יפן: קוראים ספרות אנטישמית ומעריצים את היהודים
הספרות האנטישמית הקלאסית מצטיירת בעיני היפנים כהצלחה וכמודל לחיקוי. הם למעשה מסיקים מסקנות הפוכות לגמרי לגבי היהודים וכיצד יש להתייחס ולנהוג עימם: "אם הגרמנים חשבו שהפתרון לטענה ש'היהודים שולטים בעולם' הוא גירוש והשמדה, היפנים הבינו מכך שצריך ללמוד מהיהודים"
אחת המדינות הבודדות בעולם שכמעט לא נוסדה בה קהילה יהודית במאות הקודמות, היא יפן. יהודים הגיעו לאורך השנים לכל נקודה בגלובוס, כמעט, אבל יפן נותרה סגורה ומרוחקת,
ורק לקראת המאה ה-19, כאשר החלו להגיע אנשי עסקים ומסחר מהמערב, היו ביניהם גם יהודים אחדים. יהודים אלה, שהגיעו מאנגליה, צרפת וגרמניה, היוו את הניצנים הראשונים לקשרים בין יפן ליהודים.
<<הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. תעשו לנו לייק >>
עוד קהילות בערוץ היהדות :
- היסטוריה במפרץ: איחוד האמירויות הכיר בקהילה היהודית
- אחרי שגורשו והושמדו: היהודים חוזרים לעיירה היהודית במזרח אירופה
- העיירה היהודית העתיקה האחרונה: ביקור בקירימיזי קסבה
- אסואירה שבמרוקו: היהודים כבר אינם - התרבות קמה לתחייה
- יהדות בלגיה מצטמצמת: "אסור לעלות מתוך פחד "
- מהינדואיזם לנצרות וליהדות: הקיבוץ היהודי הנסתר בהודו
- ערן זהבי לא לבד: להיות יהודי בסין
- 1,948 שנים ברומא: סיפורה של הקהילה שהוגלתה עם החורבן
- בין כיכר האינקוויזיציה ל"הקדש": סיור בברצלונה היהודית
- מתנערים מהפחד: יהדות ורשה קמה לתחייה
פרופ' שילוני מסביר כי דווקא לאחר שיהודים מסוימים סייעו בדרכים שונות ליפן לנצח במלחמת יפן-רוסיה, החלה להגיע ליפן ספרות אנטישמית מאירופה, ונודעה לה השפעה רבה במדינה: "הדבר המעניין הוא שהיפנים גזרו מהתזות האנטישמיות מסקנות הפוכות לגמרי. אם הגרמנים חשבו שהפתרון לטענה האנטישמית ש'היהודים שולטים בעולם' הוא גירוש והשמדה, היפנים הבינו מכך שצריך ללמוד מהיהודים, להתחבר אליהם וליישם את הדברים הטובים שהם עושים. כלומר, האנטישמיות שלהם הפכה לפילושמיות – חיבה וכבוד כלפי היהודים".
אנטישמיות? דווקא פילושמיות
כדוגמה, מציין שילוני את הביקור של אלברט איינשטיין ב-1923 ביפן. המדען המפורסם זכה לכבוד רב ונפגש שם עם בכירים רבים בממשל ובמדע היפני וערך מספר הרצאות מתוקשרות.
אהבה שאינה תלויה בדבר. יפנים מכת המקויה מצדיעים לישראל(צילום: אלי מנדלבאום)
"כדי להבין את אופן החשיבה היפני לגבי היהודים, אני יכול לספר שלפני כמה שנים אירחנו באוניברסיטה העברית קבוצה של בכירים יפנים", הוא מספר. "לאחר הארוחה, קם ראש המשלחת היפנית ואמר שהוא מודה לנו על האירוח, וחלק איתנו שהוא ושאר חברי הקבוצה לא ידעו כמעט דבר על היהודים וישראל לפני שהגיעו. כדי להתכונן, הם חיפשו ספר בנושא ולאחר שקראו אותו הם מרגישים שהם מבינים כעת את המעמד המיוחד וההצלחה של ישראל.
"ואז הוא שלף מכיסו את הספר והעניק לנו אותו במתנה – זה היה 'הפרוטוקולים של זקני ציון'. זה ממחיש כיצד ספרות אנטישמית קלאסית מצטיירת בעיני היפנים כהצלחה וכמודל לחיקוי. הם למעשה מסיקים מסקנות הפוכות לגמרי לגבי היהודים ולגבי כיצד יש להתייחס ולנהוג עימם".
גלגל הצלה במלחמת העולם השנייה
פרק מעניין ביחסי יפן והיהודים הוא סביב מלחמת העולם השנייה, שבה סייעה יפן - אז בת ברית של גרמניה - לחלק מהיהודים שנמלטו מאירופה. ידוע במיוחד סיפורו של קונסול יפן בליטא, צ'יאונה סוגיהארה, שבמעשיו הציל אלפי יהודים מליטא ופולין וקיבל את אות חסיד אומות העולם.
מתנדבים יפנים בקיבוץ - תופעה הולכת ונעלמת(צילום: צבי פרנקל)
לדברי שילוני, "לאחר המלחמה יפנים רבים התביישו בברית שלהם עם היטלר, והסיקו מסקנות לגבי הפעילות שלהם בתקופה זו. אחת המסקנות, נגעה גם למעמד של מדינת ישראל, שבה ראו מפתח עבורם כגשר לציר מערבי-אמריקני. דרך קשרים עם ישראל הם חשבו שהם יכולים לשפר את המעמד הפוליטי של יפן בעולם".
האם יש כיום קהילה יהודית פעילה ביפן?
"יש קהילה קטנה בטוקיו ושני בתי חב"ד קטנים. הקהילה מורכבת מאנשי עסקים יהודים, מעט ישראלים שנמצאים שם לתקופות מסוימות או צעירים בעבודות שונות ומזוגות מעורבים – יהודי או יהודייה שנשואים ליפנים וגרים שם".
מלבד הקהילה הקטנה, יש כמה קבוצות יפניות שמביעות עניין מיוחד בישראל. המוכרות מביניהן - קבוצת "בית שלום" והמקויה. אלו קהילות אשר מתעניינות מבחינה אינטלקטואלית ביהדות ובישראל, ואנשיהן מגיעים לישראל מדי פעם ויוצרים קשרים עם יהודים וישראלים המגיעים ליפן. לדברי פרופ' שילוני, בשנות ה-50' משך גם רעיון הקיבוץ הישראלי לא מעט יפנים שבאו להתנדב ולהתנסות בחוויה, אך בשנים האחרונות התופעה כמעט ואינה קיימת עוד.
- פרופ' שילוני העביר הערב (ג') הרצאה על יהודי יפן ועל הקשר בין יפניות ליהדות בבית אבי חי. ההרצאה - במסגרת מפגשי "ראש חודש" בבית אבי חי העוסקים בצהר ובמה לקהילות יהודיות ברחבי העולם
לפנייה לכתב/ת 
אוהבים את ישראל. המקויה
צילום: אלי מנדלבאום
מומלצים
