הכי עניים באירופה: "נדיר לחזות במותה של קהילה"
פעם היו שם עשרות בתי כנסת ומאות אלפי יהודים. כיום נותרו בחבל הארץ המבודד כשלושה בתי כנסת ויהודים מבוגרים בעיקר, החיים במדינה שהפנסיה הממשלתית בה עומדת על 70 דולרים בלבד. הצעירים היהודים שנותרו בטרנסניסטריה - אולי המקום הכי עני באירופה - מחפשים נתיב מילוט
באופן רשמי נקראת רצועת האדמה הזעירה והשנויה במחלוקת בין אוקראינה למולדובה "הרפובליקה המולדבית הפרידנסטרובית", אבל תושביה מכנים את מולדתם טרנסניסטריה. עבור יהודים ברחבי העולם מזוהה טרנסניסטריה כמחנה ריכוז אחד גדול. עד לפלישה הנאצית ב-1941 חיו בחבל הארץ הזה כ-300 אלף יהודים. לאחר שרוכזו שם גם יהודי בוקובינה ויהודים מאוקראינה, נרצחו בטרנסניסטריה, על פי הערכות, בין 155 אלף יהודים – ללמעלה מ-400 אלף.
<<הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. תעשו לנו לייק >>
למבקר מן המערב שנקלע לחבל ארץ זה, שפרש והכריז על עצמאותו ממולדובה בשנות ה-90, המקום נראה בעיקר כמו מדינה סובייטית שקפאה בזמן. אנדרטות קומוניסטיות שכבר מזמן הוסרו ממקומות אחרים בברית המועצות לשעבר, ניצבות כאן בכל פינה. בעיר הבירה, אנדרטה בעלת השם המאיים "כוח לסובייטים" מזדקרת מעל לטיילת המשתרעת לאורך גדת הנהר.
עוד קהילות בערוץ היהדות :
- בית כנסת ושופר באינדונזיה: "רוצים לעלות לישראל "
- "הכי ציונית בעולם": הקהילה היהודית שניצחה את ה-BDS
- מהללים את המשטר, מופלים בעבודה: כך נראים החיים של יהודי איראן / y+
- בולגריה: האנטישמיות מתגברת - אבל היהודים חוזרים
- יפן: קוראים ספרות אנטישמית ומעריצים את היהודים
טרנסניסטריה היא המקום היחיד בעולם שעדיין מחזיק בסמל הלאומי הסובייטי של הפטיש והמגל. פסלים של לנין ואפילו של סטלין מעטרים את כיכרות העיר. חיילים רוסים נמצאים בכל פינה, מבטיחים למוסקבה דריסת רגל במדינת החסות שיושבת במיקום אסטרטגי על גבולה המערבי של אוקראינה.
נשאר רק בית כנסת אחד
"זו מנהרת זמן מדהימה", אומרת לריסה פריבלסקיה, אקדמאית יהודייה ממוסקבה שחזרה לאחרונה ממסע לחקר חייו של רב מטרנסניסטריה. עבור תיירים שמוכנים לגלות מספיק נחישות כדי להשיג אשרת כניסה, זה עשוי להיות ביקור מרגש. אבל מדובר בתהליך מורכב שמסתיים באישור כניסה לשעות ספורות בלבד.
עבור 458 אלף האזרחים, אזור הדמדומים הזה שנקרא טרנסניסטריה הוא בית, מולדת שעוצבה על ידי המערבולות הפוליטיות שטלטלו את האזור. מאז שנת 1993 איבדה טרנסניסטריה שליש מאוכלוסייתה, בעיקר בגלל מצבה הכלכלי הרעוע. ההגירה החלישה עוד יותר את כלכלתה וכמעט חיסלה את הקהילה היהודית, שהייתה בעבר המיעוט הלא-נוצרי הגדול ביותר באזור - כשליש מאוכלוסיית טירספול במאה ה-19.
טרנסניסטריה פרשה ממולדובה בתחילת שנות ה-90 אחרי מלחמת עצמאות בהנהגתם של בדלנים פרו-רוסים, והיא מתקראת "הרפובליקה של טרנסניסטריה". המקום הוכר כמדינה רק על ידי רוסיה, והשאר ממשיכים לראות בה חלק ממולדובה הקהילה היהודית נחצתה לאורך קו הגבול החדש: חלקה במולדובה וחלקה בטרנסניסטריה. אבל שתי הקהילות חולקות אותן שפות ואותה היסטוריה משותפת.
מתוך 11 בתי הכנסת שהיו בטירספול הבירה, לפני קריסת הקומוניזם, נותר כיום רק אחד. בבית הכנסת הממוקם בבית מגורים, מתכנסים מדי יום ראשון כתריסר גברים ונשים אפורי שיער. הדור הצעיר בקהילה היהודית מונה פחות מעשרה אנשים.
"זה נדיר לחזות במותה של קהילה, אבל כאן בטרנסניסטריה זה מתרחש לנגד עינינו", אמר יבגני בריק, מנהל מכון היודאיקה של מולדובה, ארגון המבקש לבנות זהות יהודית בקרב יהודי טרנסניסטריה ומולדובה.
