הסיבה שהבנקים מפחדים לזרוק אנשים לרחוב

בשנת 2008 השיקו בהוצאה לפעול רפורמה מקיפה שכללה סעיף המחייב את הבנק לממן לדייר שפונה מביתו בגלל פיגור בתשלום המשכנתא דיור חלופי - כלומר, שכר דירה - למשך שלוש שנים. הרפורמה גם אוסרת על הבנקים להחתים את הדייר על מסמך שבו הוא "מסכים" לוותר על הזכות הזאת.

מנתוני עמותת "ידיד" המסייעת לאנשים במצוקת דיור עולה כי גם בתנאי ריבית נמוכה, כ-80 אלף איש מתקשים לשלם את המשכנתא ונאלצים לפגר בתשלומים, ומתוכם, כ-15 אלף אינם מצליחים לשלם במשך יותר מ-3 חודשים. בעמותה טוענים כי עד שנת 2007 הוציאו הבנקים צווי פינוי לכ-6,000 משפחות בשנה ופינו בין 2,500 ל-3,000 משפחות בשנה מבתיהן בפועל. באיגוד הבנקים טוענים כי "רק" 1,000 משפחות פונו מבתיהן.

חלק מהמשפחות פונו בכוח בידי חברות הגבייה של ההוצאה לפועל (ומימנו בעצמן את הוצאות הגבייה שעמדו על כ-10,000 שקלים); משפחות אחרות קיימו את צווי הפינוי בעצמן - מכרו את הדירות ושילמו לבנק את הכסף או העבירו את הדירה "מרצונן" לכונס הנכסים.

כך או כך, מאז הרפורמה ב-2008 נרשמה ירידה של יותר מ-50% במספר המפונים. סמנכ"ל ידיד, רן מלמד, מסביר כי: "לא מדובר בטוב לב שהתגלה פתאום אצל הבנקאים, אלא בנסיון שלהם לחסוך את תשלום הדיור החלופי, בנוסף לחשש שלהם ל'היתקע' עם דירות שאינם מצליחים למכור".

השפעת הרפורמה עשויה להיות דרמטית

הריבית במשק נמוכה וגם המשכנתא בריבית משתנה ברצפה. זוגות צעירים ומשקיעים מנצלים את ההזדמנות לרכוש דירות גדולות במרכז, מחירי הדירות טסים למעלה, וחלק מהכלכלנים מזהירים מפני "מלכודת הריבית". חלק מהקונים, טוענים הכלכלנים, מתעלמים מכך שהריבית צפויה לעלות בשלב כלשהו ונוטלים משכנתא גדולה שלא יוכלו לשלם אחרי ההעלאה. המציאות הזאת, מזהירים "נביאי הזעם", עלולה לגרום למעין מהדורה מקומית של משבר הסאב-פריים, שבו לרבבות קונים מהשכבות החלשות וממעמד הביניים לא יהיה בקרוב כסף לשלם משכנתא. 

אם התסריט הזה היה מתרחש עד לפני שנתיים, הוא היה הופך לתסריט אי מים חברתי, כיוון שמאסות גדולות של משפחות היו נזרקות לרחובות. החוק הישראלי, בניגוד לחוק האמריקני, מחייב את הלקוח להמשיך לשלם את המשכנתא גם אחרי שהוא נזרק מביתו, עד למכירת הנכס, ולאותן משפחות לא היה כסף לשלם שכר דירה והן היו הופכות לחסרות בית. אלא שבשנת 2008 התבצעה הרפורמה ששינתה את התמונה.

התקנות הללו נועדו למנוע פגיעה אכזרית במספר קטן של משפחות חלשות - ובמידה מסוימת, הצליחו לעשות זאת. אבל נראה כי מחברי התקנות עצמם לא יכלו לדעת עד כמה הן חשובות. אם, אכן, יתממש התסריט של עליית ריבית וקושי המוני לשלם משכנתא - הרי שהרפורמה בהוצל"פ מנעה מהבנקים ליצור משבר כלכלי וחברתי בקנה מידה לאומי.

"הבנקים ישלמו את המחיר"

טרנס קלינגמן, אנליסט הבנקים של בית ההשקעות מיטב, אומר כי הרפורמה תמנע מהבנקים להגדיל את מצב המפונים - גם אם מספר המשפחות שמפגרות בתשלום המשכנתא יגדל בהרבה. "במצב שבו מספר החייבים יגדל, יהיה קשה לממש נכסים, והבנקים יחששו ממצב שבו הם יצטרו לממן את שכר הדירה של החייב בזמן שאינם מצליחים למכור את הדירה", אומר קלינגמן, "הבנקים יאלצו לנקוט בשיטות יצירתיות יותר של מיחזור חוב". 

זה אומר שהרפורמה תמנע ממספר גדול של משפחות להפוך לחסרות בית?

"כן. מבחינה חברתית, התקנה הזאת נחקקה בזמן הנכון".

האם תהיה לכך השפעה על מצב שוק הנדל"ן?

"יש סבירות גבוהה שכן. הרפורמה יכולה למנוע מהבנקים להציף את השוק בדירות שהן בתהליך של מימוש ובכך למנוע מפולת במחירי הנדל"ן. המפולת במחירי הנדל"ן בארה"ב נעצרה בחודשים האחרונים בגלל בעיות בירוקרטיות שמונעות לממש את הדירות שהוחרמו בתקופת הסאב-פריים".

יש בציבור מי שמייחל למפולת במחירי הנדל"ן.

"שום מפולת אינה טובה למשק. למפולת בנדל"ן יש השפעה של אפקט דומינו על חברות רבות במשק, שערך הנכסים שלהן יורד פתאום, וזה משליך הלאה על כל הפעילות במשק. בכל המקומות שבהם הנדל"ן קרס בשנים האחרונות, הקריסה לוותה במשבר כלכלי חמור".

"המחיר של מניעת המפולת יתגלגל על הבנקים. אם הבנק יצטרך לספוג פיגורים בתשלומים, הם יצטרכו להפריש הרבה יותר חובות מסופקים, והם יפסידו מכך הרבה כסף".

צריך לדאוג להם? זה עלול לפגוע ביציבות הפיננסית שלהם?

"לא, הם יהיו בסדר. הם פשוט ירוויחו פחות".

מאיגוד הבנקים נמסר בתגובה: "מתן הלוואות לדיור במסלולי הצמדה של ריבית משתנה נעשה תוך ניהול סיכונים, שמביא בחשבון גם את השינויים האפשריים בשיעורי הריבית במשק. בנוסף, מבהירים הבנקים לציבור לקוחותיהם את ההשלכות האפשריות משינויי ריבית במשק".