קנס של 45 אלף ש' לחברות שלא יציינו לאלו יישובים הן לא עורכות משלוחים
הנחייה חדשה של הממונה על הרשות להגנת הצרכן קובעת כי על חברות ובעלי עסקים שמפעילים חנות או אתר אינטרנט, לפרט במיקומים בולטים לאן הן לא שולחות או מובילות מוצרים. עיקר מסורבי השילוח: צרכנים הגרים ביישובי ספר מרוחקים, יישובים שמעבר לקו הירוק וביישובים ערביים שאין בהם לכאורה כתובות מדויקות
מהיום עוסק שלא יפרט בצורה ברורה את היישובים בארץ אליהם הוא אינו מספק שירותי הובלה או שירות, טרם ביצוע העסקה צפוי לעיצום כספי בסך 45 אלף שקל.
- שופרסל ומגה: ערבי או גר בפריפריה? אין משלוח
- עלית לא נכנסת לאריאל ומי עדן נמנעת מרהט?
לקוח תמי 4: סירבו לשלוח מתקין לביתי בירושלים כי אני ערבי
הממונה על הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן הוציא הנחיית ממונה, לפיה על עוסק להציב בבית העסק שלו שלט בסמוך לכל קופה, במקום הנראה לעין, באותיות ברורות וקריאות ובפירוט את המקומות בארץ, לרבות אזור יהודה ושומרון, שאליהם הוא אינו מספק שירותי הובלה למוצרים אותם הוא מוכר, או אינו מספק שירות בגין אותה עסקה. התיקון לחוק הגנת הצרכן נכנס לתוקף כבר ב-1 במרס, אך הנחיית הממונה מבהירה מה ייחשב כיידוע הצרכן טרם ביצוע העסקה.
אם החנות היא מקוונת, עליו לציין את הפרטים הללו במקום מובלט באתר האינטרנט, בצורה שהצרכן חייב לאשר כי קרא את הפרטים בטרם ביצוע התשלום. כמו כן העוסק יציין פרטים אלו, גם בחוזה, אם קיים, או בכל מסמך אחר, כגון טופס הזמנה, שנמסרים לצרכן בטרם עשיית העסקה. עוד נמסר כי "עוסק יכול לקיים את חובת הגילוי בדרך אחרת, ובמקרה זה קיומה של החובה להנחת דעתו של הממונה יתברר לפי הראיות כרגיל".
ברשות מסרו כי ההנחיה הוּצאה "בעקבות פניות של צרכנים ובהם צרכנים רבים מאזור יהודה ושומרון, שטענו כי הם עורכים עסקה לרכישת מוצרים, שניתן לגביהם שירות הובלה או שירותים אחרים, ונוכחים לדעת לאחר עשיית העסקה כי העוסק לא יספק להם את הנכס למקום מגוריהם וכי עליהם לשאת בעלויות ההובלה או השירות בעצמם. תיקון סעיף 2 (א) לחוק הגנת הצרכן קובע כי המקום שאליו יסופק המוצר או השירות, הינו פרט מהותי בעסקה. המשמעות היא כי קיימת חובה להביא את המידע לידיעת הצרכן עוד טרם ביצוע העסקה".
ההנחיה: בהמשך לתיקון חוק איסור הפליה
רוב התלונות שהגיעו בנושא זה ל-ynet, היו של תושבי פריפריה (שטענו שחברות לא שולחות ליישובי ספר כמו קיבוצים מרוחקים בצפון, יישובים בערבה, יישובים בעוטף עזה); תושבי יהודה ושומרון (חברות מסייגות: לא שולחות מעבר לקו הירוק) ושל אזרחים ערבים (חברות שלא שולחות ליישובים מסוימים בשל חשש לכאורה להיכנס ליישובים אלה או כיוון שבחלק מהיישובים הערביים אין כתובות מסודרות ויש שמות משפחה זהים).
ההנחיה הזאת של הממונה באה בהמשך לתיקון לחוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, תשס"א-2000, שיזמה ח"כ שלי מועלם. לפי התיקון, "מי שעיסוקו בהספקת מוצר או שירות ציבורי או בהפעלת מקום ציבורי, לא יפלה בהספקת המוצר או השירות הציבורי במקום העסק, במתן הכניסה למקום הציבורי או במתן שירות במקום הציבורי, מחמת מקום מגורים; ואולם לא יראו הפליה לפי סעיף קטן זה הבחנה שנעשית על ידי רשות מקומית בין תושביה ובין מי שאינם תושביה, במידה הנדרשת לביצוע תפקידיה או להפעלת סמכויותיה לטובת תושביה, והכול בכפוף להוראות כל דין".
כן נכתב כי "לענין חוק זה, אחת היא אם העיסוק נעשה למטרת רווח או שלא למטרת רווח ואם נגבה או לא נגבה תשלום תמורת הספקת המוצר או השירות הציבורי, הפעלת המקום הציבורי, מתן הכניסה למקום הציבורי או מתן השירות במקום הציבורי".
לפי משרד המשפטים, התיקון הזה לא כולל משלוחים. כלומר, מותר לבית עסק לא לשלוח ליישובים מסוימים, בתנאי שמדובר בסיבה מסחרית גרידא: הובלה לאזורים מרוחקים לא משתלמת לעיתים לבתי עסק. עקב כך, הרשות להגנת הצרכן הוציאה הבהרה זו: אם אתה לא שולח ליישובים מרוחקים, אנא הזהר זאת לצרכן מראש.