המדען הראשי של התורה: מגנטיקה של כבשים ועד זרע בראש
הוולד נקבע לפי מה שרואה האם לפני קיום יחסים, הוולד נקבע לפי מה שחושבים ההורים בזמן המעשה, הוולד נוצר בכלל בראשו של הגבר: זה מה שקורה כשאידיאולוגיה חתומה על תלוש המשכורת של המדע, וזה מה שקורה כשמקפיאים את הדת ולא מניחים לה להשתנות
<< הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
מירב השפע וההגנה האלוהית מובטחים ליעקב, ולמרות זאת הוא הופך לאדם חושש שחששותיו מגשימים את עצמם. בזקנתו (המופלגת) ישקיף יעקב על חייו בכאב: "מְעַט וְרָעִים הָיוּ יְמֵי שְׁנֵי חַיַּי", הוא יסכם את קורותיו באוזני פרעה. חיי יעקב מזכירים את סיפוריהן של נשים קשות יום שזוכות בהגרלות ענק, ולאחר זמן מוצאות עצמן עצובות ועניות משהיו טרם הזכייה.
חוסר היכולת של יעקב להכיל את הברכה והבכורה מוסבר על ידי החוויה היסודית של אדם שכבר ברחם אמו נתפס כתככן העוקב את אחיו, ומאז לא הרפה מתחרות ומדרכי הרמייה.
במידה שאדם מודד בה מודדים לו
יעקב הוא גיבור טרגי שאסונותיו הם פרי חטאו מרחם, ואין לו מנוס מהם. העולם משיב ליעקב רמייה אחת אפיים: לבן מחליף את אהובתו באחותה, בניו מרמים אותו ובאכזריות מרחיקים מחייו את בנו הנבחר, ונדמה שהשקר הטראגי מכולם הוא הכחשתה של רחל את גניבת הפסלים של אביה, שקר שגרם למותה ולאובדן אהבת חייו של יעקב.
איך עקב יעקב את עצמו ואת אהובתו, איך הוא לא הבין שלמי שחי בבית מרוצף שקרים אסור להישבע.
התרגיל המדעי של יעקב
ובתווך, בין רמייה אחת לאחותה, משיג יעקב את מבוקשו בתרגיל שקשה לכנותו רמאות, שכן הוא מבוסס על ידע מדעי. בשעה שיעקב מוזמן על ידי לבן לנקוב את שכרו הוא מבקש (בראשית ל', ל"א-ל"ט):
"אָשׁוּבָה אֶרְעֶה צֹאנְךָ אֶשְׁמֹר אֶעֱבֹר בְּכָל צֹאנְךָ הַיּוֹם הָסֵר מִשָּׁם כָּל שֶׂה נָקֹד וְטָלוּא וְכָל שֶׂה חוּם בַּכְּשָׂבִים וְטָלוּא וְנָקֹד בָּעִזִּים וְהָיָה שְׂכָרִי... וַיִּקַּח לוֹ יַעֲקֹב מַקַּל לִבְנֶה לַח וְלוּז וְעַרְמוֹן וַיְפַצֵּל בָּהֵן פְּצָלוֹת לְבָנוֹת מַחְשֹׂף הַלָּבָן אֲשֶׁר עַל הַמַּקְלוֹת: וַיַּצֵּג אֶת הַמַּקְלוֹת אֲשֶׁר פִּצֵּל בָּרֳהָטִים בְּשִׁקֲתוֹת הַמָּיִם אֲשֶׁר תָּבֹאןָ הַצֹּאן לִשְׁתּוֹת לְנֹכַח הַצֹּאן וַיֵּחַמְנָה בְּבֹאָן לִשְׁתּוֹת: וַיֶּחֱמוּ הַצֹּאן אֶל הַמַּקְלוֹת וַתֵּלַדְןָ הַצֹּאן עֲקֻדִּים נְקֻדִּים וּטְלֻאִים". קוראות הסיפור מתייאשות ממנו לרוב בשלב ה"עקודים, נקודים וטלואים".
אם נוותר על הניסיון להבין את הצבעים והכתמים של הצאן שבחר לעצמו יעקב, הרי העיקרון המדעי נראה פשוט: דמות הרך הנולד נקבעת על פי מה שראתה אמו בזמן ההתעברות. לא השתכנעתן? ליעקב זה עבד וביציאתו מבית לבן השתרכו אחריו עדרים נקודים וטלואים.
מדע שמאריך ימים
שנים עברו, עדרים נקודים נולדו ומתו, והשיטה המדעית שעליה מעיד סיפור יעקב, הוסיפה לשגשג. כמה אגדות תלמודיות מלמדות על נפוצות האמונה ש"מה שאת רואה (בזמן העיבור) זה מה שאת מקבלת (בזמן הלידה)".
אמונה זו הנחתה את נדיבותו של רבי יוחנן, החכם היפה מטבריה, ש(בבא מציעא פד ע"א): "היה הולך ויושב בפתחי מקוואות. אמר: כאשר יצאו בנות ישראל מטבילת המצווה הן יפגשו אותי, וכך יהיו להן בנים יפים ולמדנים כמוני".
