כמה כיף להיות צרכן בישראל - הרשימה החלקית
התומך הטכני-הגאון שמציע לבדוק אם התקע בשקע; דיילות הקוסמטיקה שלא מפסיקות להביך; מדיניות החזרת מוצרים מהגיהנום; איכות הירקות בסופר ונפלאות נהגי המוניות. לנו כבר יוצא קיטור מהאוזניים מעצבים ומתסכול - ולכם?
להיות נודניק או לצאת פראייר? זו השאלה. ואף אחד מהתארים הללו לא נעלה יותר. להיות צרכן בישראל זו עבודה קשה במשרה מלאה. אם אתה מתלונן - הינך ישראלי טיפוסי שחושב שהכל מגיע לו. אם אתה צרכן סלחן - יעבדו עליך.
יום הצרכן הבינלאומי 2009
- בעקבות פורום חי: הממונה על הגנת הצרכן: "אל תפחדו להתלונן"
- דעה: מהי התנהגות צרכנית משתלמת?
- סקר: קונים פחות מזון, אבל העיקר הבריאות
- יום הצרכן בישראל: תלמידי ישראל ילמדו צרכנות נבונה
- ובעולם: המאבק בג'אנק פוד
- טור אישי: ונתחיל במצרך הבסיסי מכולם - המזון
לרגל יום הצרכן הבינלאומי שצוין בעולם בראשית השבוע שתם לו, חיטטנו בזכרונותינו הצרכניים הכואבים ביותר, והעלינו משם את המשוכות העיקריות שכולנו נתקלים בהן בשיטוטנו בנפתולי עולם הצרכנות המקומי. הנה לפניכם אוסף של כמה מהתסריטים היותר מוּכּרים לצרכן הישראלי, רעות חולות - יותר ופחות - שעדיין לא נעלמו מן הארץ.
מוצר לכל חלקיק בגופנו
מדי יום באים לעולם כמה עשרות מוצרים חדשים שמעשירים, מזינים, מצעירים ומרככים את שערנו, את כביסתנו, את כלינו, את חתולנו ואת גופנו - מבפנים ובחוץ.
הם יבואו בצורת מסיכה, בדמות ספריי או בצלמו של יוגורט פרו-ביוטי. הם כל כך לא נחוצים לנו, אבל מישהו צריך לשלם משכורות לאנשים הקטנים בחברות הגדולות, שכל תפקידם הוא לאתר חלקיק בגופנו שבעבורו לא נוצר עדיין מוצר שמעשיר, מזין, מצעיר ומרכך.
לא ירחק היום שבו מוצרים כמו "אייליינר לעיצוב בית השחי" ו"סומק להצערת אחורי הברך" יגדשו את המדפים, ואנחנו נרכוש אותם בששון עיוורוני. כולם יחפפו אז את הפוני והריסים שלהם ב"שמפו מיוחד לפוני ולריס", וילעגו להוריהם שחיו פעם בלעדיו.
אין רגע דל, וכולם רוצים להיות צעירים וגמישים (צילום: index open)
לפניך מערכת לניתוב שיחות
לאמהרית לחץ 1, לסרבו-קרואטית 2. עכשיו הקשב במשך דקה למבצע החדש שלנו: "התחייב לשמונה שנים ושלם יותר!"
למחלקת מכירות אגרסיביות לחץ 3, או כל לחצן אחר. לשירות תיקונים לחץ 12356578 סולמית- כוכבית-סולמית, וחכה חצי שעה על הקו בעודך שומע את תשדיר השירות שלנו. אנו תמיד עמוסים מהרגיל, ותמיד עסוקים בפניות קודמות. תודה על הסבלנות, סליחה על המתנה.
בסוף ממילא תגיע למחלקת המכירות, שם יציעו לך במקום תיקון - שדרוג המכשיר, כי אתה פשוט חייב להוריד אנימציות מהר יותר, אחרת תוכרז כסובל מפיגור טכנולוגי.
להפסקת מנוי לכבלים או ללווין לחץ על מקש שאינו קיים. לחצת על מקש שגוי. חזור לתפריט הראשי. לשדרוג המכשיר, להגדלת חבילת הערוצים, לתשלומים נוספים על כלום והתוכנית היקרה ביותר - לחץ על אפס ונציג החברה ישוגר ישירות לביתך, יחתים אותך על טופס ויתור על חשבון הבנק שלך וינשק את כפות נעליך.
יענו או לא יענו בשירות הלקוחות? (צילום: jupiter)
בעיות בספק האינטרנט
שלום, קוראים לי ע' ואני נציג שירות במוקד תמיכה לשירותי אינטרנט. משלמים לי מעט מדי ומקליטים את כל שיחותי. בקורס שעברתי פוטמתי בשטיפות מוח, ותוכנתתי לאהבה עד מוות של החברה.
