ואם שרי אריסון היתה גבר?

רגולטורים, פוליטיקאים ועיתונאים מותחים מדי פעם ביקורת על בעלי ההון. זהו חלק מתפקידם - חלק חשוב מההתנהלות התקינה של הדמוקרטיה. האחים עופר, לב לבייב, יצחק תשובה ו נוחי דנקנר - כולם שמעו הערות מפקידים, ספגו כינויי גנאי בהפגנות עובדים וקראו כתבות לא-מחמיאות. אבל דומה שאף טייקון ישראלי לא זכה ל"זובור" כמו שני אלו שעברה המיליארדרית שרי אריסון.  

במיתון של תחילת העשור פוטרו עשרות אלפי עובדים, ביניהם עובדים חלשים שהושלכו לביתם בחוסר-כל, אבל הישראלי הממוצע זוכר יותר מכולם את 800 מפוטרי בנק הפועלים - ואת הקמפיין האישי האגרסיבי שניהלה ההסתדרות נגד בעלת השליטה בבנק. כך גם במשבר הנוכחי: רוב הבנקים ובתי ההשקעות עשו טעויות, רבים מכרישי הנדל"ן הסתבכו בעסקאות מפוקפקות, אבל בנק ישראל החליף רק יו"ר אחד, ושוב - תוך קמפיין אישי אגרסיבי נגד אריסון.

אריסון היא אחת הנשים העשירות בתבל - אבל יחסיה עם הרגולטורים ותדמיתה הציבורית בכי רע. האם כל זה היה קורה גם אם אריסון הייתה גבר? האם הדימוי הציבורי המעורער של המיליארדרית קשור רק לאישיותיה, למהלכיה ולעושרה, או גם לעצם היותה אישה?

"המגדר של אריסון משמש כלי ניגוח נגדה בתקשורת ובצמרת המשק", אומרת חוקרת המגדר פרופסור ענת פירסט, דיקאן המכללה האקדמית נתניה. "בשיח הישראלי, שהוא עדיין גברי, שובניסטי ומצ'ואיסטי, יש התייחסות בעייתית לנשים חזקות. גבר חזק נחשב תקיף, אישה חזקה נחשבת "רעה". לאנשים שבראש של הכלכלה, רובם ככולם גברים, נוח שיש ביניהם "בייבי", כי זה מקשט להם את הזר, אבל ברגע שיש משבר - היא הראשונה שתותקף, מכל הצדדים".

"ההתייחסות לאנשי ציבור, כולל אנשי עסקים, נובעת במידה רבה מדברים שאנחנו לא מודעים להם, מעולם הדימויים", אומרת פירסט. "ברגע שאנחנו יודעים שהיא אישה - הראש מתחיל לעבוד אחרת. הדימויים קבועים מראש: כשם שצבע העיר מעורר דימויים אוטומטיים, כך גם המגדר. עובדה שאני לא יודעת על אף טייקון אחר עם מי הוא התחתן".

אם אשתו של טייקון הייתה מורשעת בעבירות מין, לא היינו יודעים על כך?

"הנישואים של שרי אריסון עם עופר גלזר התפרסמו עוד לפני החשדות נגדו". 

למה למנכ"ל בנק לאומי, גליה מאור, אין צרות כאלה?

"מאור היא מליגה אחרת לגמרי. היא לא מיליארדרית ולא בעלת בנק, ולכן היא לא אטרקציה להתקפות".

האם ה"זובור" על אריסון לא נובע מההתנהלות שלה, מהטעויות שעשתה?

"הדימוי שלה לא מבוסס על בדיקה של המספרים והעובדות. יש הרבה טייקונים שירשו את ההון ולא הרוויחו במו-ידיהם, אבל רק לאריסון נדבקה תדמית 'היורשת'. אף אחד לא בדק כמה הנכסים שלה היו שווים כשירשה אותם וכמה הם שווים היום".

