מה נשתנה? המוביל הארצי מחליף כיוון

ברשות המים אומרים שב-2013 יבוא משבר המים בישראל אל סופו; אך שר התשתיות עוזי לנדאו, סבור שיידרשו עוד בין חמש לשבע שנים על מנת לייצב את משק המים.

כך או כך - לנדאו וראשי משק המים, ראש רשות המים ויו"ר מקורות, יציגו בקרוב לשרי הממשלה סקירה אודות מצב משק המים, ויזהירו אותם שבשנתיים הקרובות לפחות, צריכה ישראל להמשיך במאמצי החיסכון. החורף האחרון הסתכם (לעת עתה) בכמות משקעים נמוכה מהממוצע, ועל פי התחזית המפלסים במאגרי המים הטבעיים של ישראל צפויים להישאר מתחת לקווים האדומים גם בסוף השנה הנוכחית. העתיד, כך הם סבורים, הוא בהתפלה מאסיבית - בדיוק מה שוועדת החקירה לניהול משק המים הזהירה מפניו.

בסקירה ישמעו השרים אודות שלושת המהלכים המרכזיים בדרך לפיתרון. הראשון והעיקרי הוא בניית המוביל הארצי החדש, בעלות של שלושה מיליארד שקל. במסגרת הפרויקט ישונה התוואי של עורקי המים הראשיים בישראל כך שזרימת המים תופנה מכיוון מערב מזרחה, במקום התוואי הקיים מצפון לדרום.

עורקי המים החדשים יחוברו לחמישה מתקני התפלת מי ים שצפויים לפעול עד לשנת 2012 לאורך הים התיכון. במסגרת הפרויקט ייבנו מובילי מים ענקיים באורך של 100 ק"מ ומאגרי מים ענקיים ייבנו באשדוד, שורק, חדרה ומקומות נוספים.

המוביל הארצי הקיים - בכחול, והחדש - בצהוב (באדיבות מקורות)

השרים יקבלו גם סקירה אודות מפעל ההתפלה. לנדאו יודיע להם כי מתקני ההתפלה באשקלון, פלמחים וחדרה יורחבו עד 2010 ב-57 מיליון מ"ק בשנה, ושמתקן התפלה נוסף בהיקף של 150 מיליון מ"ק יחל לפעול בשנת 2013 בשורק. אבל כבר השנה יסופקו למערכת המים הארצית כ–300 מיליון מ"ק מים מותפלים – יותר מהכמות שתופק מהכנרת.

שני פרויקטים מרכזיים נוספים בהקשר זה הם פרויקט המוביל החקלאי. מוביל זה, שהינו מוביל ארצי למי קולחים, ינתב את מי הקולחין ממרכז הארץ לפריפריה - שם נעשה בהם שימוש לצרכי חקלאות. לצד זה, כפי שפורסם לראשונה ב-ynet, מקדמת מקורות את פרויקט הצלת אקוויפר החוף. במסגרת הפרויקט ייקדחו עשרות קידוחים מהם ישאבו המים המליחים ויועברו לשני מתקני התפלה שיתפילו את המים ויהפכו אותם למים שפירים לשתייה וחקלאות. 

פרויקט גדול נוסף קשור להשלמת המהלך של הקמת תאגידי מים וביוב עבור עשר רשויות נוספות (בנוסף על 100 הרשויות המקומיות שכבר התאגדו). תאגידי המים לוקחים על עצמם את האחריות על אספקת המים והטיפול בביוב במקום הרשויות המקומיות, וכך מיסי המים והביוב מנוצלים לשיפור תשתית המים ולא זורמים לקופת העיריות והמועצות.

פרויקט שלישי קשור לרפורמה בתעריפי המים, שאמורה לאפשר את פיתוח משק המים ללא תלות בתקציב המדינה. במסגרת זו העלתה לאחרונה רשות המים את התעריפים הבסיסים. עליות נוספות צפויות בהמשך.

ראש רשות המים צפוי להציג לשרים את עיקריה של תוכנית האב למשק המים, שמתגבשת כבר תקופה ארוכה ואמורה לתת מענה לצרכי משק המים עד לשנת 2050. תוכנית האב תוגש לאישור הממשלה עוד השנה.

"מבחינת משק המים, ישראל היא עדיין מדינה מתפתחת. המדינה חייבת להירתם לכך שתוך פרק זמן ברור ומוגדר, משק המים יתייצב ויוכל לתת פתרונות בהתאם לכיווני צמיחת האוכלוסייה", אומר לנדאו. "היציאה מן המשבר נמצאת בידיים שלנו. מים הם מצרך קיומי, וחובתה של הממשלה לדאוג לכך שלא יהיה בהם מחסור". 

בשבוע שעבר הציג לנדאו גם תיקון לחוק המים, ולפיו תוכפף רשות המים לאחריות משרדו. הדבר עומד לכאורה בניגוד למסקנות ועדת החקירה הממלכתית, שטענו כי מעורבות יתר של הפוליטיקאים בניהול משק המים - כמו הקצאות מוגדלות לחקלאות - הובילו להחלטות שגויות שדילדלו את המאגרים.