עכשיו אני יודע שהיא הכי טובה, ולא יודע כלום על הטכנולוגיה שלה. אחרי חצי שעת המתנה שבה אני מנסה לברר מה הבעיה בסיוע תומכים בכירים, ומאשים אותך בתחלואייך, אני אפנה אותך ליבגני, נציג המחלקה הטכנית שלומד הנדסת מחשבים בטכניון.
הי, אני יבגני. אני גאון מחשבים ואת לא. לכן אשאל אותך אם המחשב מחובר לחשמל. גם אם תאמרי לי 'כן, התקע נמצא בתוככי השקע', לא ארפה. בכל זאת, את אישה. האם המודם מהבהב באור כתום ואור צהוב? כן? אוקיי יוסטון, יש לנו בעיה.
כנסי להתחל, לחצי הפעלה. כתבי תצרופת אותיות וספרות מוזרה. כן, התקלה ברורה. הגרסה החדשה של חלונות שהתקנת לא עובדת עם האנטי-וירוס שלך, כי העדפת בחוצפתך להוריד את אופיס, והיא גם גרמה לפיירפוקס להתאבד. לא כי יש לה משהו נגדו, כי הוא דכאוני מטבעו. איך זה קשור לאינטרנט? תשאלי את ביל גייטס, או את הטכנאי שאת בואו תצטרכי לתאם, אבל רק בעוד שלושה ימים. מחר זה סופשבוע.
כן, כן. גם כאן המגדר משחק תפקיד מפתח... (צילום: jupiter)
מבצעים על מוצרי חשמל ואלקטרוניקה
נכון, דגם XX1 אכן נמכר אצלנו בחצי מחיר, אבל בלי אחריות, ומתצוגה. ודעו שהוא כבר פחות בשימוש, ותיכף יפסיקו לייצר אותו ואין לו חלקי חילוף. פה יש לנו את הדגמים החדשים, הם עולים פי 4 - אבל ראו אילו מסכים! רואים בהם את הכדוריות האדומות של השחקנים, וגם כמה שריטות על המסך.
דיילות יופי אגרסיביות
בבואך להתיז על עצמך עשרות בשמים עד חנק, בין אם להנאתך הפרוורטית ובין אם לשם ביצוע רכישה, הן בוהות בך, בגבך, בידך הנשלחת לבושם. או אז הן מתנפלות עלייך, חוטפות מידך את הבושם ומתיזות אותו על קו המחשוף שלך, כי שם "הוא עובד הכי טוב". והן ממשיכות להביך אותך כשהן מודיעות לך 'אתה באזור הבשמים לנשים, בחורצ'יק, והבשמים בשבילך נמצאים מאחוריך'.
אבל נשים סובלות מהן יותר; הן מקננות בהמוניהן בין תצוגות האיפור השונות. לפעמים את רק מעוניינת לבדוק אם השילוב של אודם בצבע אפרסמון שקיעה, עם אייליינר תכלת במרקם פירורי זריחה הולך טוב עם הנעליים שלך. אבל לעולם לא תצעדי לבד במחלקת האיפור. תמיד תצוץ בינות לקונסילרים אישה מזן הקוסמטיקאית, שתבשר לך על 30% הנחה - למרות שעשרות שלטים בוורוד זרחני עשו זאת לפניה.
הן לא מרפות גם בבואך לבחון "קרם לילה למניעת עיניים נפוחות בשעות הבוקר המוקדמות ובצהריים". הן יגידו לך שהעיניים שלך נפוחות תמיד (?!) ושכדאי לך לקנות את המוצר שמיועד לכל היום. הן יציעו לך משהו נגד פצעונים, כי את מלאה בהם, ומשהו נגד הקמטים שלך, כי הם כבר שם, אבל צריך לדאוג שלא יתרבו ויעמיקו.
רגע נדיר ובר-חלוף. קונה ללא פלוגת דיילות מכל עבר (צילום: ויז'ואל/פוטוס)
אין כמו הסוּפּר
הסופר הוא המקום הזה שבו מוכרים לנו פירות וירקות שאין תירוץ למעופשותם, כי הם לא אורגניים, רוססו במיטב חומרי ההדברה והונדסו גנטית עד מאוד. סופר הוא המקום שבו קופה מהירה עד 8 מוצרים היא תמיד קופה איטית של עד 20 מוצרים, כי אם הקופאית תצעק על האיש עם 20 המוצרים - הוא ירביץ לה.
זה המקום שבו תקנו גלידה, תגיעו הביתה ותגלו שהיא מלאה בגבישי קרח. וזה המקום שבו אם מוצר שאינו בסיסי נגמר מהמלאי, ייקח שבוע-שבועיים עד שהוא יחזור אליו, אם בכלל.
