שוק הגז הביתי: עדיין נשלט על ידי ספקים גדולים והמחירים גבוהים
מבקר המדינה בביקורת חריפה על שוק הגז לבישול בישראל, שמתנהל כמו ג'ונגל. ספקים לא מפנים את המכל שלהם כדי להקשות על צרכנים לעבור לספק חדש; הספקים הקטנים לא יכולים לצמוח משום שהם מקבלים כמות מוגבלת של גז. בנוסף, מדובר בענף עתיר חאפרים שמגלגלים מיליונים בשנה. המחירים גבוהים ויש פערים גדולים בין יישובים: תושבי בקרית ביאליק ישלמו פי 2 על גז מתושבי בית אל. גם נושא הבטיחות מוזנח
שוק הגז הביתי עדיין נשלט על-ידי הספקים הגדולים והמחירים לצרכנים גבוהים, כך עולה מדו"ח מבקר המדינה שפורסם היום (ד').
שליטי הגז הם חמישה ספקי גז גדולים שמחזיקים ב-85% מהשוק, בו פועלים עשרות ספקי גז ביתי (גז בישול, גפ"מ: גז פחמימני מעובה המורכב מבוטאן ופרופאן). יש פערי מחיר גבוהים של כ-300% בין הספקים השונים, בין רשויות מקומיות והניוד של לקוחות בין הספקים מוגבל. ניתן לחשב את מחיר הגז שתשלמו לפי עיר באתר משרד האנרגיה. מהחישוב עולה, למשל, שתושבי קרית ביאליק ואריאל ישלמו פי 2 מתושבי בית אל.
עוד כתבות בדו"ח מבקר המדינה:
המלחמה בזיהום האוויר: ההחלטות נשארו על הנייר, הנזק - 16 מיליארד שקלים בשנה
האוצר לא בלם את המשבר - מאות אלפים נותרו בלי ביטוח סיעודי
ענף הנדל"ן: הון שחור מציף את השוק ולא מטופל
עושים עלינו סיבוב: המיליארדים שהמדינה הפסידה על מכירת תנובה
בחירת הדמויות על השטרות החדשים הייתה פזיזה
מבקר המדינה: כשל בניהול נכסי הנדל"ן של דואר ישראל
דו"ח מבקר המדינה: כל תחלואי הרב-קו
חגיגת מינויים וחריגות שכר בתעשייה הביטחונית ברפאל
הצרכן הביתי משלם ביוקר
בנוסף, יש רווחיות גדולה לספקים ממכירת גז לצרכן הביתי לעומת מכירת גז לצרכן מוסדי. מדו"ח רשות ההגבלים מ-2017 עולה כי קיימים פערים ניכרים במחירי הגז בין הלקוחות הביתיים ללקוחות המוסדיים. ב-2009 הגיעו הפערים ל-210%-280%. הרווחיות בשוק הביתי נעה בין פי 2 לפי 10 מהרווחיות בשוק המוסדי.הוועדה לשינוי כלכלי-חברתי קבעה כי המגזר הביתי משלם מחיר כמעט כפול ביחס למגזר המוסדי, ללא הצדקה. אומדן העלות העודפת למשקי הבית עקב כשלי התחרות בענף מוערך בכ-150 מיליון שקל בשנה.
בישראל יש כ-2.4 מיליון צרכני גז ביתי והוא משווק למגזר הביתי לצורכי בישול והסקה, ולמגזר המוסדי גם כמקור אנרגיה. היקף המכירות בשוק הגז הביתי הוא כ-3 מיליארד שקל בשנה.
צרכן ביתי צורך 60-30 ק"ג גז בישול בשנה, וכמה מאות אלפי לקוחות צורכים כ-400 ק"ג גז ביתי בשנה (כל לקוח) לצורכי הסקה. בשל החשבון החודשי הנמוך (עשרות שקלים בודדות) של הצרכן הביתי שמשתמש בגז לצורכי בישול, ובשל פערי מידע, מרבית הצרכנים הביתיים מתאפיינים באדישות צרכנית ביחס למחיר הגז.
