זועמים. לא מבולבלים: למחאת האוהלים יש מטרות

מארגני מחאת האוהלים הצליחו להסעיר מדינה שלמה, להוציא רבבות אנשים לרחובות, לרתק את התקשורת הישראלית ואף העולמית, ולהעמיד את המערכת הפוליטית על הרגליים. ועדיין, יש בתקשורת ובפוליטיקה מי שמציג אותם כ"ילדים מבולבלים" שאינם יודעים מה הם רוצים. כך, לדוגמה, אמר בשבוע שעבר יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ כרמל שאמה: "נציגי האוהלים אמרו שאין להם פיתרון והם סומכים עלינו שנמצא פיתרון".

• מחאת האוהלים - סיקור מיוחד ב-ynet
  
• מתארגנים: לא מגיעים לעבודה ב-1 באוגוסט
  

הדרישות: דיור בר-השגה, דירות קטנות, פיקוח על השכרה

המחאה התחילה ממאהל אחד של חמישה צעירים. מאז, צצו מאות אוהלים, ו-20 ארגונים חברתיים הצטרפו אליהם, יחד עם התאחדות הסטודנטים ומרכז השלטון המקומי. הארגונים התקבצו לשלושה ארגוני גג - הקואליציה לדיור בר-השגה, המלחמה על הבית והמטה לתכנון אחראי (שהוביל את המאבק ברפורמות בתכנון למינהו) ופרסמו יחד עם מרכז השלטון המקומי מסמך מפורט עם 9 דרישות קונקרטיות לפתרון מצוקת הדיור. התאחדות הסטודנטים פרסמה מסמך מקביל עם 7 דרישות נוספות. נציגי הארגונים הללו נמצאים כעת בכנסת ונלחמים מול נציגי הממשלה שלא מוכנים לקבל את הדרישות. 

אוהלי המחאה: מה החלופות שלהם?

רוב הדרישות של הארגונים החברתיים נוגעות לחוק הוד"לים ("הסופרטנקר") לזירוז הליכי תכנון ובנייה בפרוייקטים שיוגדרו כתוכנית דיור לאומי. הארגונים דורשים שהוד"לים יכללו אך ורק בנייה לגובה, ולא וילות; שכל תכנית דיור לאומי תכלול לפחות 20% דירות של דיור בר השגה להשכרה ו-30% דירות קטנות בגודל 75 מ"ר; שתינתן עדיפות לדיור ציבורי, במאמץ לחדש את בנייתו בהכנסות מכירת הדיור הקיים; ושהבנייה בפרוייקטים הללו לא תפלוש לחופי ים ולשמורות טבע.

עוד דורשים הארגונים שהקצאת קרקעות המדינה תהיה על בסיס המחיר למשתכן, כלומר שמינהל מקרקעי ישראל ימכור אותה ליזמים במחיר שהיזמים מוכרים לדיירים, והמינהל לא ירוויח דבר; שיזמים שיבנו דיור להשכרה לטווח ארוך יקבלו פטור מלא ממחיר הקרקע; ושלא תאושר תכנית המורכבת כולה מדיור ייעודי לזכאים במטרה ליצור שילוב של אוכלוסיות מגוונות, כדי שלא ליצור שכונות עוני.

בנוסף, דורשים הארגונים ליישם את חוק הדיור הציבורי ולבנות דיור ציבורי ב-2 מיליארד השקלים שהצטברו בקופת המדינה ממכירת דירות ציבוריות בעבר; ושהמדינה תיצור מנגנון לפיקוח על מחירי השכירות, כפי שקיים במרבית הערים הגדולות בעולם המערבי.

הסטודנטים תומכים בדרישה להנהיג דיור בר השגה להשכרה ודירות קטנות בוו"דלים, בדרישה להתחייבות ממשלתית למתן תמריצים לבנייה לשכירות לטווח ארוך, בדרישה לפקח על שוק השכירות ובדרישה ליישם את חוק הדיור הציבורי.  

בנוסף, דורשים הסטודנטים: להסיר חסמים משפטיים המעכבים תכניות של רשויות מקומיות;  למסות רכישה דירות להשקעה באופן שלא יפגע בהיצע הדירות הקיים לשכירות; להקצות 400 מיליון שקל בשנים 2011-2012 לטובת הרחבת המעונות וכפרי הסטודנטים בפריפריה; ולהפשיר באופן מיידי 5,000 מגרשים של חצי דונם בגליל ובנגב שעליהם יוקמו דירות קטנות עם אופציה להרחבה שייעדו להשכרה או למכירה במחיר למשתכן, במימון ממשלתי של 80% מעלויות הפיתוח.

