חשש לסלמונלה בחומוס אחלה של שטראוס
שטראוס מבקשת מצרכנים שלא לצרוך חומוס באריזת 650 גרם, תאריך אחרון לשימוש 6 בספטמבר 2018. ל-ynet נודע ש-2 משטחים ממנת הייצור הנגועה שוחררו בטעות למחסן ההפצה והגיעו ל-21 נקודות מכירה. מהחברה נמסר כי מדובר בסניפי מגה בעיר, יוחננוף, קשת טעמים, פרש מרקט, סטופ מרקט ומחסני להב במרכז הארץ. 80 יחידות נמכרו לצרכנים
אל תאכלו מהחומוס הזה: חשש לסלמונלה בחומוס אחלה של שטראוס. חברת שטראוס מבקשת ממי שרכש חומוס אחלה באריזת 650 גרם, ברקוד: 7290107940030, המסומנת בתאריך אחרון לשימוש 6 בספטמבר 2018 - שלא לצרוך את המוצר.
ל-ynet נודע שדבר הזיהום נתגלה ב-8:00 הבוקר. רוב המשטחים ממנת הייצור הזו נעצרו במחסן, אך שניים שוחררו בטעות למחסן ההפצה. הנושא בבדיקה, כמו גם מקור הבעיה במוצר. בודקים את כל חומרי הגלם, שכן לא ידוע מה מקור הסלמונלה: הטחינה שבמוצר, או רכיב אחר.
21 נקודות מכירה באזור המרכז
החברה מסרה כי, "במסגרת בדיקות האיכות השגרתיות שעורכת שטראוס במפעל הסלטים, התקבלה תוצאת בדיקה המעלה חשש לסלמונלה במנת ייצור אחת. מספר קטן של מוצרים מהמנה נשלחו בטעות למספר נקודות מכירה".
עוד נמסר מהחברה: "לברורים ניתן לפנות באמצעות שירות הצרכנים של שטראוס בטלפון 1800-777-777 או באמצעות שירות הצרכנים באתר האינטרנט של החברה. שטראוס מתנצלת בפני ציבור לקוחותיה ופועלת במרץ לאיסוף המוצרים הללו מהמדפים".
לשאלת ynet באלו נקודות מכירה מדובר ענו בשטראוס: "אנו בודקים את הנושא". כשהתקשרנו לשירות הלקוחות אמר לנו נציג כי מדובר "בערך בכ-18 חנויות באזור המרכז... אספנו כבר את המוצרים, כבר לא נשארו מוצרים על המדפים, אבל יכול להיות שיש לנו חשש שחלק קטן נרכש על ידי הצרכנים".
בשטראוס מעדכנים כי המוצרים נשלחו ל-21 נקודות מכירה. מדובר בסניפי מגה בעיר בהוד השרון, נוה אביבים, שוסטר רמת אביב ג', נוה אמירים, כפר שלם, לה גרדיה, נאות רחל, רחובות, נתניה ומגה נאות אפקה; סניפי יוחננוף באשדוד, רחובות פרדס קלינג ואחד העם; הצרכנייה של YOU באשדוד; סניפי פרש מרקט הנדיב ורעננה; סניף מחסני להב רמת אביב; סניף קשת טעמים בגבעת ברנר וסניפי סטופ מרקט ביטבתה ובהוד השרון.
לפי ההערכות כ-80 צרכנים קנו את המוצר, שגודלו אינו הגודל הנפוץ במקרר החומוס (הגדלים השכיחים והנמכרים יותר הם 1 ק"ג ו-750 גרם) ורוב המוצרים כבר נאספו היום מרשתות השיווק.