הנכסים שלה שווים היום הרבה יותר, בזכות התנהלות עסקית טובה, אבל ביחסים עם התקשורת והרגולטורים היא עשתה טעויות.

"האם טייקונים אחרים לא עשו שטויות? האם לא היו טייקונים שפיטרו עובדים, כמוה, או טייקונים שהפסידו הרבה יותר כסף ממנה, בגלל מחדלים יותר גדולים משלה?" 

למרות כל זאת, פירסט סבורה כי ההתקפות על אריסון לא יפגעו בעסקיה. "אנחנו חיים בתוך שתי מערכות ערכים סותרות: מצד אחד, יש התייחסות שונה לגברים ולנשים. מצד שני, יש כבוד אדיר לכסף, ולא משנה אם זה כסף של גבר או אישה, וזה הדבר הדומיננטי. כאישה עם המון כסף, אי אפשר לפגוע במעמדה של אריסון בפועל, אלא בעיקר בתדמית שלה".

יחימוביץ': "אריסון פגיעה יותר בגלל שהיא אישה"

בין מבקריה החריפים ביותר של אריסון נמנית אישה בעלת-השפעה אחרת - חברת הכנסת שלי יחימוביץ'. הייתה זאת יחימוביץ', בגלגולה הקודם כעיתונאית, שעוררה את "סערת אריסון" כאשר תקפה את התנהלותה של המיליארדרית בפרשת הפיטורים - וזכתה ל"מכתב הנזיפה" המפורסם מיועץ התקשורת שלה, רני רהב. מעורבותה במשבר הנוכחי הייתה מינורית, אבל בדיון בוועדת הכספים היא קראה לכנסת לגבות את הנגיד במאבקו בבנק. אבל גם יחימוביץ' - הידועה בעמדותיה הפמיניסטיות - חושבת שאריסון היא מטרה נוחה יותר בשל היותה אישה.

"נשים תמיד חוטפות יותר", אומרת יחימוביץ' ל-ynet. "נשים בעמדות כוח מושכות יותר אש מגברים בעמדות דומות. הן חריגות בנוף הגברי. זה נכון על נשים בבית המשפט העליון, ועל פוליטיקאיות, וגם על בעלות שליטה בבנקים. הן נתפשות כמי שלא שייכות, ומי שאינו שייך - הוא טרף קל יותר. אני האחרונה להגן על אריסון, אבל אני מודעת לכך שהיותה אישה הפכה אותה פגיעה יותר. בדיוק כמו ציפי לבני ודורית בייניש".

וכמוך?

"כן, זה חל גם לגביי. אני לא רוצה להתבכיין, אבל להיות אישה זאת מגבלה שצריך ללמוד לחיות איתה".

עם זאת, ושלא במפתיע, יחימוביץ' אינה חוסכת מאריסון ביקורת: "זה לא סותר את הדבר הכי חשוב - אריסון נפגעה קודם -כך בגלל שעשתה טעויות קשות ביותר. בשתי הפרשות - הפיטורים ודני דנקנר - היא העמידה את עצמה בקו האש כמטרה נייחת. מעבר לטעות הערכית של פיטורים בחברה מצליחה, היא עשתה טעות תקשורתית. אף פעם לא הייתה מסיבת עיתונאים של בעל שליטה בנושא כזה. היא העמידה את עצמה כאחראית, ועוד דיברה על הפיטורים בשוויון נפש. ובפרשת דנקנר - המגעים עם פישר התחילו באופן דיסקרטי. היא יכלה לסגור הכל בשקט, אבל בחרה לתקוף את הרגולטור בפומבי".

"אריסון בחרה במודע לעמוד בקדמת הבמה. רוב בעלי ההון מתחבאים מאחורי יועצים ומלחכי-פנכה, ואם הם מתראיינים, זה נעשה בצורה מחושבת. הבחירה של אריסון בריאה לחברה ולדמוקרטיה, אבל בשבילה, לדעתי, זאת טעות טקטית".