נציגי הממשלה בדיונים בכנסת עדיין מתעקשים שהסופרטנקר, הרפורמות בתכנון ושיווקי הקרקע האגרסיביים שנעשו בשנתיים האחרונות יובילו לירידת מחירי הדירות, ושזה יהיה הפתרון למצוקת הדיור. במהלך הדיונים על הסופרטנקר הסכים שאמה לשינויים קלים בחוק, כולל המילה "דיור בר השגה", אך הוא מסרב עדיין להכניס קריטריונים קונקרטיים ומחייבים לדיור כזה, ולשאר הדרישות של הארגונים.

"עברנו תהליך. כיום יש לנו פתרונות"

מה חושבים מייסדי המחאה - דפני ליף, סתיו שפיר, רועי נוימן, יונתן לוי ורגב קונטס? שפיר אמרה בשבוע שעבר, בזמן הביקור הראשון שלה בכנסת: "אני לא יודעת מה הפיתרון. אנחנו לא אנשי נדל"ן. אנחנו מצפים מנבחרי הציבור שימצאו פתרונות". אלא שכרגע שפיר וחבריה נמצאים בכנסת במטרה לטרפד את הפתרונות שיצרו נבחרי הציבור. "עברנו מאז תהליך", אומרת שפיר היום, "ישבנו עם מומחים ולמדנו פתרונות ויש לנו מה להציע. אם הכנסת צריכה אותנו שנמצא לה פתרונות, אז אנחנו נמצא". 

מארגני מאהל המחאה: אין ועדה מסדרת, יש דיעות 

"למחאה שלנו אין ועדה מסדרת", אומר לוי ל-ynet, "אנחנו לא יכולים להצהיר בצורה משותפת מה ההצעות שלנו".

מה אתה באופן אישי חושב על רשימת הדרישות של הארגונים, שפורסמה בתקשורת ובטוח קראת אותה?

"אני לא כלכלן, אני לא יושב מול הגרפים ולא עברתי סעיף סעיף על כל הדרישות של הארגונים".

אז מה אתה עושה בכנסת?

"בגדול, באנו לכנסת כדי לשנות את יחסי הכוחות במדינה, כדי שלציבור יהיה כוח מול בעלי אינטרסים שמובילים את הכנסת. ובאופן קונקרטי, אנחנו כרגע נלחמים נגד חוק הווד"לים, כי חוק הווד"לים לא פותר את הבעיה, לא מגן על האדם הפשוט וכל הדירות שייבנו בזכותו, אם בכלל, הן דירות לעשירים. כי החוק לא מדבר בכלל התמהיל של הדירות שיקומו ולא בודק מי יגור בהם ומה הצרכים שלו. זאת עטיפה ריקה שלא עומד מאחוריה שום דבר. הוא משאיר את המצב הקיים, שבו המדינה לא מתערבת בשוק הדיור ומפקירה אותו לכוחות השוק".

ומה החלופה שלכם לחוק? הארגונים שמדברים בשמכם דורשים להוסיף לחוק סעיפים שיחייבו שחלק מהדירות יהיו להשכרה בדיור בר השגה וחלקן יהיו קטנות. אתה תומך בדרישה הזאת?

"אני לא מעורה במספרים שהם מציגים, אבל בגדול, אני תומך ברעיונות האלה לגמרי".

הארגונים מדברים על פיקוח על שוק השכירות ועל הקצאת 2 מיליארד שקל לדיור ציבורי. הממשלה נגד. מה דעתך?

"לפי מה שאני מבין פיקוח על השכירות זה דבר שנוסה בחו"ל והצליח, כל עוד הפעילו אותו בצורה מושכלת ובאזורים מסויימים, ולכן אני בעד. לגבי דיור ציבורי: אני לא מתיימר להתמצא מספיק בפרטים בשביל לקבוע כמה כסף צריך להקציב, אבל דיור ציבורי  זה בעיני דבר טוב וחשוב. המסר שלנו הוא בדיוק המסר הזה: שהמדינה צריכה לחזור לקחת אחריות, לא רק על הדיור אלא גם על החינוך, הבריאות, הרווחה, כל הדברים שהיא הזניחה". 

"לא כל סטודנט מבין בנדל"ן"

לגד ארן, יו"ר תנועת עמי שהיא חלק מקואליציית הארגונים, אין בעיה עם התדמית המבולבלת שנוצרה למחאת האוהלים בתקשורת. "המחאה היא גדולה ומקיפה אלפי אנשים, וברור שלא כולם מתמצאים בפרטים", אומר ארן, "החבר'ה הצעירים באוהלים עושים עבודת קודש בפעילות המסורה שלהם. הם אלה שהביאו את הנושא למודעות, ולא אנחנו שמתעסקים בזה כבר שנים. אז נכון, כשסטודנט שהגיע להפגנה עומד מול מצלמה הוא לא תמיד יודע לענות לטענות הדמגוגיות של בנימין נתניהו ולהציע חלופות מדוייקות. בשביל זה יש אותנו".