כן, את יכולה

נקודת חזרה טובה יותר למשרד התרבות מזו שמשאיר לך קודמך בתפקיד, לא יכולת לבקש לעצמך. בסיומה של אחת מתקופות השפל הקשות שידע משרד התרבות מימיו, הותיר אחריו השר היוצא אדמה חרוכה ומוסדות ופקידות שצריכים לשקם הריסות. משבר האמון העמוק בין מנהלי מוסדות התרבות ופקידות המשרד לבין השר היוצא, הוביל לנתק ראשון מסוגו בין שר מכהן לקהיליית העושים במלאכת התרבות. כל ההישגים שנרשמו בתחומי התרבות בקדנציה של קודמך בתפקיד, נעשו על אף ולא בזכות פועלו של השר היוצא.

אל תוך הוואקום הזה את חוזרת והעבודה שמוטלת עליך, כבוד השרה, רבה. יש לך הזדמנות נדירה להוכיח שבניגוד למה שאומרים, המשרד הזה הוא לא ברירת מחדל עבורך, אלא חלק מאג'נדה שאת באמת מאמינה בה.

לבנת. יש בכוחך לשנות (צילום: דודי ועקנין) 

אם בקדנציה הקודמת דחקת הצידה את התרבות והתמקדת בכיבוי שריפות במשרד החינוך, שנחשב לג'וב טוב בזכות תקציב גדול וכוח מיניסטריאלי שבא איתו, הגיע הזמן להוכיח שאת יכולה, גם בלי להישען על יועצים, להשאיר חותם. בכהונתך הקודמת הגדלת את תקציב התרבות בזכות כספים קואליציוניים ממפלגת העבודה ושינוי. ליכולות אלה תזדקקי עם חזרתך, יותר מתמיד.

כבוד השרה, את יודעת מה אומרים אצלנו - בכל פעם שנשאר חבר קואליציה מקופח, מפרידים את משרד התרבות מהחינוך ומעניקים לו כפרס ניחומים את התיק שהפך איכשהו עם הזמן, לחניון לטווח קצר בדרך למקום אחר. בבקשה ממך, עשי מזה יותר, הובילי את התרבות הישראלית קדימה, תני רוח גבית לעושים במלאכה והוכיחי - לא בדיבורים אלא במעשים - שלהנהגה ומדיניות יש עדיין משמעות.

מג'אדלה. הותיר אדמה חרוכה (צילום: חגי אהרון)

אם בכהונתך הקודמת במשרד צף אותו חלום רחוק על חוק תרבות שיאפשר למוסדות בישראל אורך נשימה, בתקופת כהונתו של קודמך נעשו מאמצים כבירים מצידו למחוק כל זכר לחשיבה מערכתית קדימה. את היית זו שגיבשה, ביחד עם ארגוני היוצרים, את הצעת החוק שאמורה היתה לחייב את הממשלה להקצות 0.5% מהתקציב הכולל לתחום התרבות. אז, לא עמד לרשותך הזמן להפוך את הרעיון לקונקרטי. היום, את יכולה להוכיח שיש לך לא רק חזון אלא גם יכולת ביצוע.

אין עתיד בלי עבר

בחודש אוגוסט, כבוד השרה, עתיד לסיים את תפקידו ראש מינהל תרבות, מיכה ינון. האיש הזה, שעומד בראש המנגנון הפקידותי שמתחזק את משרד התרבות זה יותר מעשור וספג לא מעט השפלות בתקופתו של השר היוצא, הצליח לעמוד בפרץ למורת רוחם של המקטרגים ולנווט את הספינה גם במים סוערים ומול רוחות משתנות. במקום שבו ממשלות ושרים מתחלפים כל יומיים, יש חשיבות עליונה בשימור היציבות של המערכת העושה במלאכה מאחורי הקלעים.

תפקיד זה אינו נחשב כמשרת אמון ומכאן מקור כוחו. במינהל תרבות, כמו בתיאטרון, ליהוק נכון הוא מהותי. המשרד, שמלקק עדיין פצעים שהותיר השר היוצא בכל הנוגע להיגיינה שלטונית, מינויי קרובים ומכרזים תפורים מראש, חייב לייצב את עצמו מחדש. הוא יוכל לעשות את זה רק אם בראש המערכת יעמדו אנשים שרואים בתפקיד הזה יותר מאתנחתא בדרך לתפקיד טוב יותר.

