוי כי השר לביטחון פנים גלעד ארדן והרשות יתנו דעתם על אופן ההתמודדות של הרשות עם המשברים התכופים והשפעותיהם על מסוגלותו של המערך למלא כראוי את תפקידיו ולספק שירותים מצילי חיים". גורמים ברשות, כתב המבקר, אמרו כי שיבושי העבודה התכופים "פוגעים בכשירותה המבצעית של הרשות וביכולתה להעניק לציבור שירות ראוי, ועלולים לגבות מחיר יקר בנפש וברכוש".

מהרשות הארצית לכבאות והצלה נמסר בתגובה: "בכבאות והצלה לישראל רואים בדו"ח המבקר הזדמנות לשיפור וטיוב הארגון. נושאים רבים שעלו בביקורת הוצפו על ידי הכבאות לפני הביקורת ובמהלכה. כבאות והצלה לישראל, ביחד עם המשרד לביטחון ושאר המשרדים, תפעל לתיקון הליקויים ויישום המלצות דו"ח הביקורת".

עוד בדו"ח המבקר:

ילדים יוצאים ממשפחה מסוכנת - וחוזרים בלי בדיקה

הסכם הגז עם חברת חשמל עלול להוביל לעליית תעריפים במשק‏

הסלט שלנו כולל גם חומרי הדברה‏