לב לבייב עשה מסיבת עיתונאים בעייתית בעניין חובות האג"ח שלו, שם את עצמו בקדמת הבמה, ולא חטף כמוה.

"אכן, התקשורת לא טיפלה בו כהלכה, ואתם, העיתונאים, צריכים לשאול את עצמכם למה".

אולי בגלל שהוא גבר ואריסון אישה?

"יתכן מאוד, ולכן אני אומרת - נשים הן מטרה קלה יותר, וזה כולל את אריסון".

"דימוי של יורשת מפונקת"

אנשי אקדמיה, עיתונאים וח"כים מסתכלים על "העולם האמיתי" של הכלכלה מבחוץ, וככאלה הם אובייקטיביים וביקורתיים יותר - אבל גם נוטים לחשוב מהרהורי לבם. מה חושבות מנהלות ונשות עסקים על מה שקרה לאריסון? "יש משהו פופוליסטי בלומר שאריסון חוטפת בגלל שהיא אישה, אבל יש בזה לא מעט אמת", אומרת ליאורה לנגר, סמנכ"לית במפעל אופיס טקסטיל ויו"ר איגוד המנהלות בהתאחדות התעשיינים.

"אני לא יודעת אם היא חטפה ביקורת על הפיטורים בגלל הטעות שעשתה במסיבת העיתונאים", אומרת לנגר. "אין לי מספיק כלים כדי לדעת למה פישר מתערב במינויים אישיים דווקא בבנק "שלה" – ואני נוטה לחשוב שזה לא העניין המגדרי. אבל העובדה שהיא אישה תורמת להתלהמות בתקשורת ובציבור. חלק מהדברים שנכתבו עליה בכל מיני מקומות הם סקסיסטיים באופן מובהק: ביטויים כמו "בייבי" ו"ילדה מפונקת" ודימוי היורשת חסרת היכולת".

זה משקף, לדעתך, את היחס לנשים בקהילה העסקית בכלל?

"כן. מניסיון, קשה יותר להיות מנהל ממנהלת. נשים מנהלות לא פחות טוב מגברים, אבל צריכות להוכיח את עצמן יותר".

למה? אנשים מזלזלים במנהלת, חושבים שהיא מבינה פחות ממנהל?

"בזה דווקא לא נתקלתי הרבה. האנשים שאת עובדת אתך, שמכירים אותך, מתייחסים אליך לרוב בצורה עניינית. הבעיה היא שלוקח לאנשים זמן "לעכל" אותך. זה נראה להם כאילו "טבעי" יותר שהמנהל יהיה גבר. כשהולכים בבית חולים ורואים אישה בחלוק לבן, אומרים "אחות" גם אם היא רופאה. כשרואים גבר, אומרים "דוקטור" גם אם הוא בכלל אח. כמנהלת, אנשים מופתעים מעצם קיומך ואת צריכה כל הזמן להצדיק את עצמך ולהיות יותר טובה".

"שנית, לגברים יש נטוורקינג טוב יותר. 77% מהמנהלים בתעשייה הם גברים, והם מקדמים אחד את השני. וגם הצבא מקשר ביניהם. נשים באות מחוץ למערכת הקשרים וצריכות להיכנס פנימה. ואריסון באה לגמרי מבחוץ, ממקום של ירושה. היא זרה למגזר העסקי וגם הראתה התעניינות בדברים שנחשבים "נשיים", כמו פעילות חברתית ו"רוחניות"".

למרות הכול, לנגר סבורה שאריסון הצליחה להתגבר על הבעיה. "אני לא יודעת מי צדק, אריסון או פישר, אבל מה שבטוח - שאריסון "יצאה גבר" מהסיפור הזה".

היא הפסידה, דנקנר התפטר.

"אבל היא הוכיחה שהיא לא מוותרת, שהיא עומדת על שלה. הבעיה שלה ממילא לא הייתה בעסקים, אלא בתדמית, ושם היא דווקא ניצחה. אם היא צודקת או לא צודקת, היא שברה את דימוי ה"נסיכה המפונקת", ועל זה אני מצדיעה לה".  