מיכה ינון. תפקיד ראש מינהל תרבות אינו משרת אמון ומכאן כוחו

כשמדברים על חזון, אסטרטגיה מדינית וחשיבה ארוכת טווח, צריך להזכיר שאין עתיד בלי עבר. מדינת ישראל ממעטת באופן פושע לעסוק באופן מערכתי בשימור אוצרות התרבות שלה. בדרך כלל אלה יוזמות פרטיות של משוגעים לדבר, כמו למשל נחצ'ה היימן ומפעל שימור הזמר העברי המפואר שהקים. אך זו רק טיפה בים. הגיע הזמן, אחרי 60 שנה, שמדינת ישראל תיקח אחריות על מורשתה התרבותית. מרכז לשימור התרבות הישראלית על כל רבדיה, שיעסוק גם במחקר ותיעוד, הוא רעיון ששווה לקדם.

מחויבות, חשיבה ארוכת טווח וחזון נזקקים גם במועצת הקולנוע שידעה ימים טובים יותר. את, כבוד השרה, היית זו שבעטת את עורך דין אלי זוהר מתפקידו כראש המועצה הראשונה והותרת את הקולנוע הישראלי להתמודד עם מינויו הבעייתי של רוני מילוא שראה בתפקידו טרחה. גם כהונתו של מיכה חריש שמונה על ידי השר היוצא מעוררת מחלוקת. תני לקולנוע הישראלי את המקום שמגיע לו וסייעי למועצה להוביל אותו רחוק וגבוה יותר. ואם כבר בקפריזות עסקינן, כשסל התקציב קטן, על יוזמות כמו עידוד תקציבי להפקות מחזות זמר בתיאטרון הרפרטוארי הישראלי, באמת שאפשר לוותר.

בלי הצעות פופוליסטיות

אחד ההישגים שרשמת במהלך כהונתך היה מימוש הקריטריונים לקביעת תקרת שכר למנהלי מוסדות תרבות שגובשו בתקופת השרה שולמית אלוני. בתקופתך גובשו ומומשו גם קריטריונים חדשים לחלוקת תקציבי המוסדות, שעם כניסתו של מג'אדלה למשרד נעשה הכל בכדי למחות כל זכר להם. כעת, מתוך פרספקטיבה של אחת שהיתה שם עם לידתם, הגיע הזמן לבחון מחדש את תבחיני חלוקת התקציב על סעיפיו השונים.

את, כבוד השרה, היית זו שהקמת את המועצה לתרבות ולאמנות שפועלת כיום מכוח החוק. אך גם חוקים יש לרענן ולבדוק את מגבלותיהם ומשמעותם במציאות המשתנה. מאז לכתך, שינתה המועצה את פניה שוב ושוב. גם בה הכתה האפידמיה של מינויי "שמור לי ואשמור לך". כדי להפוך את הגוף הזה למשמעותי באמת, ראוי שלא יעסוק בהצעות פופוליסטיות כמו קביעת תקרת שכר שחקני התיאטרונים, אלא יתרכז במהויות.

אמנות לעם. מפעל חשוב לא רק בזמני מלחמה (צילום: מרב יודילוביץ') 

השר שקדם לך בתפקיד שם לו למטרה לסגור את "אמנות לעם". המפעל החשוב הזה, שהחל בימיה של השרה שולמית אלוני, הוא נכס יחיד מסוגו שגם אם צריך להגדיר אותו מחדש, מקומו ותפקידו מהותי, ולא רק בגלל שבשנים האחרונות המילה "פריפריה" משמעותה מנדטים.

התרבותניקים, את יודעת, לא יצליחו לגייס שני מיליון שקל כדי להשיק קמפיין אישי נגד שר תרבות מכהן. זו אינה דרכם, ובימים בהם אלפים מצטרפים מדי חודש למעגל האבטלה, ספק אם בציבוריות הישראלית למישהו אכפת איך ייראו בעוד חמישה עשורים מהיום פניה של החברה הישראלית. לך, כבוד השרה, יש את הכוח לשנות, להוביל מהלכים ולהתעקש על מה שחשוב גם אם הוא לא מתגמל בהווה. עייפנו ממילים, הוכיחי לנו במעשים שהמילה "הנהגה" לא פשטה את הרגל ושאת מאמינה שהתרבות אינה רק "תיק" אלא תעודת זהות ועמוד שדרה שמייצב את הגוף כולו.