שערו בדעתכן כמה ילדים קטנים, דומים זה לזה כשתי טיפות רבי יוחנן, התרוצצו באותם ימים ברחובות טבריה. הסיפור מעורר כמובן מחשבות על הצניעות הרוחנית והפיזית של רבי יוחנן, והוא גם מלמד על האמונה שדי לאישה להתבונן בגבר יפה וחכם בסמוך לקיום יחסי המין עם בעלה, על מנת שילדיה לא יהיו דומים לבעלה.
כשבגידות מסתבכות
מסורת רבי יוחנן לוקחת את הגנטיקה של יעקב צעד אחד קדימה, ומלמדת שאין צורך בראייה של ממש בשעת קיום יחסי מין, אלא די במחשבה על אדם, צורה או צבע על מנת להשפיע על המראה וגם על התכונות של העובר הנוצר.
אפשרות זו מרחיבה באופן מעורר דאגה את מושג הבגידה בזוגיות, ועל כך נכתב בחיבור בשם ספר האמונה והביטחון (המיוחס לרמב"ן): "ומפני מה נכתב עניין המקלות (סיפור יעקב והצאן)... עשה כדי ללמד לבני אדם שיטהרו עצמם בשעה שיזדקקו עם נשותיהן, כי כפי המחשבה יהיה העובר. וזה שאמרו לעולם יקדש אדם את עצמו בשעת תשמיש".
וכפי שמובן מדברים אלה, לא רק המחשבה של האישה משפיעה על הוולד, אלא גם מחשבתו של הגבר. פירוש זה יכול להתקשר לאמונה שהזרע נוצר במוח. אם נקבץ את כל "האורחות והאורחים" החולפים במחשבותיהם של בני זוג בשעת קיום יחסי מין, נקבל ערבובים גנטיים שהם מטרידים ומשעשעים גם יחד.
מגדר ומדע
בדילוגים מהירים נעבור אל רב נערץ בבגדד של המאה הי"ט, הרב יוסף חיים, ה"בן איש חי", שמשתמש באמונה שהזרע נוצר במוחו של הגבר, על מנת להסביר ולהצדיק הבדל מגדרי (בן יהוידע, סוטה לה א): "שזרע האיש נמשך ויוצא מן המוח שלו, ולכן מוחו של האיש חלש ואינו יכול לישא משא כבד על ראשו אלא על כתפיו, אבל האישה זרע שלה מבין כתפיה ולכן שכמה חלש וראשה חזק, ונושאת המשא על ראשה".
זו לא הפעם היחידה בה מגויס ה"מדע" על מנת להסביר מדוע נשים יכולות לעשות דברים מסוימים וגברים לא, או להפך: נהיגה ברכב גורמת לבעיות פוריות לנשים; ריצות ארוכות מסוכנות לנשים (שוב פריון); נשים לא יכולות להצטופף בטנק (כן, ניחשתן נכון – פריון); גבר לא יכול לעשות שתי פעולות בבת-אחת (אולי בגלל שהזרע תופס לו המון מקום במוח); גבר לא יכול לשלוט ביציריו המיניים (אולי כנ"ל) - והרשימה עוד ארוכה. זה מה שקורה כשאידיאולוגיה חתומה על תלוש המשכורת של המדע.
זה לא מאוד מצחיק אותי
כלומר, יש משהו נחמד ומעלה חיוך בהתבוננות על חלק מאמונות העבר, אבל הסיבה האמיתית שבגללה אני פורשת את החומרים האלה היא שאפשר ללמוד מהם צניעות. המסע בין המקלות המנוקדים של יעקב, לסלים הכבדים שהנחית ה"בן יהוידע" על ראשי האימהות שלנו, מלמד אותי להיות זהירה וביקורתית, ולראות עד כמה כולנו מגייסות "יידע מדעי" על מנת להצדיק בחירות לא מושכלות ולא מוסריות.
הנבירה באמונות המסורתיות מציעה היבט נוסף של חוויית הצניעות – היא מלמדת שאין בידינו, בנות ובני חווה, אמיתות אלוהיות, ותורות דתיות הן ניסיונות אנושיים מרגשים, הגם שנועדו לכישלון, לגלות את הסוד. הסוד ייוותר סוד, ואנו נמשיך לנסות לדעת אך לא נוכל להתנשא על עמים ותרבויות אחרים, שהרי מקלותיו של יעקב יהיו לעד עדות לכך שהאמת לא נתונה בכיסינו.
הבנה זו תלמדנו שהדת שלנו, כמו כל תחום אחר בחיים, צריכה לצמוח ולהשתנות - והניסיונות להקפיאה ולעצור את התפתחותה ממתים את הרלוונטיות שלה.
ובבית המדרש של הטוקבקים
אגב אנשים שהאמת מצויה בכיסם, הופתעתי לשמוע מפיו של הרב דוד בנזרי מבית שמש, שעדינה בר יוסף (בתו של הרב יוסף) היא "רפורמית רשעה". לא התעצלתי ובדקתי. תוצאות הבדיקה בסרטון המצורף.
לכל הטורים של רוחמה וייס
שבת שלום!