געגועים לקומוניזם
יהודי המקום מספרים כי חופש הפולחן מובטח, וכי האנטישמיות בטרנסניסטריה שולית. אבל רבים מעדיפים בכל זאת לעזוב ולחפש את גורלם במדינה משגשגת יותר. אפילו במולדובה השכנה, הנחשבת למדינה הענייה ביותר באירופה, השכר הממוצע כפול מזה שבטרנסניסטריה.
מוסיה אפימובה, רופאת שיניים יהודייה בגמלאות מטירספול, מספרת כי הפנסיה הממשלתית שלה עומדת על כ-70 דולרים לחודש. היא מכנה את האנדרטאות הסובייטיות המוזרות במדינתה "סימנים נוסטלגיים של זמנים טובים יותר".
פיודור קושניר (26) משתכר כ-200 דולר בחודש כמורה במשרה מלאה בבית ספר תיכון בטירספול. "תחת המשטר הסוציאליסטי-למחצה בטרנסניסטריה, מורים זכאים לדיור חינם בדירות ממשלתיות", מספר קושניר, אולם דירות אלו ממוקמות באזורים שבהם התחבורה הציבורית לוקה בחסר, ולכן רחוקות מלהיות מבוקשות על ידי המורים. "תכננו כבר כמה פעמים לעלות לישראל, אבל בכל פעם קרה משהו שעיכב את המעבר", הוסיף.
פעם גם הגויים דיברו שם יידיש
כלכלתה של טרנסניסטריה תלויה במידה רבה ביבוא כדי לספק את הצרכים הבסיסיים של האוכלוסייה. "משכורות של פחות מ-200 דולרים מספיקות רק למצרכים חיוניים", אומרת מרינה אדקובה, פסיכולוגית יהודייה בת 32 מבנדר, העיר השנייה בגודלה בטרנסניסטריה. "וזה לא משנה, מפני שבכל מקרה אין מה לעשות כאן אחרי תשע בערב. הכול סגור. יש כאן עוצר לא רשמי". אדקובה אומרת כי היא מתכוונת לעזוב את טרנסניסטריה לאחר שתינשא.
העבר היהודי של האזור מפואר ומצביע על מעמדם והשפעתם של היהודים בחבל ארץ זה. במפקד אוכלוסין שנערך בבנדר בשנת 1930, דיווחו כמחצית מהתושבים ששפת האם שלהם היא יידיש. בריק מסביר כי אלפי לא-יהודים באזור דיברו יידיש בשל קשרי העבודה והמסחר הקרובים שניהלו עם יהודים. כאמור, מרבית יהודי העיר נרצחו בשואה - ומעט הניצולים היגרו ברגע שהתאפשר להם. אף אחד מתריסר בתי הכנסת בבנדר אינו בשימוש היום.
לפני השואה היו כשלישי מתושבי העיר ריבניצה שבטרנסניסטריה יהודים. כיום לא נותר איש בקהילה. אחד מהיהודים המפורסמים ומהאחרונים שחיו בה, היה הרב חיים זנבל אברמוביץ', שנפטר ב-1995 בארה"ב. הרב אברמוביץ' היה אחד היהודים הבודדים שהורשו לנהל אורח חיים אורתודוכסי אפילו תחת שלטונו של סטלין, במידה רבה בזכות הפופולאריות שלו בקרב התושבים המקומיים.
גם במולדובה - מצילים את מי שנשאר
כמו בטרנסניסטריה, גם יהדות מולדובה הוכחדה. מי ששרד את אימיי השואה – היגר. ועדיין, החיים היהודיים שרדו כאן, חלקית, מפני שמולדובה קלטה רבים מאלפי היהודים שעזבו את טרנסניסטריה.
בקישינב, בירת מולדבה, ישנם ארבעה בתי כנסת והקהילה היהודית מונה כ-3,500 חברים. חיים צ'סלר, מייסד הארגון "לימוד FSU" המקיים תוכניות חינוך יהודיות ליהודים דוברי רוסית - סבור כי היעלמותם של המיעוטים היהודיים מטרנסניסטריה וממולדובה היא דווקא גורם מדרבן לערוך יותר אירועים המכוונים ליהודים שנותרו במקום. "יש האומרים שקהילה גוססת היא השקעה גרועה", אומר צ'סלר. "אני חושב שזו השקעה קריטית. אנחנו לא משאירים איש מאחור".
ההגירה ההמונית מטרנסניסטריה גלויה לעין בכל מקום. לאורך גדות נהר דנייסטר בטירספול, הפכו בנייני מגורים, שנחשבו נכסי נדל"ן יוקרתיים בתקופות השפע, לבתי רפאים נטושים וזנוחים. "הקומוניסטים עזבו והקפיטליזם עדיין לא הגיע, ואנחנו תקועים כאן באמצע", אומרת אנסטסיה, כלה טרייה שמצטלמת עם בעלה, ויטלי, על גדות הנהר. הקהל היחיד שלהם הוא הצלם ואמהּ של אנסטסיה, תמרה.
מבלי שנשאל, ויטלי מציע את ההסבר שלו להיעדר האורחים: כל החברים של בני הזוג עזבו בשנים האחרונות כדי למצוא עבודה בחו"ל. "יום אחד", אומרת אנסטסיה באופטימיות, "המקום הזה יהיה שוויצריה השנייה".
לפנייה לכתב/ת 
