המבקר מתריע: נזק למדינה עקב המשבר במשרד החוץ

משרד החוץ בירושלים(צילום: גיל יוחנן)

המשבר במשרד החוץ עלול לפגוע ביכולתו לייצג באופן הולם את האינטרסים המדיניים, ההסברתיים והכלכליים של המדינה; המשרד מעסיק אלפי עובדים מקומיים שאינם כשירים לכך. כך קובע מבקר המדינה בדו"ח שפרסם היום (ג').

מבקר המדינה העיר למשרד החוץ כי "המשך העסקתם של עובדים מקומיים בתפקידי ליבה יצוגיים בחו"ל, הגם שעל פי נהליו הם בלתי כשירים לכך, אינו יכול להוות תחליף למילוי משרות אלו בידי עובדים שעברו הכשרות מקצועיות ייעודיות, ואף עלול להסב נזק תדמיתי משמעותי למדינת ישראל וליחסי החוץ שלה".

לקריאת הפרק המלא בדו"ח לחצו כאן

נציגויות ישראל ב-103 מדינות ברחבי העולם מתמודדות עם אתגרי השעה בזירה הבין-לאומית באמצעות העסקת 3,286 עובדים מקומיים ישראלים (עמ"י) וזרים (עמ"ז) המבצעים תפקידים מגוונים בתחומי האבטחה, המינהל והתקשוב וחלקם מבצעים אף תפקידי ליבה של השירות הדיפלומטי: הם מנהלים קשרי חוץ עם גורמים בפרלמנט, בממשל, בתקשורת, במגזר העסקי ובחברה האזרחית במדינות השירות, הגם שהם אינם כשירים לכך על פי נוהלי משרד החוץ, ולא קיבלו הכשרה ייעודית למלא תפקידים אלה. 82 אחוז מהעובדים בנציגויות הם עובדים מקומיים: 48 זרים ו-34 אחוז ישראלים.

הדו"ח השנתי של מבקר המדינה - כתבות נוספות:

המבקר: אורי אריאל העביר עשרות מיליוני שקלים למקורבים

"מכת מדינה": החקלאים חסרי אונים מול הפשיעה

מערך הכשרות - "ממצאים חמורים, הטעיית הציבור, מצב בלתי נסבל"

מבקר המדינה: הסיבה האבסורדית לתור לניתוחים בישראל

77% מהחרדים שנבדקו קיבלו פטור נפשי, טיפול רפואי לחיילים מתעכב

המבקר מתריע: נזק למדינה עקב המשבר במשרד החוץ

קנו מאות ניידות - בלי לבדוק אם הן מתאימות

עומס על מפקחי בתי הספר לא מאפשר להם למלא את תפקידם

ילדים יוצאים ממשפחה מסוכנת - וחוזרים בלי בדיקה

המבקר: ישראל בפיגור בהתמודדות עם פשיעת סייבר

זיהום חוצה גבולות: השפכים בשטחים משפיעים על ישראל‏

הסכם הגז עם חברת חשמל עלול להוביל לעליית תעריפים במשק‏

המדינה לא בדקה כראוי את השפעת העלאת גיל הפרישה‏

ביטוח לאומי מוותר על מאות מיליוני שקלים מכספי ציבור ‏

המבקר: "המידע שבדו"חות הכספיים של הממשלה לקוי"‏

המבקר: הסלט שלנו כולל גם חומרי הדברה‏

"מטופלים נדבקו בהפטיטיס C משימוש חוזר באביזרים חד פעמיים"

לחכות 13 חודשים בתור לקלינאי תקשורת בסורוקה

המבקר מצא ליקויים רבים במתכונת ההעסקה הקיימת של העובדים המקומיים בנציגויות הן בנוגע למעמדם התעסוקתי והן בנוגע לתנאי העסקתם, וטען כי ההחלטות הרגולטוריות בעניינם אינן שקופות. העובדים המקומיים אינם מודעים לזכויות שלהם. בבדיקת המבקר בנציגויות לונדון, בפריס ובבריסל עלה כי לעובדים המקומיים לא ניתן מידע על הגורמים המטפלים בענייניהם במשרד ועל זכויותיהם בעניין הגשת תלונות על התנהלות בלתי הולמת של הגורמים הממונים, על העסקה בלתי הוגנת ועל התנהגות פוגענית כלפיהם.