יכול לגרום לשלשולים
חברות המזון בודקות כל סדרת ייצור שיוצאת לשוק. עם זאת, הימצאות חיידקים מתגלה לעיתים רק אחרי שהמוצר כבר יצא לשוק שכן לוקח זמן לתרבית כזאת לגדול. בדרך כלל, צרכנים מתבקשים להחזיר את המוצר לרשתות השיווק (או שהחברה אוספת את המוצרים מבתי הצרכנים) והחברה מעניקה להם זיכוי למוצר חלופי. עם זאת, לקוח שטעם מהמוצר וסבל לכאורה מנזק רפואי בגינו, יכול לנסות לבקש פיצוי גדול יותר, או לתבוע את החברה, אם כי אז יהא עליו להוכיח קשר ישיר בין אכילת המוצר לבין הסבל שנגרם לו.
הנציג ששוחחנו איתו אמר ל-ynet: "אנחנו בודקים את המוצרים באופן מלא, על בסיס יומיומי וקיבלנו תוצאות בדיקה לא תקינות. עכשיו, לפי הדגימה הבודדת, חסמנו את כל המוצרים במחסנים. עקב טעות אנוש, חלק קטן מאוד מהמוצרים שוחררו ושווקו לחנויות, החל מיום ראשון השבוע".
למה זה יכול לגרום?
"זה יכול לגרום לשלשולים, לכאבי בטן, לחום, לכאבי ראש, בחילות, הקאות. התופעות יכולות להתפתח בין שעה ל-72 שעות אחרי האכילה... אם אכלו מהמוצר הזה, כן לגשת לגורם רפואי. אנחנו לא רופאים...".
את הקופסאות שקניתי לזרוק או להביא חזרה?
"אין צורך לשמור, אני אשמח לקחת את הפרטים של האריזה והפרטים שלך, אנחנו כמובן נזכה אותך בעבור המוצרים. אם יש לך מוצרים כאלה, לא לצרוך אלא להשליך אותם... אנחנו נזכה אותך עבור המוצרים".
פרשת ההסתרה של יוניליוור הובילה לשינוי בדרישות השקיפות מהיצרנים
שטראוס היא חברת המזון השנייה בגודלה בשוק המזון ונחשבת לחברה שנוהגת באופן גלוי מאוד לגבי כל חשש לפגם ייצור באחד ממוצריה. מציאת הסלמונלה בחומוס שלה מגיעה כשנתיים אחרי פרשת הסלמונלה בקורנפלקס של יוניליוור, שהביאה לשרשרת גילויים לגבי היחס בחברות המזון לזיהומים שמתגלים בתוך המפעלים והשקיפות שלהן לגביהם.
יוניליוור הסתירה אז זיהום הסלמונלה שהתגלה במפעל דגני הבוקר שלה, בקווי הייצור של קורנפלקס של אלופים וכריות. ההסתרה נחשפה בעקבות מחסור בקורנפלקס שהורגש ברשתות השיווק. למרות שיוניליוור טענה שמוצרים לא יצאו אל הציבור, נחשף שמוצרים שנחשדו כנגועים כן נמכרו ברשתות השיווק. בעקבות מקרה יוניליוור, נחשפו אז מקרי סלמונלה גם בקו סלטים של סלטי צבר של אסם ובטחינה הנסיך. זיהומים נוספים שמתגלים מדי פעם במוצרי מזון הם ליסטריה והימצאות חיידקי אי קולי.
בעקבות ריבוי מקרי הזיהום במוצרי מזון שנחשפו ביתר שאת אחרי פרשת הזיהום בקורנפלקס תלמה, במשרד הבריאות שקלו להקשיח את נהלי הדיווח של חברות המזון כך שידווחו על זיהומים עוד בטרם המוצר יצא את דלתות המפעל.
במקביל, הוגשה אז הצעת חוק לפיה יש לחייב יצרנים ויבואני מזון לסמן במדבקת אזהרה מיוחדת את מוצריהם שעלולים להכיל חיידקים צואתיים מזיקים, ולהמליץ לצרכנים על הטיפול הרצוי בהם להגנת בריאותם. הוצע שהמדבקה תנחה את הצרכן בדרכי ההקפאה וההפשרה של המוצרים ובאופן הבישול הרצוי.
לפנייה לכתב/ת 
