"מכת מדינה": החקלאים חסרי אונים מול הפשיעה
94% מהתיקים נסגרים, יחידות הסיור לא בשטח והמשטרה מעניקה פרס לפורעי החוק - הבקר והצאן הגנובים נשארים אצל החשודים. דו"ח מבקר המדינה על הפשיעה החקלאית מתאר אוזלת יד משטרתית: "התנהגות המשטרה מסבירה את חוסר האמון מצד החקלאים". אלו הליקויים הרבים
85 אחוזים משטח ישראל נחשבים ל"מרחב הכפרי". באזור זה חיים כ-830 אלף איש ב-1,013 יישובים, ובו גם רוב שטחי המרעה והשטחים החקלאיים המעובדים. אבל דו"ח מבקר המדינה, שמתפרסם היום (ג'), קובע כי אותו אזור הפך למעשה לשטח הפקר. "הממצאים מעידים על חולשה אכיפתית, אוזלת יד והיעדר מענה לבעיה אמיתית שהחקלאים עומדים בפניה חסרי אונים", כותב המבקר, השופט יוסף שפירא.
הפשיעה החקלאית: עיינו בדו"ח במלואו
בדו"ח שלו על המשרד לביטחון הפנים והתמודדות המשטרה עם הפשיעה החקלאית מונה המבקר רשימת ליקויים ארוכה וכותב כי עבירות אלו הפכו ל"מכת מדינה". ב-2008 הטילה המשטרה על מג"ב את האחריות לטיפול בתופעות הפשיעה החקלאית, אך לפי הדו"ח לא הוקצו למג"ב האמצעים הנחוצים והדבר הביא בין היתר לידי הקמת התארגנויות פרטיות להגברת הביטחון במרחב הכפרי.
לפי הנתונים שבידי מג"ב את רוב עבירות הפשיעה החקלאית מבצעות כנופיות מאורגנות ומקצועיות שמאופיינות בתחכום ובתעוזה רבה, ומרביתן מגיעות מתחום הרשות הפלסטינית. המבקר כותב כי קיימים פערים בין נתוני אגף התכנון וארגון במשטרה (אג"ת) לבין מג"ב בנוגע למספר האירועים - לפי מג"ב היו 60% יותר אירועי פשיעה חקלאית ב-2015 מאלה שהוצגו על ידי אג"ת. פרט לכך, קיים היעדר נתונים בנוגע להיקף הנזק הכלכלי, והכמויות שנגנבו. כך, למשל, גניבת עדר שלם נרשם באופן זהה לגניבת כבשה אחת. "הבדיקה מעלה כי קיים ספק ממשי בנוגע לנכונות הנתונים שבידי המשטרה", מבהיר המבקר.
הדו"ח השנתי של מבקר המדינה - כתבות נוספות:
המבקר: אורי אריאל העביר עשרות מיליוני שקלים למקורבים
"מכת מדינה": החקלאים חסרי אונים מול הפשיעה
מערך הכשרות - "ממצאים חמורים, הטעיית הציבור, מצב בלתי נסבל"
מבקר המדינה: הסיבה האבסורדית לתור לניתוחים בישראל
77% מהחרדים שנבדקו קיבלו פטור נפשי, טיפול רפואי לחיילים מתעכב
המבקר מתריע: נזק למדינה עקב המשבר במשרד החוץ
קנו מאות ניידות - בלי לבדוק אם הן מתאימות
עומס על מפקחי בתי הספר לא מאפשר להם למלא את תפקידם
ילדים יוצאים ממשפחה מסוכנת - וחוזרים בלי בדיקה
השופט שפירא מציין כי חקלאים רבים נמנעים מלהגיש תלונות על אירועי פשיעה חקלאית, לטענתם עקב היעדר אמון במשטרה וביכולתה לתפוס ולהרשיע את העבריינים, ועקב הסיכוי הנמוך להשבת הגניבה. כל אלו, כותב השופט שפירא, מובילים לכך שאין בסיס נתונים אמין ואיכותי, ולכן נפגעת יכולתה של המשטרה לקבוע מדיניות אכיפה מיטבית ולגבש תוכנית עבודה יעילה.
ליקוי נוסף הוא איוש חסר באגף החקירות והמודיעין (אח"מ) במג"ב. שישה תקנים ייעודיים לטיפול בפשיעה החקלאית לא אוישו ומצבת השוטרים באח"מ מג"ב מנתה אשתקד חמישית מהתקן המוגדר. "העומס על יתר בעלי התפקידים עצום", מדגיש המבקר. הוא ציין כי החוקרים והבלשים שמשרתים ביחידות המרכזיות במרחב הכפרי נדרשים לעסוק גם בליווי עצורים, דבר הגוזל זמן רב, ולכן מצטמצם הזמן הנותר לחקירה ובילוש בתחום הפשיעה החקלאית. כמו כן, ליחידות אלו לא הועמדו אמצעים טכנולוגיים מתקדמים המשמשים מערכים אחרים במשטרה ואמצעים מבצעיים.