למשרד החוץ אין נוהל גיוס עובדים מקומיים זרים. המשרד גם אינו עוקב אחרי אופן העסקתם ואינו מקיים פיקוח ובקרה על תנאי שכרם ועבודתם. ועדת השכר אינה מעדכנת את תנאי שכרם בתדירות הנדרשת על פי תנודות השכר בשוק העבודה המקומי והעלייה ביוקר המחיה במדינות השירות (במקרים מסויימים שחיקה של השכר עד כדי מחציתו) ובשל כך יש גם קושי בגיוס עובדים מקומיים במדינות מסויימות ויש תופעה של עזיבת עובדים. ישנם עובדים מקומיים שנאלצים להושיט סיוע קונסולרי לישראלים במצוקה בשבתות ללא כל תמורה. ישנן נציגויות שאינן פועלות על פי הדין המקומי בנוגע לתשלומים הנלווים לשכר העבודה ולהטבות הסוציאליות המגיעות לעובדים.

איתור מועמדים פוטנציאליים לאיוש משרות עמ"י בנציגויות - שלא בתפקידי אבטחה - נעשה באמצעים אקראיים ולא שוויוניים. לא פעם פרסמו הנציגויות באופן מזדמן ברשתות החברתיות את דבר קיומן של משרות פנויות. בעבר העיר משרד מבקר המדינה למשרד החוץ ולמשרד ראש הממשלה על ליקויים בנושא זה, אך הם לא תוקנו .

לשרת בצרפת מבלי לדעת צרפתית

בספטמבר 2016 העסיקו ארבע נציגויות בחו"ל - במיאמי, במוסקבה, בוושינגטון ובטורונטו - ילדי עובדי משרד החוץ במשרות עמ"י. המשרד הסביר בתשובתו כי מדובר במקרים חריגים שאושרו "לאחר בחינת הדברים ובהתאם לצרכי הנציגויות".

מן הממצאים עולה כי דרך הסינון הקיימת של מועמדים למשרות עמ"י אינה משקפת הליך שוויוני, הוגן ושקוף, שאותו נדרשות הנציגויות לקיים מכוח עקרונות המשפט המינהלי ולאור החלטות נציבות שירות המדינה.

נמצאו מקרים שתקופת העסקת עמ"י הוארכה מעבר לחמש שנים, שנקבעה כתקופה המרבית. המשרד לא הכין מערך הדרכה והכשרה לעמ"י המגויסים בחו"ל (למעט בתחום הקונסולרי). פרט למדינות בהן אנגלית היא שפת המקום, רוב העמ"י אינם דוברים את שפת המקום שבו הם מועסקים. לדוגמה, בשגרירות ישראל ברומא, מבין 19 עמ"י רק 9 דוברי איטלקית; בנציגויות בבריסל ובפריס מבין 63 עמ"י אף אחד אינו דובר צרפתית. בבייג'ינג מבין 15 עמ"י רק אחד דובר סינית. מבין 20 עמ"י בברלין אף אחד לא דובר גרמנית. מבקר המדינה סבור שמדובר בנקודת תורפה וכי ידיעת שפה היא עניין חיוני שיש לחזקו.

מניעת הטרדה מינית - לא במשרד החוץ

משרד החוץ אינו מקיים הדרכות תקופתיות לעובדים המקומיים המועסקים בנציגויות בנוגע להוראות החוק למניעת הטרדה מינית, ולהוראות הדין המקומי בעניין זה. יתר על כן, הנציגויות אינן מודעות לחובות המוטלות עליהן בדין המקומי בנוגע למניעת הטרדות מיניות ולטיפול בעובדים המעורבים בחשדות למעשים כאלה.