מבקר המדינה קובע שמחיר הגז הביתי ללקוחות הביתיים מתאפיין ברווחיות גבוהה, בייחוד באספקה באמצעות מרכזיות המכלים, באזורים מסוימים בארץ, ויש לו השפעה על יוקר המחיה. ללא טיפול הולם בכל החוליות של שרשרת הייצור לא תתאפשר תחרות מספקת, והצרכנים הביתיים ימשיכו לשלם מחירים מופרזים תמורת הגז. לפיכך, על משרד האנרגיה ומשרד האוצר להגביר את מאמציהם ופעולותיהם לעידוד התחרות במשק הגז. עליהם להידרש לנתונים על רווחיות ספקי הגז במגזר הביתי, וכן לבחון האם די בשינויי החקיקה שכבר נעשו ובשינויים שנעשים כעת במקטעים הנוספים כדי להגביר את התחרות באופן משמעותי.
30 חאפרים שמגלגלים מיליוני שקלים בשנה
לפי נתוני משרד האנרגיה, מספר ספקי הגז הלא מורשים ("חאפרים") הולך וגדל במשך השנים ופעילותם - בעיקר בשוק מיכלי הגז - מתרחבת ונעשית מתוחכמת יותר. במועד סיום הביקורת היה בידי משרד האנרגיה מידע על פעילות של כ-30 ספקים לא מורשים שמחזור המכירות שלהם יחד מגיע למיליוני שקלים בשנה.
ספקים לא מפנים ציוד כדי להכשיל מתחרים
גם כשמדובר בספק לגיטימי, לפעמים הוא עושה בעיות כשהצרכן רוצה להחליפו בספק חדש. לעתים הספק היוצא אינו מפרק ואינו מפנה את מיכלי הגז והציוד שלו, וזאת, ככל הנראה, כדי לעכב או להכשיל את ההתקשרות עם הספק הנכנס. במקרה כזה, הספק הנכנס נאלץ לפרק ולפנות בעצמו את הציוד, ועלויות הוצאת הציוד הישן מושתות אפוא עליו.
מן הראוי שמשרד האנרגיה יבחן אפשרות להטיל עיצום כספי על ספק יוצא בגין אי-פירוק ואי-פינוי של הציוד שלו או הוספת פיצוי עונשי לטובת הספק הנכנס בגין פירוק ופינוי הציוד של הספק היוצא, וזאת נוסף על הפיצוי שהספק הנכנס רשאי לתבוע בבית משפט.
ספק הגז הראשון בבית מגורים משותף חדש
כך למשל, מתלונות שהגיעו למשרד מבקר המדינה עולה כי לעתים ספקי גז מציעים לקבלנים הבונים בתי מגורים משותפים חדשים מחיר מופחת בגין הנחת תשתית הגז וכן תשלום בגין כל יחידת דיור. בתמורה, כך לפי התלונות, מתחייבים דיירי הבית המשותף להתקשר עם ספק הגז הראשון בחוזה אספקה למשך תקופה מסוימת. לחלק מספקי הגז הקטנים קשה להציע הצעות מעין אלה ולהשקיע כסף בתשתית בידיעה שהדיירים יכולים לעבור לספק גז אחר לאחר שנה.
מבדיקת משרד מבקר המדינה עולה כי משרד האנרגיה שוקד על מהלך שעשוי לתרום לפתרון הבעיה: תקנות שמסדירות את הליך הפנייה של הקבלן לשישה ספקים לפחות.
ספק הגז הנכנס או הצרכן לא מקבלים את הפקדון בחזרה מהספק היוצא
הפגיעה בספקים הקטנים ניכרת גם בתחום הפיקדונות. לעיתים קרובות ספקים קטנים מתלוננים כי הם לא יכולים לחבר צרכנים לגז, משום שהם לא מקבלים מהספק הקודם החזר של פיקדון ששילמו לו צרכנים, שנע בין 59 שקל למכל גז קטן (12 ק"ג) לבין 133 שקל למכל גז גדול (133 שקל), לא כולל מע"מ.
משרד מבקר המדינה מבקש לפשט ככל הניתן את ההליכים להשבת כספי הפיקדונות לכל צרכן גז, גם אם אינו בעל הנכס, ולשקול להעניק סמכות למשרד האנרגיה להטיל עיצום כספי על הספק היוצא בגין איחור בהשבת דמי הפיקדון לספק הנכנס, וזאת נוסף על האפשרות של הספק הנכנס להגיש תביעת פיצויים לבית המשפט.