המשטרה לא מסיירת - והגנבים פועלים
ממצא נוסף הוא שיחידות הסיור של מג"ב במרחב הכפרי לא עמדו ב-2015 במספר הסיורים המזערי במשמרת, כפי שקבעה המשטרה. ב-2016 המצב עוד החמיר באופן ניכר, בין היתר עקב הסטות כוח אדם למשימות באזור ירושלים. כך למשל, בשתי יחידות סיור נערכו במרס 2016 רק 10% מהסיורים שהתבצעו בהן בהשוואה לשנה הקודמת.
במקביל חל באותה תקופה גידול ניכר במספר הגניבות במרחב הכפרי. לפי הנתונים שהוצגו, בחלק מהאזורים יחידות הסיור כמעט אינן נמצאות בשטח, ולא מן הנמנע שזוהי הסיבה העיקרית לגידול במספר הגניבות. "מציאות זו שבה המשטרה נעדרת כליל מאזורים מסוימים היא מסוכנת ופוגעת בכושר ההרתעה של המשטרה ובביטחון הציבור במרחב הכפרי, והיא מחייבת מציאת פתרון בדחיפות", מדגיש המבקר.
הדו"ח השנתי של מבקר המדינה - כתבות נוספות:
המבקר: ישראל בפיגור בהתמודדות עם פשיעת סייבר
זיהום חוצה גבולות: השפכים בשטחים משפיעים על ישראל
הסכם הגז עם חברת חשמל עלול להוביל לעליית תעריפים במשק
המדינה לא בדקה כראוי את השפעת העלאת גיל הפרישה
ביטוח לאומי מוותר על מאות מיליוני שקלים מכספי ציבור
המבקר: "המידע שבדו"חות הכספיים של הממשלה לקוי"
המבקר: הסלט שלנו כולל גם חומרי הדברה
"מטופלים נדבקו בהפטיטיס C משימוש חוזר באביזרים חד פעמיים"
לחכות 13 חודשים בתור לקלינאי תקשורת בסורוקה
בסך הכול, לא פחות מ-94% מכלל התיקים שנפתחו בשנים 2015-2011 בגין עבירות חקלאיות נסגרו, 40% מהם נסגרו בתוך 30 יום ממועד פתיחתם. רק בכ-4.5% מהתיקים שנפתחו הוגש כתב אישום. שיעור הגשת כתבי האישום בגין עבירות אלה קטן במיוחד בהשוואה לשיעור הגשת כתבי אישום בכלל התיקים הנפתחים במשטרה.
מהביקורת עולה כי התברר שהמדיניות הנהוגה בדרך כלל היא שלא נפתחים תיקי חקירה בעבירות מסוג חטא (בעל בהמה שנכנסה לקרקע מוכנה לגידולים או לשטח המוחזק למרעה). המבקר כותב כי הדבר מוביל "לידי אי-אכיפת החוק במקרים שבהם ראוי וחשוב לאוכפו. על המשטרה לחזור ולבחון את מדיניותה".
התיק נסגר יום אחרי: "עבריין לא נודע"
76% מהתיקים נסגרו בעילת "עבריין לא נודע". בדו"ח מובא מקרה שכזה מה-25 בינואר אשתקד. באותו יום "התקבל אצל דבוראי דיווח ממכשיר איתור שהוצב על כוורות ביער בן שמן, שהכוורות נגנבו והגיעו למתחם בשכונה בלוד. הדבוראי ניגש לתחנת המשטרה בלוד כדי להגיש תלונה, ואולם עקב עומס בתחנה הוא הופנה לתחנת רמלה, שם הגיש תלונה בשעה 22:22. מאחר שאזור יער בן שמן הוא בתחום אחריות תחנת מודיעין הועבר התיק לטיפול שם. בתחנת מודיעין החליטו שלא לפתוח בחקירה, וב-26.1.16, יום אחד בלבד לאחר שבוצעה הגניבה, הוחלט על סגירת התיק בעילה של 'עבריין לא נודע'".
לפי נתוני המשטרה, ב-2015 אירעו תשעה מקרים של גניבת כוורות - אך לפי נתוני המועצה לייצור ושיווק דבש נגנבו באותה שנה 970 כוורות בלבד. אף כתב אישום לא הוגש באותה שנה בשל עבירה זו, והמבקר כותב כי הדבר מעיד על אוזלת ידה בשל המשטרה כל הקשור לאכיפת החוק ולהבאת העבריינים לדין. גם תיקון החוק ב-2014, לפיו הוחמרה הענישה בגין פלישת בעלי חיים שלא נגרמה על ידי בעליהם מחודש מאסר לשלושה חודשים, לא תרם לאכיפה בתחום זה. המבקר הזהיר כי הפלישות עלולות להוביל לנטישת הקרקעות על ידי החקלאים ולפלישתם של עבריינים לאדמות המדינה.
