מחאה פלסטינית: הכיבוש מזהם את השטחים

הפלסטינים מגייסים גם את הסביבה למאבקם הלאומי: בשבוע שעבר הפגינו כמה מאות פלסטינים מהשומרון נגד תוכנית להקמת אתר אשפה ליד אזור התעשייה בר-און הסמוך לקדומים. המפגינים טענו כי בחסות הכיבוש משליכה ישראל את הפסולת שלה בשטחם - באופן המנוגד לחוק הבינלאומי.

המטמנה השנויה במחלוקת, שכבר עברה הליך תכנוני ראשוני ונדונה בפני בג"צ, מתוכננת לקום בשטחה של מחצבה נטושה. באיגוד הערים לאיכות הסביבה ביהודה ושומרון הסבירו כי המטמנה אמורה להסדיר את תופעת הפסולת המושלכת באופן פיראטי בשטחים הפתוחים בגדה המערבית. הם ציינו שבכל שטחי יהודה ושומרון שמצפון לירושלים אין אתר מוסדר להשלכת פסולת בניין - לא לישראלים ולא לפלסטינים - והמטמנה תהיה הפיתרון לבעיה זו.

עוד בנושא:

• ישראלים ופלסטינים יחד - נגד זיהום המים בשומרון
• שער האשפתות: זבל ישראלי - עבודה ערבית
• פסולת הבניין בשטחים פתוחים - "מכת מדינה"
• בקרוב: מגבלות על מעבר משאיות אשפה לשטחים
• דעה: הכיבוש משחית (את הסביבה) / שלומי זכריה
  

הפלסטינים מצידם מוחים על הכוונה להשליך פסולת בשטח כבוש, ומדגישים גם כי באזור בו יש בארות מים. מוחמד אבו סאפאת, גיאולוג מאניברסיטת א-נג'ח, אמר: "זהו מקום מאוד מסוכן להשליך בו אשפה, משום שהיא עלולה לזהם מים באדמות פלסטיניות, ולסכן אלפי תושבים". מנהל איגוד הערים לסביבה בשומרון, איצ'ה מאיר, דוחה טענה זו ואומר כי המחצבה תאטם בהתאם לנהלים כדי למנוע חילחול חומרים רעילים למי התהום.

המחצבה ליד קדומים (צילום: יצחק מאיר)

מאיר מצביע על בעיה עקרונית יותר, ועל המצב המורכב שנוצר בשטח. "מצד אחד אכן יש אמנה בינלאומית שאוסרת על כובש להשליך פסולת בשטח כבוש; אך מצד שני אין לפלסטינים את היכולת הכלכלית או הפוליטית להקים אתרי סילוק פסולת בעצמם. זו הסיבה שאנו רוצים להקים את האתר הזה במשותף", אמר מאיר.

הוא הדגיש כי המטמנה תשמש את התושבים הישראלים והפלסטינים גם יחד, וכי במקום תושלך פסולת בניין בלבד, ולא חומרים מסוכנים או פסולת תעשייתית.

2005: העתירה לבג"צ

סוגיית המטמנה הובאה כבר בשנת 2005 לפתחו של בג"צ בעתירה של עמותת "אדם טבע ודין". היוזמה אז הייתה להטמין באתר מדי יום כ-600 טונות של פסולת שמקורם באזור השרון. "אדם טבע ודין" טענו כי אין למינהל האזרחי סמכות לאשר את הקמת האתר, שנועד לשרת אינטרסים אזרחיים וכלכליים של חברה מסחרית - ולא אינטרסים צבאיים או ביטחוניים.

עוד טענו בעמותה כי האתר לא נועד לשרת את תושבי הסביבה כי אם את תושבי אזור השרון שבשטח ישראל. כמו כן נטען כי השלכת הפסולת הישראלית מעבר לקו הירוק עומדת בניגוד לעקרונות הצדק הסביבתי ולדין הבינלאומי האוסר על כוח כובש להשחית את השטח הכבוש.

בעקבות העתירה הודיע המינהל האזרחי כי הוא חוזר בו מהתוכנית ומתנה אותה בקיום מספר תנאים. בעמותה אמרו כי נעשה כעת כנראה ניסיון נוסף להקים את המטמנה והם יבדקו האם מתמלאים התנאים עליהם דובר ב-2005.

הסכסוך מונע שיתוף פעולה 

גורמים ישראלים אמרו ל-ynet שלא לייחוס כי ההתנגדות הפלסטינית לאתר הפסולת אינה אחידה. לדבריהם, ישנם גורמים בצד הפלסטיני שמבינים כי המצב הנוכחי אינו יכול להימשך, ויש צורך להסדיר את נושא השלכת הפסולת. מנגד, יש בצד הפלסטיני מי שרואים בהקמת האתר שיתוף פעולה פסול עם הכובש הישראלי.

מצבור פסולת בניין פיראטי בשטחים (צילום ארכיון: תמר דרסלר)

במועצה האזורית שומרון טוענים לעומת זאת, כי ההתנגדות הפלסטינים אינה אלא צביעות, "הם גונבים מים, מזרימים ביוב לואדיות ומזהמים את הנחלים, זורקים את הפסולת שלהם בכל מקום - ועכשיו הם גם טוענים שאנחנו אלה שפוגעים בסביבה?", אמר ל-ynet גורם במועצה.

עוברים על החוק בכל מצב

נאד'ר חטב, מנהל הסניף הפלסטיני של ארגון "ידידי כדור הארץ - המזרח התיכון", סבור כי מדובר בדילמה סביבתית, חברתית ופוליטית לא פשוטה. מצד אחד, היעדר אתר פסולת בניין מוסדר מאפשרת מצב בו קבלנים פלסטינים משליכים את הפסולת שלהם בשטחים פתוחים באין מפריע ובניגוד לחוק. מצד שני, הקמת אתר סילוק פסולת שישרת את ההתנחלויות עומדת בניגוד לחוק הבינלאומי, כך ששני צידיה של הדילמה מובילים לעבירה על החוק.

"ישנן ועדות משותפות שאמורות לשתף פעולה בנושאי סביבה, אבל הן מושפעות יותר מדי מפוליטיקה ופחות מדי מסביבה", הסביר חטב בשיחה עם ynet. הוא ציין כי בנושאי סביבה לפלסטינים אין בעיה לשתף פעולה עם יישובים ישראלים בתוך תחומי הקו הירוק, אך הם לא ישתפו פעולה עם תושבי התנחלויות.

לחוק הישראלי יש מספר כלים שעשויים לעשות סדר בבלגן, אך הבעיה היא שהוא לא חל בשטחי יהודה ושומרון, ויש פער גדול מאוד בנושאי סביבה בינו לבין החוק הצבאי שתקף בגדה. בתוך השטח הפלסטיני ישנם חוקים סביבתיים, אך לדברי חטב אין לרשות הפלסטינית מספיק כלים לאכוף אותם, והיא גם תלויה באישורים שונים שהיא צריכה להשיג מישראל.