המידע על חשד להטרדה מינית של עמ"י בשני מקרים שבהם לא הוגשה תלונה רשמית, הועבר לגורמי מטה רלוונטיים ונבחן על ידי המפקח הכללי על שירות החוץ ולא כפי שנקבע בתקנות למניעת הטרדה מינית.

(צילום: עמית שאבי, "ידיעות אחרונות")

המבקר קובע, כי על המשרד למנוע מצבים שבהם עובדים מקומיים לא יקבלו תמורה עבור שעות עבודתם, ועליו לוודא שבכלל הנציגויות יישמו את הוראות הדין המקומי בכל הקשור לניכויי מס והפרשות סוציאליות משכר העמ"ז.

ממשרד החוץ נמסר בתגובה: "משרד החוץ מתריע מזה שנים בפני אגף הממונה על השכר ובפני נציבות שירות המדינה על השחיקה החמורה בתנאי ההעסקה של העובדים, על קשיי הקיום שלהם ועל קשיי המשרד בגיוס עובדים.

"נציב שירות המדינה הורה על הקמת ועדה בינמשרדית לבדיקת מעמדם של העובדים אשר השלימה עבודתה ובימים אלה אנו ממתינים לאישור משרד האוצר, על מנת להביא לשינוי מעמד העובדים כעובדי מדינה זמניים בהחלטת ממשלה. במקביל מתקיים מו"מ על שכרם. כידוע, הסמכות לקביעת שכר העובדים ותנאי העסקתם מוטלת על כתפיו של הממונה על השכר והסכמי העבודה במשרד האוצר".

חשיפה לאסבסט בשגרירות ישראל בבריסל

עובדים מקומיים זרים בשגרירות ישראל בבריסל בירת בלגיה נחשפו לאסבסט מסוכן במהלך עבודות שיפוצים במרתף השגרירות. אף שהיה מידע שבמרתף יש אסבסט, המקום לא נאטם ועובדים המשיכו להיחשף לחומר המסוכן.

בפברואר 2016 פורסם לראשונה ב-ynet כי העובדים נחשפו לחומר המסוכן. עד אז הייתה אי-ודאות לגבי אפשרות הימצאותו של אסבסט פריך במקום, והדבר גרם לבהלה בקרב העובדים המקומיים ולמשבר אמון בינם ובין הנהלת השגרירות.

מבקר המדינה גילה כי נוהלי משרד החוץ אינם כוללים דרישות כלשהן בנושא מניעת מפגעי אסבסט בנציגויות. לאגף למשאבים חומריים במטה המשרד ולשגרירות בבריסל לא היה ברור מהו הדין החל על נציגויותיו בנוגע למניעת מפגעי אסבסט.

במשך יותר משנה לא חקרה הנהלת משרד החוץ את אירוע מפגע האסבסט בשגרירות בבריסל לעומקו, לא אמדה את נזקיו ולא הפיקה ממנו לקחים, הן לגבי המעורבים בעניין זה בנציגויות ובאגפי המטה והן בנוגע להיערכות למניעת מפגעים סביבתיים ביתר הנציגויות ברחבי העולם.

שגרירות ישראל בבריסל(צילום: Street View on Google Maps)

האסבסט מסוכן לבריאות כאשר הוא במצב של התפוררות, שבו משוחררים סיבים לאוויר. חשיפה לאסבסט פריך וחדירת סיבי אסבסט למערכת הנשימה עלולה לגרום למחלות קשות שאינן ניתנות לריפוי. מחלות אלה מופיעות לאחר תקופת חביון ארוכה של 40 שנה ויותר לאחר החשיפה הראשונית.

ממסמכי משרד החוץ עולה כי ברוב השגרירויות הישנות עדיין ניתן למצוא אסבסט, המשמש בעיקר כחלק מאיטום צנרת המבנים. כששכבת האיטום נפגעת, האסבסט משתחרר לאוויר בתצורת אבקה ומסכן את בריאות הנוכחים במבנים.