"זה לא הנשיות, זאת ההתנהלות"

כיצד מסבירים את צרותיה של אריסון בברנז'ה התקשורתית? "אריסון לא סובלת מהעובדה שהיא אישה", אומרת יועצת התקשורת תמי שינקמן, השותפה במשרד יחסי הציבור רימון-כהן-שנקמן. "בקהילה העסקית, שהיא מקום גברי, דווקא מעריכים אותה. היא כשלה בתקשורת, בתדמית, באיך שהיא נתפשת, וזה לא עניין סקסיסטי או מגדרי".

"ילדה מפונקת" זה לא דימוי סקסיסטי?

"לאו דווקא. גם לבנים של שרים, עיתונאים, ומיליארדרים, נוצר דימוי של "נסיכים". זה לא בגלל המגדר, אלא בגלל הירושה, וההתנהלות של היורש. גם נוחי דנקנר הוא יורש, אבל הוא מתנהל טוב מול התקשורת, והוא חמק מהתדמית ה"נסיך"".

עמדת הפתיחה של אריסון כאישה לא הייתה פחות טובה?

"כאשת עסקים, אני אומרת לך שלא. יש נשים שטוענות שקשה לנו להתנהל בעולם גברי. אני אומרת להן: אולי, אבל מה שחשוב זה לאמץ את הקודים של העולם הזה. כשאת מאמצת את הקודים זה לא משנה אם יש לך שמלה או מכנסיים. ואריסון למדה מצויין את הקוד העסקי. הבעיה שלה זה בקוד התקשורתי, שזה לא קוד גברי".

"יש בנקאית בכירה שנתפשת אחרת לגמרי - גליה מאור. היא הבינה את הקוד בתקשורת הכלכלית - דברי על העשייה שלך, לא על עצמך, ותעמדי מול הציבור בעצמך, אל תתחבאי מאחורי מישהו שייצג אותך".

אבל הצרות של אריסון התחילו דווקא כשהעמידה את עצמה בפרונט.

"לא נכון. מסיבות העיתונאים שלה היו מופע של הטמנת הראש בחול. היא לא מתמודדת עם הטענות נגדה. היא לא מדברת עם העיתונאים ולא יוצרת סיפור אלטרנטיבי. היא יצרה ואקום, ונתנה לעיתונאים ליצור את הדימוי שלה במקומה. גליה מאור, לעומתה, מדברת בפומבי על מה שהיא עושה, על הבנק, על העשיה. היא חושפת את האג'נדה שלה ומקדמת אותה, ויוצרת דימוי של בנאדם חזק שעושה. אני חושבת שהיה לה רק ראיון אחד  - עם שרון ורד-ריבלין ב"ליידי גלובס", שבו היא דיברה ברמה האישית, כשהתאים לה להראות איך היא, כאישה, מצליחה לתפקד בעולם גברי ולהפוך את הנשיות לחוזק".

נשיות היא חוזק?

"בזירה התקשורתית - כן. אחד הדברים שהכשילו את ציפי לבני הייתה העובדה שהיא לא הסכימה להשתמש בנשיותה. כשהיא התחילה לעשות זאת, אחרי שהיועצים פמפמו לה בשכל שכדאי, זה כבר היה מאוחר מדי. הדוגמא של אריסון מראה שאפשר גם להפוך את הנשיות לאסון. הכול עניין של התדמית שאת יוצרת לעצמך".

שרי אריסון לא נענתה להזמנת ynet להתראיין לכתבה, וגם לא מסרה תגובה. אחת הנשים הנחשבות למקורבות לאריסון אמרה כי "אין לי ספק שהעובדה שהיא אישה גורמת לה צרות, אבל היא לעולם לא תודה בכך - כי זה יחמיר את המצב".

בבנק ישראל סירבו להגיב לטענות שנאמרו בכתבה.