התארגנויות פרטיות לשמירה: "מעיד על המצוקה"
בנוסף מציין המבקר כי בעשור האחרון הוקמו התארגנויות פרטיות, כמו "השומר החדש", להגברת הביטחון במרחב הכפרי, לשמירה על השטחים החקלאיים ולהרתעת העבריינים: "הקמתן מלמדת על מצוקתו של ציבור החקלאים ועל תחושת חוסר האונים וחוסר האמון במשטרה שאינה נותנת מענה מספק לפשיעה החקלאית. מצב שבו החקלאים נאלצים להיעזר בגופים התנדבותיים ובהתארגנויות מקומיות למניעת פשיעה אינו מצב תקין, ואין בו כדי להסיר מהמשטרה את נטל הטיפול בפשיעה החקלאית ומניעתה".
לסיכום כותב המבקר כי המשטרה מייחסת חשיבות מועטה לטיפול במרבית העבירות של פשיעה חקלאית, ונוצר מצב של היעדר אכיפה המתבטא בסגירת מרבית תיקי התלונות בלי שנעשו ניסיונות מספקים לתפוס את העבריינים ולהעמידם לדין. בית המשפט העליון קבע בשנת 2007 כי "מאמצי האכיפה המושקעים בתחום זה הם דלים ויעילותם מוטלת בספק", והמבקר כותב כי מדו"ח זה עולה כי המצב נותר בעינו ואף הוחמר.
"ממצאי דו"ח זה מעידים על חולשה אכיפתית, על אוזלת יד ועל היעדר מענה מערכתי לבעיה אמיתית שהחקלאים עומדים בפניה חסרי אונים ונאלצים להתמודד עמה כמעט לבדם", הוא מוסיף. המשטרה ציינה בפני המבקר כי אושרה תפיסת הפעלה חדשה של מג"ב ולפיה כוחות הסיור הכפרי יופנו לפעילות יזומה ולא ככוחות תגובה וכלל הכוחות מג"ב ומשטרה יהיו תחת כפיפות פיקודית אחת - מפקד תחנה. על כך כתב שפירא: "המשטרה אמנם גיבשה תפיסה חדשה להפעלת מג"ב במרחב הכפרי, אך עליה לזרז את גיבוש ההמלצות היישומיות, כל זאת לצמצום ממשי של התופעה ההרסנית הפוגעת בחקלאות, בחקלאים, במרחב הכפרי כולו ובאמון הציבור במערכת אכיפת החוק".
המשטרה: "ירידה של כ-40% בתיקי פשיעה חקלאית מאז 2010"
ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: "חלק ניכר מההערות שעלו בדו"ח המבקר נבחנו ואומצו ע"י המשטרה, חלקם עוד בטרם הבקרה ובהם: הקמת צוות עבודה בנושא בחינת נזקי עבירה, פתרון סוגיית אחסון בעלי חיים החשודים כגנובים, תקצוב נפרד לביצוע בדיקות DNA ועוד".
"יודגש כי בעקבות שינויים שבוצעו אשתקד בפעילות במסגרת הפשיעה החקלאית, קוזזה בחציון השני של שנת 2016 כמעט כל העלייה שאפיינה את החציון הראשון אשתקד. גם מתחילת השנה הנוכחית נמשכה מגמת הירידה בפשיעה החקלאית".
"על אף המורכבות הקיימת בהתמודדות מול הפשיעה החקלאית עקב מאפייני הזירות החקלאיות ואופי הכנופיות המתוחכמות - הודות לפעילות אינטנסיבית ושיטתית של משטרת ישראל ומשמר הגבול, החל משנת 2010 ועד היום נרשמה ירידה מצטברת של כ- 40% בתיקי פשיעה חקלאית, כמו גם ירידה של כ- 70% בעשור האחרון. בנוסף, אחוז כתבי האישום שהוגשו בתחום הפשיעה חקלאית גבוה ביחס לעבירות רכוש אחרות".
בנוסף נמסר כי "בימים אלו מסתיימת עבודת מטה נרחבת לבחינת תפיסת ההפעלה, הכוללת הכפפת כוחות מג"ב ייעודיים לתחנות המשטרה הטריטוריאליות והקמת שתי יחידות ארציות במג"ב אשר יאפשרו התמודדות אפקטיבית ומשופרת עם הפשיעה במגזר הכפרי על כל היבטיה".
לפנייה לכתב/ת 