חקירת האירוע בבריסל מעלה כי בדצמבר 2015 הודיעה קצינת המינהלה לעובדי הנציגות על תחילתן הצפויה של עבודות שיפוץ בחדר הדודים הממוקם במרתף של בניין השגרירות. בהודעה האמורה התבקשו 35 (מתוך 44) עובדים מקומיים להתלוות בתורנות לעובדי קבלן הביצוע של עבודות השיפוץ משיקולי אבטחה.

במהלך ביצוע העבודות פגע עובד קבלן הביצוע בבידוד הצנרת בחדר הדודים. העובדים המקומיים ששהו במקום הבחינו כי פעולתו גרמה לפיזור אבק החשוד כאסבסט פריך בחלל החדר, והם מיהרו להתלונן על כך לקצינת המינהלה. אך עובד הקבלן והקבלן עצמו שללו את האפשרות כי מדובר באבק שמקורו באסבסט, וקצינת המינהלה הסתמכה על דבריהם. עם זאת, לבקשת קצינת המינהלה נטל הקבלן דגימה מחומר הבידוד שנפגע לבדיקת מעבדה.

בפברואר 2016 מסר הקבלן לקצינת המנהלה כי תוצאות בדיקת המעבדה הראו כי חומר הבידוד של הצנרת שנפגע במהלך עבודת השיפוץ בדצמבר 2015, אכן הכיל אסבסט. דו"ח מומחה נוסף שהזמינה קצינת המנהלה קבע כי בחדר הדודים ובמסדרון הסמוך לו נמצא אסבסט מסוג Amosit שהרשויות בבלגיה מסווגות אותו כחומר מסוכן, וכי היו ליקויי אסבסט במקום גם לפני ביצוע עבודות השיפוץ בדצמבר 2015.

לא ננקטו אמצעים למניעת המפגע

יצוין כי לעובדים המקומיים לא נמסר דיווח מוסמך בנוגע להימצאות אסבסט בבניין השגרירות עד פברואר 2016 וכי פניותיהם בעניין זה להנהלת השגרירות לא נענו. חוסר הוודאות גרם לבהלה בקרב העובדים המקומיים ולמשבר אמון בינם ובין הנהלת השגרירות. התברר כי קצינת המנהלה הסתירה את האירוע מהשגרירה בבלגיה במשך חודש כי חשבה שתוכל להסתדר לבד והשגרירה העירה לה.

רק חודש וחצי אחרי התקרית, דיווחה קצינת המנהלה למטה משרד החוץ על הימצאות אסבסט פריך בבניין השגרירות. במהלך כל התקופה לא ננקטו אמצעים למניעת המשך המפגע או להפסקתו, וגם לא לצמצום הסיכון הנובע ממנו. רק ב-3 בפברואר נאטם חדר הדודים ומנעה הגישה לקומת המרתף.

במשרד החוץ הודו כי עובדי הנציגות כולם היו חשופים לאסבסט, ועל כן קיימת חשיפה גדולה לתביעות נגד המשרד ונגד מדינת ישראל בהקשר זה. מבקר המדינה: "יוצא אפוא שבמשך 50 יום אזור חדר הדודים לא היה אטום והיה נגיש לכניסת העובדים. המפגע חשף ככל הנראה חלק מעובדי הנציגויות, ובפרט את העמ"ז שנדרשו לשהות באזור ביצוע עבודת השיפוץ, לאסבסט פריך; אך להנהלת השגרירות לא ידוע כמה עובדים ביקרו במקום במהלך התקופה האמורה, באילו עובדים מדובר וכמה זמן הם שהו במקום. בנסיבות האמורות נגרם נזק נוסף לנציגויות בבריסל - תדמיתי ומשפטי, שטרם ניתן להעריך את היקפו".

בסיכומו של דבר, במשך יותר משנה לא חקרה הנהלת משרד החוץ את אירוע מפגע האסבסט בשגרירות בבריסל לעומקו, לא אמדה את נזקיו ולא הפיקה ממנו לקחים, הן לגבי המעורבים בעניין זה בנציגויות ובאגפי המטה והן לגבי היערכות למניעת מפגעים סביבתיים ביתר הנציגויות ברחבי העולם.