מבדיקת משרד מבקר המדינה עולה כי היקף הפיקדונות המוחזקים בידי ספקי הגז הגדולים מוערך בכ-300 מיליון שקל. חלק מהפיקדונות נחשבים "רדומים" - פיקדונות של צרכנים שנפטרו או של שוכרים שעזבו. עוד עולה מהבדיקה כי משרד האנרגיה אינו יודע מהו היקף הפיקדונות הרדומים.
משרד מבקר המדינה העיר למשרד האנרגיה כי עליו לבדוק את היקף הפיקדונות הרדומים וכיצד ניתן להשיבם לצרכנים או ליורשיהם. על משרד האנרגיה לבחון את הנושא עם הגורמים הרלוונטיים במשרד המשפטים.
בזכות הסדרים מיושנים: הספקים הגדולים שומרים על כוחם
הספקים הקטנים רוכשים מבתי הזיקוק (בז"ן בחיפה ובז"א באשדוד) בכל חודש, במשך שנים, כמות קבועה פחות או יותר של גז. שיטה זו שומרת למעשה על הסדר הישן, ואינה מאפשרת לספקי הגז הקטנים צמיחה של ממש. על פי תקנות ההקצבות, על הספקים הקטנים לשריין 10% מהחלק היחסי שהם זכאים לרכוש. דבר זה לא מאפשר להם לרכוש כמויות גז גדולות יותר, להרחיב את חוג לקוחותיהם ולצמוח.
בנוסף, נפח האחסון של חברות המאחסנות גז מוקצה כולו לספקים הגדולים, כי ספקים קטנים מתקשים לעמוד בתנאי האחסון הדורשים התחייבות ארוכת טווח לפי נפחים. גם שטחי האחסון מוגבלים במקום. חלק מספקי הגז מתקשים לאתר מגרשים לחניית מכליות גפ"ם ריקות. עקב כך, משרד האנרגיה מגבש תוכנית להגדלת מספר אתרי האחסון.
קשה לייבא גז לישראל: ניתן לייבא גז דרך נמל הנפט באשקלון, המופעל על ידי קצא"א. יחד עם זאת, פריקת הגז המיובא ארצה נעשית באתר פריקה בדרום בלבד, ויש לאפשרה גם בצפון כדי להקל על הגישה לגז לכל הספקים. יש תוכניות בכיוון זה. בעת הצורך רוכשים ספקי הגז הקטנים גפ"ם מיובא מהספקים הגדולים. יבוא הגז הביתי למשק בקיץ הוא כ-20% מסך הצריכה, ובחורף הייבוא יכול להגיע אף ל-50% מסך הצריכה.
כשלים בנושא הבטיחות בגז
אף שמשרד האנרגיה אחראי לנושא הגז הביתי בכללותו, בידי משרד העבודה הסמכות לתת אישורי הטמנה של צוברי גז. אולם משרד העבודה אינו מקיים בדיקות תקופתיות סדורות של הצוברים, והוא מעסיק שני מפקחים בלבד המטפלים במתן אישורי הטמנה.
גם הכשרת מתקיני גז לוקה בחסר. אין ספר לימוד סדור או קורס הכנה מובנה לבחינות למתקין גפ"ם ברמה 1 ולמתקין גפ"ם ברמה 2. החומר הנדרש לבחינות נמצא בראשי פרקים בלבד במסמכים של האגף להכשרה ולפיתוח כוח אדם במשרד העבודה. שיעורי ההצלחה של הנבחנים, בעיקר בבחינות העיוניות, נמוכים.
כמו כן, הוראת נציב כבאות והצלה (מס' 507), שעניינה אמצעי כיבוי במתקני גפ"ם, אינה מיושמת באופן אחיד בכל המחוזות והתחנות של רשות הכבאות. לעתים תחנות הכיבוי אף מציבות דרישות לא רלוונטיות לספקי הגז. רשות הכבאות מעולם לא עשתה בדיקה לגבי היקף העלויות הכספיות של הדרישות בהוראה 507 והאם אכן יש צורך בכולן.
