"חוקרים פרטיים": כיצד תאי סרטן מתפשטים בגוף?
בעשר השנים האחרונות אני מנסה לפענח במסגרת עבודתי בקריה הרפואית רמב"ם ובטכניון את המנגנון הגורם לתאי סרטן לנדוד לאורך עצבים, כדי לפתח תרופה שתמנע את התפשטות הסרטן
כשאני מנתח גידולים סרטניים בראש ובצוואר, רוב החולים יחלימו מהניתוח, אבל לצערי אני יודע שלא כולם יבריאו. יש מצבים שבהם למרות שהצלחנו להסיר את כל הגידול בניתוח, הסרטן יחזור במקומות מרוחקים מהגידול הראשוני. במהלך הקריירה שלי שמתי לב שלגידולים מסוימים יש נטייה לחזור בעיקר לאורך מסלולי עצבים, ולמרבה הצער האפשרות לרפא את החולים במצבים אלו הייתה נמוכה וחזרת הגידול לוותה בכאב או בשיתוק של העצבים המעורבים. מתוך המציאות הקשה הזו ליד מיטת החולה, החלטתי להקדיש את הקרירה המקצועית שלי למציאת המנגנון האחראי לחזרת הגידולים הללו.
כבר מעל 100 שנה ידוע כי תאי סרטן מתפשטים בגוף בשלוש דרכים עיקריות: פלישה ישירה לרקמות, מעבר דרך צינורות הלימפה לבלוטות לימפה כמו בצוואר או בבית השחי, והתפשטות דרך כלי הדם כגרורות מרוחקות. אולם בשנים האחרונות עלתה המודעות לדרך רביעית שבה מתפשט הסרטן בגוף: לאורך עצבים. בעשר השנים האחרונות אני מנסה לפענח במסגרת עבודתי בקריה הרפואית רמב"ם ובטכניון את המנגנון הגורם לתאי סרטן לנדוד לאורך עצבים, כדי לפתח תרופה שתמנע את התפשטות הסרטן.
יש מספר סרטנים שבהם התופעה של פלישת סרטן לאורך עצבים היא שכיחה מאוד, והם כוללים את גידולי הלבלב, מערכת העיכול, שד, הערמונית וגידולי ראש צוואר. גם גידולי מוח מסוגלים לחצות מרחקים גדולים בפרק זמן קצר תוך נדידה לאורך שלוחות עצבים המחברים בין אזורים שונים במוח.
עוד ב"חוקרים פרטיים" בערוץ הלימודים:
למה אני חוקרת גישות חדשות בבריאות הנפש?
"חוקרים פרטיים": החלופה המדעית לתרומת איברים
החוקר שבודק: האם העיתונות מתה?
לחקור את יפן: מסע לארץ השמש העולה
פריזבי עם אלקטרונים והקשר לסמארטפונים שלנו
מידה כנגד מידע: למה אני שוקלת חלבונים?
למה בחרתי לטפל בעזרת יצירות ספרותיות?
"חוקרים פרטיים": חלבונים מקולקלים ותולעים זקנות
בעבר חשבו שתאי הסרטן מתפשטים לאורך מסלולי עצבים, כיוון שאלו אזורים בעלי צפיפות נמוכה יחסית בדומה לכלי הדם והלימפה. אבל שיערתי שזו לא סברה הגיונית, שכן עצבים בנויים מחומר דחוס העטוף במספר מעטפות חזקות שכלל לא דומות לצינורות דם. בנוסף, החדירה למערכת העצבים אופיינית לסוגי סרטן שאינם נחשבים דווקא לגידולים הכי פולשניים. בסדרת מאמרים שפורסמו בעשור האחרון שותפיי למחקר ואני הראינו שעצבים מפרישים חלבונים שמעוררים גדילה ונדידה של תאי סרטן. חלבונים אלו שאחראים בשגרה על ריפוי העצב כתגובה לפציעה, תיקון והתפתחות עצבים, מנוצלים על ידי הגידול על מנת לגדול ולהתפשט אל מערכת העצבים המרכזית כמו המוח וחוט השדרה!
בסרטון ניתן לראות כיצד תוך 48 שעות תא הסרטן העגלגל מתקדם לאורך העצב לכיוון חוט השדרה. תאי הסרטן מגיסים לעזרתם מהדם גם תאים נוספים שנועדו לטפח את העצב ולסייע לו להתקיים. ביניהם תאים בולעניים של מערכת החיסון ותאי שוואן העוטפים את העצבים. התאים הללו שנועדו להציל את העצב, פועלים למעשה כסוס טרויאני ומסיעים לתא הסרטן לחדור לתוך העצב מה שגם יביא למותו.
ניתן לדמות את העצבים לאוטוסטרדה של הסרטן למערכת העצבים המרכזית. הגישה של הסרטן למח ולעמוד השדרה הופכים את המחלה מכזו שניתנת לרפאה באמצעות כימותרפיה, קרינה או ניתוח, למחלה שכבר הרבה יותר קשה להילחם כנגדה. עצב הוא לא צינור או מוליך פסיבי, זהו איבר חי שיודע לרפא, לצמוח ולהתחדש. הוא גם מסוגל להפריש חומרים ששומרים עליו ולגייס את מערכת החיסון כדי לגדול מחדש. אולם ברגע שהגידול פלש למערכת העצבים, תאי הסרטן הורסים את העצב וגורמים לשיתוק שרירים, לעיוורון, לאבדן שליטה על סוגרים ולכאב שלא ניתן להתמודד נגדו. ובעיקר פלישה עצבית מגדילה את הסיכוי למות מסרטן בעשרות אחוזים. תוצאות המחקר יוצרות תשתית לפיתוח של תרופות למניעה של התקדמות הסרטן בגוף ולטיפול בסימפטומים הכרוכים בכך, וכולי תקווה שבשנים הקרובות כבר נראה תרגום של הממצאים הללו למיטת החולה.
פרופ זיו גיל הוא מנהל מחלקת ניתוחי ראש צוואר, המרכז הרב תחומי למחלות הראש והצוואר, הקריה הרפואית רמב"ם וחוקר במכון רפפורט של הטכניון.
לפנייה לכתב/ת 