פה מבצעים נעלמים בקופה, אגורות מתווספות לחשבון וסיגריות יש רק בקופה הראשית. זה המקום שביום שישי נהפך לכור היתוך של כל העולם ובת דודתו, עם תורים באורך של כמה גלויות. וזה המקום שבו אנו מגלים שכל העולם ובת דודתו גילו כמונו את השיטה הסודית שלנו - לערוך את הקנייה השבועית ביום רביעי.
הסופרמרקט - מקום מרתק ורב תובנות (צילום: jupiter)
חגים ומועדים לששון
חייבים לקנות מתנה לימי הולדת. חייבים לארגן חתונה מפוארת. חייבים לארגן מסיבת בר מצווה גם לחברים. אי אפשר בלי דבש בראש השנה, ובלי תחפושות בפורים. בפסח השנה, גם השניצלים ושקדי המרק יהיו כשרים, וביום העצמאות נקנה דגלים. בשבועות נרכוש הרבה יותר גבינות וביום ירושלים... טוב, ביום ירושלים לא נקנה כלום, לפחות עד שיבוא הגאון שימציא איזה מוצר-תכשיר-מאכל-מסיבה גם ליום הזה.
החלפות
אי אפשר להחזיר גרביים. אי אפשר להחזיר מוצרים שבמבצע. אי אפשר להחזיר מוצר בלי קבלה. אי אפשר להחזיר בגד אם הורדת ממנו את התג. אי אפשר לקבל כסף בחזרה אם קנית באשראי. אי אפשר לקבל כסף בחזרה כי המדיניות של החנות היא לתת תלושים לקנייה בחנות בלבד. אי אפשר לקנות מה שראית בקטלוג כי הוא אזל מהמלאי.
חנויות בגדים
אחרי שנדהמת לנוכח המחירים המופקעים והגזרות המופרעות, אחרי שאימצת את קליפת מוחך בחישובים של אחוזי הנחות, דווקא בקופה מונחת עלייך המפתיע שבבחני הפתע: "מי עזרה לך?" תשאל המוכרת.
ההיא שהתעקשה לעקוב אחרי כגנבת בפוטנציה, להבהיל אותי בלחישת: "זה נראה נהדר עלייך", להציע לי צבעים שלא ברא השטן ולהודיע לי מה נמכר במחירי מבצע.
כן, היתה מישהי. מישהי שלא הקשיבה ל"לא תודה!" שלי, והיתה לא-קרואה כאחרונת הקרציות. אבל למה לעזאזל אני צריכה לזכור את השם שלה?
אז אני נוהגת להמציא שמות. "כן, כרמליטה עזרה לי". וכשהמוכרת מתבלבלת היא מקשה: "את יכולה להצביע לי עליה"? אני משיבה "ודאי" ומצביעה על שרירן אקראי שנקלע לחנות עם חברתו.
"הוורוד הזה בגזרה הזו מונח עלייך בול!" (צילום: ablestock)
מוניות
"לאן את צריכה? ואת יודעת איך מגיעים לשם? (כי אם לא - ניקח את הדרך הארוכה). שנסגור על 23 שקל? מונה את אומרת? למה מונה?"
כי אני נוסעת בדרך הזאת כל יום, ומדובר בנסיעה של 15 שקל.
הם יעצרו לך גם כשלא צריך. הם יקראו לך חמודה. הם יאחרו מאוד, ואז יצפצפו בקולי-קולות כשהם מגיעים כדי לזרז אותך. רק אחרי שיעצרו לנוסע נוסף הם ישאלו אותך: "אפשר"? הם יבקשו ממך לוותר להם על 10 אגורות, וישאלו למה את נותנת להם שטר של 100. הם יקראו עיתון על ההגה. הם, נהגי המוניות.
נזכור ולא נשכח
- מכשירים שלא פועלים על ההתחלה.
- נעליים שיורד מהן הצבע תוך שבוע.
- ההיקרעות הבלתי נסבלת של שקיות קורנפלקס.
- מוצרים שתאריך התפוגה שלהם בלתי ניתן לאיתור, או הולך ונמחק, או הולך ונזרק - כי הם מודפסים על מכסה האיטום.
- מלצרים שמעקמים פרצוף כשאתם מזמינים מעט מדי לטעמם. וכשאתם מזמינים מים מהברז.
- מלצרים שמשתהים עם החשבון.
- אתה לקוח מספר...27.
- מהירות אינטרנט 1.9 כשאתה משלם על 2.
- פקידי בנק.
- הפסקות חשמל.
- האותיות הקטנות.
- חוזים.
- שער הדולר.