"רשתות המזון גוזרות קופון על פירות וירקות"
הרווח של רשתות המזון ממכירת ירקות ופירות בחמש השנים האחרונות זינק ל-111.8% כך שרשתות המזון מרוויחות יותר על התוצרת במקום להוריד מחירים לצרכן. שרת החקלאות אמרה היום כי "הבעיה אינה במגדלים כי אם ברשתות"
"מהפכת הקוטג' ? חרם הסטודנטים על תנובה? מחירי הפירות והירקות עלו והציבור שותק". כך אמר היום (ד') יעקב בכר, מנכ"ל התאחדות מגדלי בקר לחלב ומנהיג מאבק הרפתנים, בוועידת ישראל לחקלאות שנערכה בקיבוץ רביבים.
מאז יוני עלו מחירי מוצרי החלב ב-4%, אך מרווחי השיווק של הירקות והפירות הגיעו ביולי ל-111.8% שיא של חמש השנים האחרונות.
שרת החקלאות אורית נוקד, שהשתתפה בוועידה אמרה: "בדומה למשק החלב גם פה הבעיה אינה נעוצה במגדלים אלא בריכוזיות ובתחרות הדלה במקטע השיווק. זו אינה גזרה משמיים. כפי שנעשו רפורמות מבניות בתחום התקשורת, גם פה ניתן, בעזרת הרוח הגבית של המחאה החברתית, לערוך שינויים ממשיים".
בפאנל בנושא "עליית מחירי תוצרת חקלאית וצמצום פערי התיווך" שנערך במסגרת ועידת ישראל לחקלאות ה-2, דובר על מדד מחירי תוצרת חקלאית טרייה שפורסם לאחרונה. זהו ניתוח של משרד החקלאות שמבוסס על נתוני הלמ"ס, ועוסק במרווחי השיווק על ירקות ופירות.
מרווח הרשתות: פי 2 מהסיטונאים והמגדלים
מהדו"ח הזה עולה כי הפער בין מחירי הירקות והפירות הטריים שנמכרים לקמעונאים, לבין המחירים לצרכן, עמד בחודש יולי 2011 על כ- 60.8% לעומת פער של 55.9% בחודש יוני 2011 ולעומת פער של 53.3% ממוצע לשנת 2010. כלומר המחיר אותו נדרש הצרכן לשלם בחודש יולי גבוה ב-60.8% ביחס למחיר אותו משלם הקמעונאי. פער התיווך בירקות טריים בחדש זה עלה לכ-111.8% בהשוואה ל-102.4% בחודש יוני 2011. במקביל עלה פער התווך בפירות טריים ל-% 38.6 בהשוואה ל-36.3% בין חודשים אלה בהתאמה.
בחודש יולי 2011 בלטו הפערים בעיקר ב: עגבניות (151.9%), גזר (122.7%), פלפל (121.2%), אבטיחים (116.9%)וקישואים (98.7%). לשם השוואה, בין 2006 ליוני 2007, הגיע הפער התווך הקמעונאי המרבי ל כ 75.9% בלבד.
מרווח שיווק גבוה אין משמעו בהכרח שהפירות והירקות יקרים יותר לצרכן מבעבר, אלא שהרשתות גוזרות עליהם קופונים שמנים יותר. לפי הדו"ח, הרווח הגולמי של הרשתות עומד על 22% ל־25%, זאת לעומת הרווח של הסיטונאים - 12%–15% ולעומת הרווח של החקלאי שנע בין 10% ל־15%.
לאור נתונים אלה, לכאורה נראה שאם רשתות המזון יקצצו ברווח שלהן, המחיר לצרכן ירד. ואולם הרשתות טוענות שהרווח שלהן נע בין 5% ל-15% בלבד, משום שהן משקיעות בסידור הירקות והפירות על המדפים, וכן משלמות לעובדי שינוע וניקיון.
החלקאים מוכרים במחיר נמוך, אך הצרכן לא נהנה
המגדלים טוענים כי בדומה למחירי מוצרי החלב, גם בתחום הירקות והפירות ובתחומים אחרים בשוק, כמו קמח ושמן, רשתות השיווק גוזרות קופון, כשהחקלאים מוכרים את תוצרתם במחירים נמוכים מאוד. המחיר הנמוך, לא מגולגל לצרכן אלא הולך לכיס הרשתות, כך נטען.
"למחאה החברתית המוצדקת, השלכות עמוקות ביותר על התפיסות הכלכליות, החברתיות, האזרחיות והצרכניות של כולנו", אמרה השרה. "מחאה זו מציבה גם אתגרים משמעותיים ביותר הנוגעים לחקלאות ישראל.
"בימים אלו מקדם משרד החקלאות שורה של יוזמות הנוגעות לסוגיות של הפרק ולחובה של כולנו לנהוג באחריות חברתית. חוק הסטנדרטים אשר יאפשר לצרכן לדעת את טיב התוצרת החקלאית ולשלם בהתאם, הקמת שוק סיטונאי להפחתה דרמטית בפערי התיווך ופרויקט ביטחון תזונתי".
מנכ"ל התאחדות מגדלי הבקר לחלב יעקב בכר קרא להחזרת הפיקוח הממשלתי על מוצרי הצריכה הבסיסיים: "לא ייתכן כי עם ישראל לא יוכל לשלוח את ילדיו לבית הספר עם סנדוויץ' של לחם, קוטג' ועגבנייה - מוצרי צריכה בסיסיים. חשוב להדגיש כי אין הצדקה לפתיחה רחבה של ייבוא מוצרי מזון מחו"ל, שצפויה להמיט אסון על החקלאות בישראל.
"על הממשלה, בדומה למדינות האיחוד האירופאי לסבסד את החקלאות המקומית – מתוך הבנה שהחקלאות היא מפתח לעצמאות ייצור המזון ללא תלות במדינות אחרות ולטובת קידום ערכי התיישבות ושמירה על שטחים פתוחים וגבולות הפריפריה. מהלך זה מחזיר את הכדור לרשתות השיווק, שיגבו פרמיות גבוהות וההפסד הוא לא רק של המחלבות אלא בעיקר של הצרכנים הישראלים".
לפנייה לכתב/ת 
