שר התקשורת: "לחקור את איקיוטק בגין נסיון מרמה"

במשרד התקשורת לא מתכוונים לטפל בחברת איקיוטק (iqtech) בשל חוסר סמכות, אך דורשים מגופי ממשל אחרים לחקור את החברה בעניין קבלת דבר מרמה - חשד לדרישות לתשלום שאין מאחוריהן חוב אמיתי: שר התקשורת גלעד ארדן, פנה למפכ"ל המשטרה, ליועץ המשפטי לממשלה, ולרשות לסחר הוגן במכתב, על מנת שייפתחו בחקירה בנוגע לתלונות צרכנים בנושא חיובים מחברת איקיוטק. במשרד התקשורת טוענים שלמשרד אין סמכות לפעול נגד החברה, שפתחה בחודשים האחרונים במבצע גבייה נגד 100 אלף חייבים.

• קיראו את המכתב ששלח שר התקשורת בעניין איקיוטק 
• בעלי איקיוטק שלח מכתב גבייה לאשתו?
• רשויות המדינה מנסות לפעול נגד איקיוטק
• דרשו מאולמרט לשלם: "נרשמת לאודישנים כשהיית ראש הממשלה"
  

בכך, משרד התקשורת בעצם מעביר את הכדור מהמגרש שלו למשרדים אחרים והצרכנים נותרים עם גורם אחד פחות שיכול לסייע להם במאבק נגד מבצע הגבייה. בנוסף, משרד התקשורת בעצם מתפרץ לדלת פתוחה: במשרד המשפטים, הרשות להגנת הצרכן ובמשטרה כבר אוספים מידע על החברה זה זמן מה ובאוקטובר אף פתחו בחקירה משותפת. ב-17 בדצמבר אמור להתקיים דיון בוועדת הכלכלה בנושא איקיוטק, בו צפויים להציג הגופים את מסקנותיהם מהחקירה, גם אם אין אלו מסקנות סופיות. יחד עם זאת, נראה כי במשטרה החליטו שאין כאן עניין פלילי. השר - מתנגד להחלטה זאת.

השר אמר ל-ynet: "אני מבקש ממפכ"ל משטרת ישראל לפתוח בחקירה פלילית נגד חברת "אייקיוטק" בגין ניסיון לקבל דבר

במרמה . מדובר בפגיעה חמורה בזכויותיהם של צרכנים רבים בישראל. למשרדי הגיעו מאות תלונות כנגד החברה".

המשטרה לא תטפל - לא סביר שהאזרחים יטפלו בעצמם

לפי המכתב ששלח השר לגורמי החוק, גורמים במשרד התקשורת העבירו את הטיפול בתלונות ליחידת להב 433 והם המליצו להעביר את הטיפול למפלג ההונאה במחוז ת"א. "פניית המשרד למפלג ההונאה במחוז ת"א נענתה בתשובה כי לאור המלצתה של אושרה גז, סגנית פרקליטות (פלילית) מחוז ת"א, שמדובר בעניין אזרחי ולא פלילי, החליט ראש אח"מ שהמשטרה לא תטפל בנושא, אלא כל צרכן יפעל בעצמו מול בתי-משפט", כך נכתב. 

"לאור ממדי התופעה אני סבור כי משטרת ישראל צריכה לחקור את הנושא", כתב השר במכתב לגורמים. "לא סביר שאזרח אחד מאלפי אזרחים יפעל בעצמו כדי להוכיח את ההונאה שלטענתו הונו אותו וייאלץ לשכור שירותי עורכי דין עבור דרישת חוב של מאות שקלים".

כיוון שהשירותים שסיפקה איקיוטק היו שירותי תוכן בסלולר - הגיעו תלונות רבות למשרד התקשורת, אך במכתב נטען כי המשרד לא יכול לפעול נגד ספק תוכן (כדוגמת איקיוטק) ולא נגד האגריגטור - הגוף שאחראי על העברת הגבייה מחברת הסלולר לחברת התוכן (כדוגמת יוניסל), אלא רק נגד חברות הסלולר. כיוון שחברות הסלולר טוענות שהן לא צד לעניין ואין לצרכנים חובות כלפיהן - המשרד אינו גורם אכיפה במקרה זה. 

משרד התקשורת: "אין לנו סמכות לטפל בתלונות"

במשרד התקשורת מסבירים כי: "לאחרונה פנו אל משרד התקשורת צרכנים רבים בתלונות כנגד חברת אייקיוטק בע"מ, ששלחה להם מכתבי חיוב ודרשה מהם תשלום חוב בגין שירותים שלטענתה, סיפקה להם בעבר, באמצעות האינטרנט ובאמצעות הרשת הסלולרית.

"בנסיבות הללו, משרד התקשורת אינו בעל הסמכות לטפל בתלונות אלו כיוון שהגורם המחייב אינו חברת הסלולר.יחד עם זאת, השר ארדן פנה לגורמי הממשלה הרלבנטיים כדי שתיפתח חקירה וייבדקו התלונות כנגד איקיוטק".

גופים רבים מנסים לפעול נגד מבצע הגבייה

הבעלים של החברה, בן אופק, טוען שצרכנים קיבלו ממנו שירותים באינטרנט וב-SMS, שכללו, בין היתר, גישה לאודישנים (במרום), מבזקי ספורט, סרטוני סלבס, שירותי היכרויות ועוד.  השירותים הללו כללו תשלום חודשי של 20-15 שקל לערך וכן תשלום של כ-10-2 שקלים עבור כל מיסרון.

לטענת בן אופק, צרכנים רבים נרשמו לשירותים ולא התנתקו מהם ולכן הם חייבים לו כסף על השנים 2011-2007. אופק אמר ל-ynet שהוא פתח במבצע הגבייה אחרי שההכנסות מהשירותים האלה רדו, ככל הנראה בגלל תקנות משרד התקשורת שנכנסו לתוקף בסוף 2011 לפיהן על חברות הסלולר לאסור פתיחה אוטומטית של הקווים לשירותי תוכן.

איקיוטק שולחת מכתבי גבייה באמצעות כ-20 משרדי עו"ד לצרכנים שונים, שחלקם טוענים שהתנתקו מהשירותים לפני שנים ואחרים כלל לא מכירים את השירותים, טוענים שמספר הטלפון שמצויין כמספר באמצעותו קיבלו את השירותים לא שייך להם, או שהדרישה לתשלום נשלחה לילדיהם הקטינים. 

נגד החברה הוגשו תלונות רבות למשטרה וגופים רבים פועלים נגד מבצע הגבייה - אולם עד כה ללא הצלחה. באיקיוטק טוענים מנגד שהמבצע שלהם חוקי. כעת מנסים להוכיח הגופים שפועלים נגד איקיוטק: המועצה לצרכנות, גופי ממשלה, עורכי-דין פרטיים וצרכנים, שדרכי הגבייה של איקיוטק לא חוקיות, שחלק ממכתבי הגבייה הם בגדר "שיטת מצליח", שמכתבי הגבייה ששלחו לקטינים אינם עומדים לכאורה בקנה אחד עם החוק, שלפחות חלק מהחובות כלל לא קיימים וכן שהרישום לשירותים היה לשנה ולא לנצח (עד בקשה להתנתקות) - כפי שטוענת החברה.