גניבות של ציוד גז מושאל
מתלונות שהגיעו למשרד מבקר המדינה עולה כי יש גניבות רבות של ציוד גז מושאל. עלות מכל גז לספק היא כמה מאות שקלים, כך שגניבות של מכלי גז גורמות לנזק כספי לא מבוטל לספקי הגז. לדברי הספקים המתלוננים, משרד האנרגיה ומשטרת ישראל אינם מטפלים כראוי בתלונות אלו. בנוסף, אין ביטוח בתחום זה בגלל הסיכון הגבוה שבו.
בתשובת משטרת ישראל למשרד מבקר המדינה מיוני 2017 נכתב כי בסוף שנת 2013 הוקמה חוליית אכיפת תשתיות במחלקת סיור (להלן - החוליה), הפועלת בשיתוף אגף הפיקוח במשרד האנרגיה. תפקידה של החוליה לסייע למפקחים באגף הפיקוח באכיפת מגוון חוקים, ובהם חוק הגז. המשטרה ציינה כי בעקבות הקמת החוליה ופעילותה חלה ירידה בהיקף התופעה בשנים האחרונות. עוד ציינה המשטרה כי זרוע החשיפה בלה"ב 433 מפעילה מודיעין בנושא ומבצעת פעילות יזומה בשיתוף החוליה.
תגובת משרד האנרגיה: "מערך השיקולים בהטלת פיקוח על מחירים הינו מורכב, וקיימים גם חסרונות מובנים למהלך זה. הסוגייה נמצאת על סדר יומו של משרד האנרגיה אך בשל תיקוני החקיקה שנעשו במספר היבטים בתחום התחרות ומהלכים משלימים נוספים הצפויים בעת הקרובה, נכון יהיה להמתין ולבחון השפעת שינויים אלו בטרם תיבחן מחדש הטלת פיקוח על מחירים בענף".
"משרד האנרגיה פעל באופן נמרץ בשנים האחרונות לגבש טיוטת תקנות מעודכנת אשר תאפשר שיפור התחרות בעניין אספקת הגפ"מ. התקנות כוללות הקלה משמעותית ביכולת לקבל הקצבת גפ"מ בגין לקוחות שעברו מספק לספק: הקטנת כמות המינימום ל- 30 טון; שינוי שיטת בדיקת מספר הלקוחות, ותוספת של 10% נוספים לחברות שיוכיחו מחיריהן זולים ועוד. כמו כן יצוין, כי מדובר בשריון של 10% על החלק היחסי, כאשר בכל הקצבה מוסף השיריון על הכמות הרלוונטית. תוספת זו, מאפשרת לספקים החדשים לגדול מדי חודש. כמו כן, רשאי ספק גז חדש לרכוש גז נוסף מספק גז המייבא גז, וכן לחתום על הסכם ייבוא מול חברת ל' ללא צורך בכושר אחסון נוסף. נציין כי צו ההקצבות ממתין לאישור וועדת כלכלה מחודש מרס".
"לצערנו, במהלך ביצוע עבודות לקידום מוכנות משק הגפ"מ (תמ"א 32) לא הצליחה וועדת העורכים מטעם מנהל התכנון לקדם אתר נוסף לפריקה בצפון".
"לא ברור מהיכן לקוח הנתון שמשרד האנרגיה מודע לפעילותם של כ-30 ספקים לא מורשים. יודגש, כי אין בידי המשרד כל מידע בנוגע למספר זה. על פי הנתונים שבידי יחידת הפיקוח השוק הבלתי מורשה מורכב מספקים קטנים ומקומיים שקונים גז ממתקיני מילוי קטנים ומורשים, בנוסף לעוסקים שקונים גז ממתקן המילוי שבברטעה הפלסטינאית אשר כלפיה קיים קושי לבצע אכיפה. בשנה האחרונה נערך המשרד ביחד עם משטרת ישראל, המנהל האזרחי ופרקליטות מרכז לבחינת האפשרויות החוקיות לחסימת 'זליגת הגפ"מ" מברטעה לישראל. אגף הפיקוח פתח בשנת 2016 מאות תיקי חקירה כנגד עוסקים בלתי מורשים בגז, והתביעה הגישה כ-180 כתבי אישום לבתי המשפט ברחבי הארץ שחלקם כבר הסתיימו בהרשעות וגזרי דין".
לפנייה לכתב/ת 
